מבחן ארוך טווח – דיווח שלישי (כמעט 16,000 ק"מ) רנו פלואנס
אצלנו בעדה נזהרים מאקדחים שמופיעים במערכה הראשונה. הרי האקדחים האלה ירו בסופו של דבר ואנחנו מאוד זהירים. אצלנו בעדה גם יודעים שבורג שהופיע בצמיג בסיבוב הראשון יגרום לפנצ'ר בשלישי. אבל ניצן אביבי, כמו שניחשתם, אינו מהעדה שלי ולכן כששם בידי את מפתחות הפלונאס, והזכיר כבדרך אגב שגילה בורג בצמיג השמאלי האחורי, הוא לא התרגש. הוא הפטיר משהו בסגנון "חרשנו כבר חצי מדינה עם זה ולא יצא אוויר" והמשיך בדרכו. כמובן ששלושים דק' אחרי כן, כבר מצאתי את עצמי בחניית בית הקפה עם אוויר הרים צלול כיין מסביבי אך לא בצמיג. אביבי המליץ על ה"קומפרסור" הצהוב שבתא המטען: "למה להתלכלך, שתי דקות ואתה בדרך". המדחס אמנם הפתיע ביעילותו, אך זה לקח 10 דק'. אלא שעם ניתוקו נשמע אותו "פסססססססס" מוכר ולא אהוב. ומכיוון שאצלנו בעדה לא אוהבים לנסוע לפנצ'רמאכר עם צמיג שהולך ודולף הבנתי שאין ברירה אלא לבחון את ערכת כלי הנהג (נוחה למדי). 20 דק' אחרי, ועם ידיים שחורות ושמנוניות, לבשה הפלואנס מישלין חדש ובגודל מלא! ואז נזכרתי שזה תקר שני ברומן שלי עם הפלואנס. בהתחשב בכך שזו פחות או יותר גם הפעם השנייה שאני נעזר בשירותיה זה נשמע חשוד. אני חייב לברר מה אומרים על כך בעדה.
רנו פלואנס אצלנו כבר ארבעה וחצי חודשים וכמעט 16,000 קילומטרים – כמעט הממוצע השנתי לרכב פרטי בארץ – ובינתיים, "טפו-טפו", לא רואה מוסך. מעט אחרי דו"ח השימוש הראשון הסתבר שב-10,000 ק"מ מחשב הדרך מאפס עצמו לדעת ובסיבוב השני השתפרה צריכת הדלק ועומדת על 11 ק"מ לליטר. יותר ויותר ברור האופי המשפחתי שלה ואולי לכן היא הפכה פופולארית בקרב קהילת אוטו שהתברכה בשנה האחרונה במספר זאטוטים (חלקם כבר כותבים). גם כמה מתחזים רמי דרג נדחפו לרשימת ה"אני חייב את הפלואנס הערב".
וקשה להאשים אותם: הפלואנס מרווחת, יעילה ונעימה כל זמן שלא מאמצים אותה, וגם בעלת תא מטען ענק. היא מתגלה בכל פעם מחדש כבעלת יכולת גבוהה אבל נטולת שמחת חיים. כמו שרומזת סביבת הנהג הקודרת.
צילום: תומר פדר
פגישה עם המגאן – אחותה הקומפקטית של הפלואנס הדגישה את ההבדלים והדמיון. מראה תא הנוסעים זהה (בניגוד לגרסה האירופאית), אך המרחב לראש מאחור עדיף במגאן. תא המטען במגאן קטן יותר, אך נוח בהרבה בשל מפתח גדול, ושימוש בבוכנות. בנהיגה התחושה במגאן מהודקת יותר: ההגה מדויק יותר ופחות מושפע משיבושים, ורכינת המרכב צנועה יותר. המגאן לא רק נראית קלילה ודינאמית יותר היא גם מרגישה כך. היא גם זריזה מהפלואנס אם כי הפער אינו גדול. חטיבת הכוח זהה, וכך גם הרעש (שנשמע כמו מאוורר מתחכך) שפגשנו בפלואנס בקצה סקאלת הסל"ד – וגם היא מתחילה להשמע מאומצת מעל 110 קמ"ש. אחוות אחיות...
מבחן ארוך טווח
דיווח השני: טיפול יעיל במוסך המורשה ומכות מנהגים לא זהירים
