ב.מ.וו Z4: חוות דעת מקוצרת ב.מ.וו Z4 sDrive23i יש מכוניות שצריך זמן בשביל לאהוב אותן. כאשר פגשתי לראשונה את ה-Z4 בגלגולה הראשון, חשבתי לגביה הרבה דברים, ומעט מהם היו חיובים. היא נראתה לי מוזרה, מעוצבת-יתר-על-המידה, ולא ממש הצלחתי להתחבר לקווים האגרסיביים שלה. עם הזמן התרגלתי לעיצוב, ואפילו התאהבתי. כמו שיר ברדיו ששונאים בפעם הראשונה, ואז לא מסוגלים להפסיק לשמוע אותו.
את הדור החדש כבר שנאתי פחות בתחילה, אך הוא נראה גם פחות מיוחד. אין ספק שמדובר ביורש של קודמו, אבל נראה כגרסה מרוככת וגדולה של המקור. במציאות
ב.מ.וו Z4 נראית טוב יותר מבתמונות, במיוחד עם גג פתוח, תודות לחרטום ארוך ומרשים. מאחור, במיוחד עם גג סגור, היא דורשת הסתגלות.
תולדות ה-Z
ה-Z4 הראשונה, שהחליפה את ה-Z3, היתה איתנו מ-2002 ועד 2008, והוצעה בתצורת רודסטר (עם גג בד) וקופה. בסוף 2008 הציגה ב.מ.וו את הדור השני, שנמכר רק כרודסטר עם גג קשיח-מתקפל. כך שלמעשה היא מחליפה את שתי הגרסאות.
ה-Z4 החדשה ארוכה מהקודמת ב-15 ס"מ, רחבה יותר ונמוכה יותר בס"מ בודד, ובסיס הגלגלים נשאר כמעט זהה. עליה נרשמת בסעיף המשקל, עם פער של 85 ק"ג בין גרסאות מקבילות. ב.מ.וו מספרת שהגג הקשיח עשוי אלומיניום כדי להפחית את משקלו, והוא נפתח תוך 20 שניות. תא המטען גדל ב-50 ליטר כשהגג סגור וקטן ב-60 לליטר כשהוא פתוח, בהשוואה לרודסטר הקודמת. היצע המנועים מתחיל ב-2.5 ליטר עם 204 כ"ס, ונגמר ב-3.0 ליטר מוגדש עם 340 כ"ס. תיבות ההילוכים ידניות או אוטומטיות עם שישה יחסי העברה, או רובוטית כפולת מצמד בצמד הדגמים המוגדשים.
צילום: גור וגיא רוטקופ
לזוג
הכניסה לתא הנוסעים לא ממש נוחה לגבוהים, בשל גג נמוך יחסית, אך אחרי שתיכנסו תגלו מרווח מפתיע לטובה. אומנם התחושה אינטימית כמו ברוב הרודסטרים, אבל בפועל תגלו שבכל המדדים, כולל במרווח הראש (שופר ב-4 ס"מ), יש שפע של מקום. המושבים עצמם נוחים ותומכים, הכוונון שלהם חשמלי והם עטופים בעור. תא הנוסעים נאה, עם מוטיב עגול שחוזר בשלושת כפתורי התפעול של בקרת האקלים המפוצלת וכפתור ההתנעה שלידם. ההגה עבה ונעים לאחיזה, מתכוונן לגובה ולעומק וכולל כפתורי שליטה למערכת השמע, טלפון, תפעול קולי ובקרת שיוט.
בקונסולה מתחבא מסך "8.8 שמציג את מערכת הניווט ואת שלל התפריטים של מערכת ה-I-Drive, שנמצאת כאן לראשונה ברודסטר מבית ב.מ.וו. גרסת המבחן שלנו מאובזרת בכל טוב, עם שלל אופציות כגון קסנונים עוקבי פניה, מושבים חשמליים, Bluetooth, כניסה ללא מפתח ועוד. תא הנוסעים נאה, אם כי באופן אישי הייתי בוחר בגוונים בהירים (כמו בתמונת היצרנית) ולא בשחור.
הראות החוצה לא מבריקה בגלל מכסה מנוע ארוך ושמשה קדמית נמוכה, אבל זה מוסיף לתחושה הקרבית של "ישיבה בתוך האוטו". אהבתי את זה, אבל לא בטוח שזה יהיה נחמד לכל אחד. הראות לאחור בעייתית עם גג סגור, וחיישני חניה בהחלט נחוצים. בפינת המוזר נציין את העובדה שלרכב יש ארבעה חלונות חשמליים. כן, יש שניים קטנים מאחור, וכפתור נוח ששולט על כולם יחדיו. תא המטען גדל, ולמרות צורה מוזרה יהיה שימושי לזוג.
לנהג
רכב המבחן הוא הבסיסי בהיצע, עם מנוע שישה צילנדרים בנפח 2.5 ליטר (למרות השם המבלבל – i23). הוא מספק 204 כ"ס ב-6,300 סל"ד ו-25.5 קג"מ ב-2,750 סל"ד, ומשודך לתיבה ידנית. המשקל של גרסה זו עומד על 1,405 ק"ג והביצועים נאים, עם 6.6 שניות ל-100 קמ"ש ומהירות מרבית של 242 קמ"ש.
צילום: גור וגיא רוטקופ
אלא שהתחושה שמתקבלת היא שהשלדה תשמח לקבל יותר כוח. הביצועים טובים וה-Z4 לא איטית, אבל חסר פאנץ' בכל הקשור לביצועים, אולי בגלל אופיו הלינארי (מדי?) של המנוע. לזכותו עומדת גמישותו, כמו גם הצליל במעלה הסל"ד. תיבת ההילוכים מעט פחות טובה מהמצופה עם מהלך ארוך יחסית, אבל הודות למיקום לא פחות ממעולה לידית ההילוכים התפעול נעים ביותר.
בנסיעה עם גג סגור ה-Z4 מרגישה כמעט עמו קופה. שקטה, אין יותר מדי רעשים, והגג מעל הראש מרגיש איכותי. עם גג פתוח ההרגשה מצוינת: רכב ההדגמה צויד במסיט רוח שעבד נפלא, ורק מעל 120 קמ"ש הורגשה מעט רוח בתוך תא הנוסעים. אם אתם כמוני, נוסעים עם גג פתוח גם כשהטמפרטורה מתקרבת לאפס, דעו שהמזגן המצוין וחימום המושבים לא ממש עוזרים.
בכל הקשור להתנהגות, ה-Z4 מרגישה פחות חדה מהרצוי. זה לא שהיא רעה, פשוט פחות ספורטיבית מהמצופה מרודסטר עם סמל
ב.מ.וו על החרטום. כל זמן שהקצב רגוע או מעט יותר היא כיף אמיתי, במיוחד עם גג פתוח. המנוע שר שיר אהבה לאוויר הקריר, הישיבה מכניסה למצב רוח קרבי אפילו בשיוט, הבלמים חדים וההגה מעביר קצת מידע לידיים.
אבל כשהכביש הופך עקלקל ומזמין והקצב עולה, היא מרגישה יותר
מרצדס SLK מאשר
פורשה בוקסטר, וקצת הולכת לאיבוד. ואולי חלק מהאשמה טמון בצמיגי הבוץ ושלג, שלא סיפקו אחיזה ראויה על כביש יבש, אך סייעו כמובן בכביש מושלג. אבל אם מסתפקים בקצב סביר הכל מסתדר שוב, והחיים נראים יפים יותר. יש שלושה "מצבים" לרכב שנקבעים בלחיצת כפתור: רגיל, ספורט וספורט פלוס, כאשר האחרון משחרר (חלקית בלבד) את בקרת היציבות. ההבדל בין המצבים לא גדול כמצופה, וגם במצב הקיצוני, כאשר תגובת הדוושה יותר חדה, זה עדיין לא "זה". בסוף הקטע הדינמי אפשר פשוט לסגור את הגג, ולשייט את הקילומטרים בחזרה הביתה בנינוחות.
צילום: גור וגיא רוטקופ
נינוחות, אבל לאו דווקא נוחות. מתלי ה-Z4 מפגינים נאמנות לרוח הרודסטר הספורטיבית, עם כיול נוקשה שלא מתמודד עם שיבושים במהירות גבוהה.
זה ולא זה
ה-Z4 התבגרה, אולי כמו רוב קהל היעד שלה. היא גדולה, כבדה ומרווחת יותר, וקצת פחות מהנה. אבל רק קצת, ואולי זה העיקר כאן.
היא עדיין פונה לנהג, רק לא לנהגי המרוץ המתוסכלים. היא מכוונת לנהג שאוהב לנהוג מהר, אבל לא "על הקצה", ודורש מהרכב איכות ובגרות. עדיין כיף לנהוג בה בכביש מפותל, ועכשיו גם נעים יותר להתנייד בה ביום-יום. אז חצי צעד אחורה לאלו עם הסכין בשיניים, וצעד קדימה למרבית הקונים הפוטנציאלים.
