יונדאי ix35: חוות דעת מקוצרת
יונדאי ix35 צפוי להחזיר את הקוריאנים להתמודדות על ראשות פלח רכבי הפנאי הקומפקטיים, שהתעוררה לחיים בשנים האחרונות על-ידי
יונדאי טוסון.
הפגישה הראשונה עם ה-ix35 איכזבה אותי מעט: מה שיוצר רושם מודרני, צעיר ומחוטב בתמונות, נראה במציאות קצת מסורבל ומקושקש מדי לטעמי. וכדי לסבך את המצב, רכב המבחן הוא מיזוג של מספר רמות גימור ולא יוצע למכירה. זו גרסת בנזין 2.0 ליטר עם הנעה כפולה, אך עם מרכיבים של רמת הגימור הגבוהה ביותר, 'עלית', שלא תוצע עם מנוע זה. היא כוללת בין היתר חישוקי "18 עם צמיגי 225/55, בניגוד לחישוקי "17 וצמיגים בחתך 60 שיוצעו בפועל. ויש לכך משמעות בהתנהגות ובנוחות הנסיעה.
ובפנים?
יונדאי ix35 מוצע ב-11 גרסאות, אבל עיקר המכירות יהיו של גרסת ה-2.0 ליטר ברמת גימור 'אינספייר' הבסיסית. אז נתעלם ממושבי העור, מבקרת השיוט, מחלון הגג, מההגה שמתכוון לעומק, מצלמת הרוורס ועוד שלל אבזור שלא נכלל בדגם הבסיסי. למעשה, גרסאות הבסיס של ה-ix35 לא נותנות יותר אבזור ממשפחתית ממוצעת. אפשר להתנחם בכך שבכל הגרסאות תקבלו אבזור בטיחות מלא, לצד מערכת סיוע לזינוק בעליה ובקרת גלישה במורד.
צילום: תומר פדר
והמחירים? ה-iX35 מתייצב הישר מול להיט המכירות הנוכחי,
ניסאן קשקאי, ומתחיל במחיר נמוך מהטוסון. אלא שבמחיר זה לא תקבלו הנעה כפולה או מנוע V6.
כניסה לתא הנוסעים משכיחה מהר מאד את הטוסון. העיצוב עדכני ומודרני – שילוב האלמנטים המושקע בקונסולה (ובמיוחד פתחי האוורור סביב הקונסולה המרכזית). התחושה היא של ישיבה במשפחתית. הכיוון החשמלי למושב הנהג – הכולל שליטה חשמלית על תמיכת גב תחתון – מוצע רק עם רמת הגימור האמצעית, 'סופרים' (תוספת של 17,000 ש"ח בדגמי בנזין).
חוסר היכולת לכוון את גלגל ההגה לעומק מתסכל, במיוחד כי המושב דווקא מאפשר טווח כיוון רחב. הורדת המושב מטה עד הסוף מותירה שפע של מרווח-ראש גם לגבוהים במיוחד. העיצוב המודרני של ה-ix35 גובה מחיר בראות החוצה. חבל. עוד משהו שקל להבחין בו מהרגע הראשון הוא רמת החומרים הלא-מרשימה. איכות ההרכבה טובה, אבל החומרים עצמם מרגישים פשוטים ברובם.
בתנועה
בנהיגה ממשיך ה-ix35 להשכיח את הטוסון, וזה בעיקר לטובה. ההיגוי ישיר ומדוייק יותר, והרכב מעביר תחושה קלילה יחסית. לעומת זאת המנוע חסר מחץ. הוא אמנם אינו לא – 163 כ"ס הם מנה נכבדה מנפח של שני ליטרים – אך חסר כאן המומנט הבשרני-יחסית של ה-V6. מנוע זה הוא, לטעמי, החוליה החלשה ב-ix35. הדיזל החדש, עם 184 כ"ס ו-40 קג"מ – מומנט כפול משל הבנזין – יהיה כנראה אופציה הרבה יותר מהנה.
למרבה המזל, תיבת שישה הילוכים אוטומטית מצויינת, מהירת-החלטה וזריזה בהחלפות, מסייעת להוציא את המקסימום מהמנוע. במהירויות נמוכות העסק פועל בשקט ובצורה חלקה, אבל מחוץ לעיר באים גם יחסי העברה ארוכים לידי ביטוי. עם 2,200 סל"ד ב-100 קמ"ש בהילוך שישי, תא הנוסעים של ה-ix הוא מקום שקט ונעים לבלות בו. מנגד לחיצה על דוושת המצערת לא מניבה תאוצה מוחשית, וכל עקיפה דורשת הורדת שני הילוכים או שלושה, מה שהתיבה ששה לבצע. מנגד, זה הופך את ה-ix35 באותם רגעים לפחות נעים.
צילום: תומר פדר
ומה עם תצרוכת הדלק, נקודת תורפה של הטוסון בנזין? על הנייר הפער לא גדול, הפרש של כ-10% בין נתוני הצריכה המוצהרת. בפועל? השילוב של מנוע קטן ויעיל יותר, משקל נמוך יותר ועוד שני יחסי העברה בתיבה עושה את שלו. לא ברמת מנועי ה-TSI של פולקסווגן, אבל שיפור ניכר לעומת הטוסון. הממוצע במבחן, בתנאים מאומצים ומאד לא מייצגים, עמד על 7.2 ק"מ לליטר. במדידה נפרדת שכללה שימוש אופייני באזור עירוני, עם רגל מתונה על דוושת המצערת אך כולל פקקים, נמדדה צריכה טובה מ-9 ק"מ לליטר. בנסיעה בינעירונית נרשם נתון של יותר מ-11 ק"מ לליטר. כל אלו נתונים שהטוסון-בנזין יכל רק לחלום עליהם.
קופצני
כיול המתלים של ה-ix35 מהווה אף הוא צעד קדימה, עם פחות רכינה בפניות ותגובות חדות ומדוייקות יותר להגה. אלא שיש לכך מחיר בנוחות. המתלים יכלו בהחלט להיות פחות נוקשים, והנסיעה בעיר או בשביל זרוע אבנים היא עניין קופצני למדי. אולי חישוקים קטנים יותר והחתך הגבוה יותר ברכב שיימכר בפועל ישפרו את המצב.
ה-ix35 לא נבחן בשטח אמיתי. מהלך מתלים קצר, מרווח גחון מצומצם, סרח עודף מוגזם מלפנים, צמיגי כביש ומערכת הנעה שלא תוכננה להתמודד עם הצלבות – הופכים אותו לחיית כביש מובהקת. אפשר לנעול את המשלב המרכזי אם אתם מתעקשים להיכנס איתו לשטח, אבל זה לא הופך אותו לדיפנדר. בשבילים היה צורך למתן מהירות, כדי להמנע מנזקים למרכב. כאלו שסובארו אאוטבק למשל, כלל לא היה מוטרד מהם. נהיגת שבילים מהירה גם חשפה את חולשת המנוע, ודרשה תפעול ידני של התיבה.
שימושי?
אז מה היה לנו? ביומיום ה-ix35 לא יפתיע אתכם עם שימושיות או אבזור יוצאי דופן. המושב האחורי מתקפל אך לא נע על מסילה, ותא המטען נטול תאים ונקודות עיגון מיוחדות. הוא גם קטן מזה של הטוסון. למרות זאת, הנפח המרבי עם מושבים מקופלים, קרוב ל-1,500 ליטר, נדיב למדי.
בסופו של דבר מדובר בחוויה שהמילה המתאימה עבורה היא "שגרתית". אין ספק כי מדובר ביורש ראוי לטוסון, עם שיפור ניכר ברוב התחומים. התמורה למחיר נאה למי שאוהב לשבת גבוה ולהרגיש בעל סגנון חיים "אקטיבי". מה שזה לא אומר.
אבל ה-ix35 רחוק משלמות ואין בו חידוש או ריגוש של ממש. לפחות לא בגרסת הבנזין בה נהגנו. לגבי הדיזל יש לנו יותר ציפיות. עד אז אני נשאר עם "שגרתי".
