הנתיב המהיר
הנתיב המהיר בכביש 1 לתל-אביב נחנך היום (ב') בנוכחות שר התחבורה, ישראל כץ, וראש מנהלת נתיבים מהירים, ניצן יוצר. מדובר בפרויקט אשר הסב את הנתיב השמאלי בכביש ירושלים-ת"א, בקטע שבין מחלף לוד למחלף קיבוץ גלויות (13 ק"מ), לנתיב אגרה. הנהגים יידרשו לשלם אגרה על השימוש בנתיב, פרט לרכבי תחבורה ציבורית, מכוניות פרטיות המסיעות ארבעה נוסעים או יותר ומכוניות המשמשות נכים. אופנועים יידרשו לשלם מחצית מהסכום המלא. גביית האגרה תסתמך על מצלמות ומערכות זיהוי אוטומטיות (בדומה לכביש 6), אך המשתמשים בנתיב נדרשים להירשם מראש כמנויים דרך מוקד השירות או אתר האינטרנט של חברת "הנתיב המהיר", זכיינית הפרויקט.
גובה האגרה בנתיב יהיה דינאמי, ויגדל ככל שעומס התנועה בנתיב גדל, לפי אלגוריתם מתוחכם אשר תוכנת לשמור על מהירות של לפחות 70 קמ"ש בנתיב, בכל שעות היממה. במהירות זו צפויה הנסיעה ממחלף בן-גוריון לחניון שפירים להימשך חמש דקות, ומשם למחלף קיבוץ גלויות בת"א שש דקות נוספות.
הנוהגים בכביש 1 יקבלו מידע עדכני על גובה האגרה, באמצעות שלט אלקטרוני הממוקם כ-1.2 ק"מ לפני הכניסה לנתיב. גובה האגרה המינימאלי עומד על שבעה שקלים, אך להערכת הזכיינית התשלום בשעות העומס יעמוד על 17-20 שקל. נהגים שיעדיפו לא להיכנס לת"א עם מכוניתם הפרטית, יוכלו להשתמש בחניון ייעודי ולעשות שימוש בהסעה הלוך ושוב בין החניון לאזור הקריה בת"א ולמתחם הבורסה בר"ג – ללא תשלום.
במסיבת עיתונאים לרגל פתיחת נתיב האגרה, ציין שר התחבורה כי "הנתיב המהיר מביא בשורה למאות אלפי אזרחים, וישפר את איכות חייהם של התושבים המתגוררים ממזרח ומדרום לתל-אביב". כץ הוסיף כי "מחשבה רבה הושקעה בבניית תשתית יעילה של תחבורה ציבורית שתיסע בנתיב, ואני מקווה כי רבים מהמשתמשים יוותרו על רכבם הפרטי וימשיכו לתל-אביב באמצעות התחבורה הציבורית". ראש מנהלת הנתיבים המהירים והיוזם והמתכנן של הפרויקט, ניצן יוצר, אמר: "תכליתה העיקרית של האגרה היא וויסות תנועת כלי הרכב בנתיב. ההערכה היא כי בשעות העומס צפויים להיכנס לנתיב כ-1,600 כלי רכב בשעה – מלוא הקיבולת שלו". מנהל התפעול בחברת הנתיב המהיר, הראל חנין, הוסיף כי "ייתכן שבימים הראשונים יהיו שיבושי תנועה שייגרמו עקב הסתגלות הנהגים לנתיב. אנו ערוכים לכל התרחישים, ונצמצם ככל האפשר את אי הנוחות שתגרם לנהגים".
הנתיב המהיר מצטרף לפרויקטים כמו כביש ,6 כביש ,431 הרכבת הקלה ואחרים שבוצעו בארץ בשיטת ,BOT לפיה ניהול ומימון הפרויקט מתבצעים באמצעות הסקטור הפרטי והתשתית נותרת בידיים ציבוריות. במסגרת תנאי הזיכיון הבטיחה המדינה לזכיינית מקור הכנסה נוסף, מעבר לגביית האגרה, והוא תשלום (מהמדינה) בגין כל כלי רכב שחונה במתחם "חנה וסע" בשעות הבוקר. הפרויקט, שעלותו הסתכמה ב-580 מיליון שקל, נמשך כשלוש שנים ואמור היה להיחנך ב-3 בדצמבר – אך פתיחתו נדחתה בחודש.
