טויוטה ספייס ורסו
מי זו בעצם
טויוטה ספייס ורסו? היפנים מכנים אותה בשם "ורסו-S" כש"ורסו" באה לרמז על ורסטיליות (רב-גוניות או רב-שימושיות), וה-S מייצגת לא פחות משלוש מילים: Space (מרחב), Small (קטנה), Smart (חכמה). היבואנית החליטה לבחור ב"ספייס" כמילה המייצגת את המכונית, ולוותר על הדגשת הקוטן (כי כאן אוהבים הכול בגדול) והחוכמה (אולי כי אנחנו לא אוהבים חכמים מאיתנו).
הספייס ורסו מבוסס על פלטפורמת היאריס, ממש כפי שהייתה היאריס ורסו שהוצגה על ידי
טויוטה כבר בשנת 2000 והייתה מכונית מרשימה, זריזה ומרווחת. בטויוטה מייעדים את המיקרוואן החדש לשני פלחי שוק עיקריים – מצד אחד לצעירים בעלי משפחות קטנות במקום מכוניות סופרמיני או משפחתית קומפקטית, ומצד שני למבוגרים שאין להם יותר צורך במכונית גדולה. זה המקום להדגיש שהמכונית החדשה קצרה מארבעה מטרים, ולכן ברור שנוחה לתמרון בנסיעה עירונית. השאלה היא האם היא באמת מרווחת ונוחה דיה על מנת להתחרות במשפחתית. אז יצאנו לבדוק.
על המכונית
הספייס ורסו תוצע אצלנו עם מנוע בנזין בנפח של 1.3 ליטר, המספק 99 כ"ס. באירופה יש גם מנוע דיזל (1.4 ליטר) עם הספק מעט נמוך יותר אך מומנט גבוה בהרבה. לארץ תגיע רק גרסת הבנזין כשהיא משודכת לתיבת הילוכים רציפה (העדיפה על נהגי ישראל מהרובוטית המשמשת את היאריס).
צילום: מנהל
ממכונית שהדגש בעיצובה ותכנונה מושם על שימושיות, קשה לדרוש שתהיה גם יפה ואלגנטית. בפרופיל בולט קו שעולה בזווית קבועה, החל מתחת ליחידות התאורה הקדמיות ועד לשיא גובהה מעל לראש הנהג. שם הקו הופך אופקי כמעט עד לקצה האחורי, ומשם נע בזווית ישרה מטה. המעניין הוא שזהו פרופיל המזוהה עם מיניוואן, ולאו דווקא עם מכונית הקצרה מארבעה מטרים. אך בטויוטה הצליחו להתחמק ממראה של "מיניוואן דחוס", ובאמצעות "נגיעות עיצוב קלות" בחזית, בקצה האחורי של הגג ובישבן, התוצאה נעימה לעין. בטח בהשוואה ליאריס ורסו המוזרה מראשית שנות ה-2000.
הכניסה לספייס ורסו נוחה, תודות לגג הגבוה. מכונית המבחן הייתה ברמת האבזור הגבוהה ביותר, עם חישוקים קלים, גג זכוכית גדול, מסך מגע נוח להפעלה, מצלמת נסיעה לאחור, כניסה והנעה ללא מפתח, מתגי תפעול על ההגה ועוד. תא הנוסעים משאיר רושם של מכונית מרווחת ביותר, המועצמת על ידי גג הזכוכית השקוף. בטויוטה כמו בטויוטה, לא צריך לנחש איזה מתג מתפעל מה ואחרי רגעים ספורים הנהג חש כאילו חי עם המכונית תקופה ארוכה. עמיתי לנהיגה היה גבוה ממני בלמעלה מ-20 ס"מ, ושנינו לא התקשנו לכוונן את מושב הנהג לתנוחת נהיגה נוחה. ניסיתי גם לשבת במושב באחורי, ודווקא מאחורי עמיתי גדול הממדים. גם שם מצאתי מרווח רגליים מספק, וניתן לשנע גם שלושה נוסעים, אולם המושב מעט נוקשה ומעט צר.
פתיחת תא המטען מגלה את יכולתו המבריקה של הספייס להכיל הרבה ציוד. רצפת תא המטען ניתנת להנמכה (לא קיים בגרסה הזולה ביותר), המושבים האחוריים לקיפול מהיר, וההטענה יכולה להגיע עד לגג המכונית. וכמה זה נותן לנו? ובכן, ה-מ-ו-ן. כשרצפת תא המטען במצבה הגבוה – שטוחה עם הפגוש ועם המושבים במצב מקופל – ניתן להעמיס נפח של 336 ליטר. כשרצפת התא מונמכת (תהליך שאורך עד 10 שניות), ניתן להגיע ל-393 ליטר. כשמסירים את הקרש לחלוטין, הנפח עולה עד ל-429 ליטר, ועם שני המושבים האחוריים מקופלים, נפח ההעמסה מגיע עד ל-1,388 ליטר שלמים. די מרשים עבור מה שהתחיל כסופרמיני.
צילום: מנהל
בתנועה
התנעה, שילוב להילוך ולחיצה, מגלה ששאון המנוע נוכח בהחלט בתא הנוסעים (בעיקר בזמן האצה) ושהתיבה הרציפה יודעת לעשות היטב את מלאכתה – השונה באופייה מזו של התיבה האוטומטית הרגילה – היא מקפיצה את המכונית לבערך 4,000 סל"ד ואלו לא עולים או יורדים בעוד המהירות עולה בהתמדה. נתוני היצרנית מדברים על 13.7 שניות מעמידה ל-100 קמ"ש (0.6 שניות יותר בלבד ממאזדה 3). התיבה הרציפה דורשת הסתגלות קצרה, אך בניגוד לתיבה הרובוטית פעולתה חלק ונעימה.
שאון המנוע לא מפסיק עד למעבר לשיוט, וכשזה נעשה במהירות של 120-100 קמ"ש, המכונית שקטה יותר. אגב, על מנת לוודא שהרעש אינו נובע מהתיבה, ניסיתי גם את המכונית עם התיבה הידנית וזו מרעישה אף יותר, כי התיבה הרציפה טובה ממנה בשיוט. ההגה חשמלי קל וחסר תחושה, אך התרגלנו כבר להגאים כאלו כמעט בכל המכוניות העממיות.
הספייס ורסו, שמשקלה קצת מעל לטון, נעה בקלילות, מאפשרת עקיפות עם כוח סביר, נוחה למדי על כבישים עירוניים ובינעירוניים, מטפסת בלי קושי למהירות גבוהה ומתנהגת באופן סביר גם בעיקולים (אם כי יש לא מעט זוויות גלגול). ההערה היחידה ביחס לניהוג נוגעת לרגישות המרכב לרוחות צד. ספרד, כזכור לכל מי שקרא את דון קיחוטה, היא ארץ בה יש טחנות רוח, משמע, נושבות בה רוחות חזקות, ובכל זאת, מזמן לא נהגתי במכונית שהרוח השפיעה על יציבותה הכיוונית כמו הספייס ורסו.
מחשב הדרך הראה תצרוכת דלק נמוכה במרבית תנאי הנהיגה, כך שנתוני החברה שמצביעים על כמעט 20 ק"מ לליטר בנהיגה מעורבת, נשמעים ברי השגה.
מספרים וסיכויים
השוק הישראלי השתנה בשנתיים האחרונות. מי חשב לפני שנתיים שמכוניות מיני ידניות יהיו כאן להיט היסטרי? אבל המיסוי הירוק שהקל על מכוניות חסכוניות (והספייס ורסו זוכה לציון מרשים של 2 במיסוי הירוק), הביא לשגשוג במכירת מכוניות אלו. גם השוק למכוניות סופרמיני ומשפחתיות קטנות (כמו
מאזדה 2 סדאן) עולה בהתמדה. לכן, הספייס וורסו נכנסת לשדה חרוש.
צילום: מנהל
במחיר התחלתי של 108,000 שקל לגרסה הבסיסית (עם שבע כריות אוויר), או 113 אלף בגרסה המאובזרת יותר (אך ללא הגג הפנוראמי שיעלה עוד כ-5,000 שקל), הספייס ורסו מציבה אלטרנטיבה זולה, חסכונית ורציונאלית למכונית משפחתית. ככזו, היא תקסום בעיקר לזוגות צעירים או לאנשים בסביבות גיל 60 ומעלה. היא תתאים לאלו הנעים בעיקר בסביבה עירונית – אך תצלח בלא קושי ובנוחות טובה גם את הדרך לאילת, עם בונוס של אפשרות לתא מטען גדול במיוחד. היא תתחרה ראש בראש במכוניות סופרמיני אוטומטיות ובמשפחתיות קטנות, אך גם עשויה לקרוץ גם לאלו שאין להם צורך ממשי לנהוג דווקא במשפחתומטית 1600.
לכן, תחזית היבואנית למכירה של 2,000-1,500 מכוניות בשנה נראית ריאלית ואפילו שמרנית. ומילה אחת נוספת: באוקטובר תגיע לכאן היאריס מצוידת במערכת הנעה זו (במקום התיבה הרובוטית) וגם יאריס היברידית, עם תצרוכת דלק משופרת משמעותית, מה שעשוי להגדיל את נוכחותה של טויוטה גם בסגמנט זה.
