ע"פ כתב האישום, הנאשם פגע חמורות בילד בן 5 שחצה את הכביש במעבר חצייה, ברח והפקיר אותו ואף ניסה לטשטש את מעורבתו בתאונה.

המדינה חתמה על הסדר טיעון עם הנאשם לפיו הוא יודה בעבירות הפקרה לאחר פגיעה, חבלה של ממש, תאונת דרכים שתוצאתה פגיעה בגוף, שיבוש מהלכי משפט ונהיגה ללא רשיון. העונש שייגזר עליו במסגרת אותה עסקה יכלול, בין היתר, 15 חודשי מאסר בפועל והפעלת מאסר על תנאי קודם של 3 חודשים. סה"כ 18 חודשי מאסר.

השופט רפי כרמל דחה את הסדר הטיעון בקובעו, כי הענישה הנוהגת במקרים חמורים כאלה היא גבוהה משמעותית מזו שהסכימו עליה הצדדים, במיוחד לאור העובדה כי הנאשם מעולם לא קיבל רשיון, נתפס בעבר ונגזר עליו מאסר על תנאי. נסיבות המקרה קיצוניות דיין בכדי לסטות מהסדר הטיעון, בעיקר כאשר לא היה קושי ראייתי והדבר לא חסך זמן שיפוטי משמעותי.
יש צורך להגן על האזרחים, פסק השופט, ומאחר והאכיפה בכבישים דלה, על ההגנה להתבטא באמצעות ענישה מרתיעה. העונש עליו הוסכם בהסדר הטיעון אינו יכול להתקבל ככזה אשר ירתיע את הנאשם ואת שכמותו, כך נקבע.

לפיכך, נגזרו על הנאשם 30 חודשי מאסר בפועל, הפעלת 3 חודשי מאסר על תנאי קודם, מאסר על תנאי נוסף בן 8 חודשים, 10 שנות פסילת רשיון, קנס של 5,000 ש"ח ופיצוי של 35,000 ש"ח לילד שנפגע.

לאתר המשפט הישראלי פסק דין