במובנים רבים היה ראלי צרפת השנה משעמם למדי – סבסטיאן לואב הוביל מהסטייג' הראשון ולרגע לא נראה היה שמישהו עתיד לאיים על הסיטרואן שלו. להפך – חברו לקבוצה, דני סורדו, היה היחיד ששמר על קרבה אליו בזמנים לאורך הראלי, ואפילו אם היה מאיים על מעמדו בראש הטבלה (וההיסטוריה מלמדת אותנו שלא כך), הוראות קבוצתיות היו לבטח מחזירות אותו מהר מאוד לקרקע המציאות ואל המקום השני. סבסטיאן לואב ודניאל אלנה, אלופי עונת 2010
אז במובנים תחרותיים, צרפת לא סיפקה לנו השנה דרמות מיוחדות. נכון, היה מאבק מעניין בין מקום שלישי (פטר סולברג, בסיטרואן נוספת) לרביעי (יארי-מאטי לאטוולה מקבוצת פורד), הייתה פרישה לאחר החלקה (קימי רייקונן) ובולם קדמי תקול (סבסטיאן אוגייר, שסיים לבסוף שישי), והיה גם אחד מיקו הירבונן, שעם כל מירוץ הולך ודועך וכאן הוא מסיים חמישי בלבד, שלוש וחצי דקות מאחור. אבל כל אלו הן זוטות, תפאורה לכוכבים האמיתיים של צרפת: לואב וסיטרואן. כי ראלי צרפת היה מעניין השנה מכיוון שלכולם – המארגנים, הקבוצות, הפרשנים והצופים – היה ברור שעתיד להתרחש כאן משהו מיוחד מאוד.
זה התחיל בהעברת בסיס הראלי מהאי קורסיקה, בו התנהלה התחרות ב-35 השנה האחרונות, אל חבל אלזס שבצפון צרפת, קרוב לגבול עם גרמניה. בירת האזור, שטראסבורג, נבחרה להיות מרכז ההתרחשות והכבישים שסביבה נתגלו כטריקיים למדי – שינויי מהירות רבים, אספלט שבור, כבישים צרים והרבה עפר ובוץ שפגעו קשות באחיזה והקשו על הנהגים. בנוסף, לפני כחצי שנה הוכרז כי מארגני המרוץ דאגו לסטייג' מיוחד לכבודו של לואב, אשר עובר היישר בתוך כבישי עיר הולדתו ובעיקר – מהווה את סטייג' הסיום של הראלי. ההכנה הושלמה לבואו של האלוף, בתקווה שיחדש את תארו באירוע המיוחד שהוכן לכבודו. וכאמור, אכן כך היה. עבור הצרפתים היה הראלי חגיגה אחת גדולה: לואב זכה לניצחון ה-60 במספר עבורו כשהוא חולף (באיטיות יחסית, יש לציין) ברחובות בהם גדל, כשאלפי צופים גודשים את היציעים. לאלוף עונת 2010 הוא הפך כיוון שהפער מהמקום השני, בו נמצא כעת בן ארצו סבסטיאן אוגייר, גדול מ-50 הנקודות שנותרו עד סוף העונה. פער של יותר מ-100 נקודות הכריע גם את אליפות הקבוצות לטובת סיטרואן, וכך הושלם הניצחון הצרפתי.
שני מרוצים בלבד נותרו, ספרד ובריטניה, ולנהגים יש עוד עבודה. אוגייר ינסה לשמר את מקומו השני, בעוד לאטוולה וסולברג ינסו לחטוף זאת ממנו. אבל החל מעתה עיני כולם נשואות אל השנה הבאה, בה יחולו תקנות חדשות ויותר חשוב – מכוניות חדשות. עבור קבוצות-העל יהיו מכוניות אלו ה-DS3 מבית סיטרואן, והפיאסטה מבית פורד, אבל שחקנים חדשים עתידים להצטרף לזירה, ודי ברור שלא הולך להיות משעמם...
דירוג ראלי צרפת:
1. סבסטיאן לואב (סיטרואן) – 3:05:49.3 (25 נק')
2. דני סורדו (סיטרואן-ג'וניור) – +35.7 (18 נק')
3. פטר סולברג (סיטרואן פרטית) – 1:16.8+ (15 נק')
4. יארי-מאטי לאטוולה (פורד) – 1:29.3+ (12 נק')
5. מיקו הירבונן (פורד) – 3:43.8+ (10 נק')
6. סבסטיאן אוגייר (סיטרואן) – 11:55.9+ (8 נק')
7. פדריקו ווילאגרה (מונצ'י-פורד)– 14:15.4+ (6 נק')
8. מתיו וילסון (סטובארט-פורד) – +14:26.9 (4 נק')
דירוג נהגים אחרי 11 מרוצים:
1. סבסטיאן לואב (סיטרואן) – 226 נק'
2. סבסטיאן אוגייר (סיטרואן-ג'וניור) – 166 נק'
3. יארי-מאטי לאטוולה (פורד) – 144 נק'
4. פטר סולברג (סיטרואן פרטית) – 133 נק'
5. דני סורדו (סיטרואן) – 125 נק'
6. מיקו הירבונן (פורד) – 104 נק'
7. מתיו וילסון (סטובארט-פורד) – 60 נק'
8. פדריקו ווילאגרה (מונצ'י-פורד) – 36 נק'
9. הנינג סולברג (סטובארט-פורד) – 33 נק'
10. קימי רייקונן (סיטרואן-ג'וניור) – 21 נק'
דירוג קבוצות אחרי 11 מרוצים:
1. סיטרואן – 388 נק'
2. פורד – 277 נק'
3. סיטרואן-ג'וניור – 193 נק'
4. סטובארט-פורד – 140 נק'
5. מונצ'י-פורד – 54 נק'
