סקודה אוקטביה: חוות דעת מקוצרת
מעט מאוד מבחני דרכים יכולים להסתכם עוד לפני שהתחילו. נדמה שגורלה של סקודה אוקטביה 1.2TSI יוכרע לאו דווקא על הכביש ובתוצאות המבחן הזה אלא דווקא בתודעה של הציבור – כי האוקטביה מתחרה לא רק ביריבותיה, אלא גם בדעות קדומות. עד לא מכבר התמודדה סקודה עם הקונוטציות השליליות שעורר שם של יצרן שהגיח מאחורי מסך הברזל. את התדמית הבעייתית הצליחו להפריך מוצרים מודרניים ואיכותיים שהוציאה סקודה תחת כנפי פולקסווגן ואת נופך האמינות חיזקו תוצאות מעולות במבחני שביעות רצון בעולם והיותה של סקודה אוקטביה חביבת נהגי המונית בארץ.
תקנות הזיהום ההולכות ומחמירות בשנים האחרונות מכתיבות דרישה לחיסכון בדלק ופליטת מזהמים נמוכה, ויצרניות הרכב מפתחות טכנולוגיות חדשות בהתאם. המגמה הנוכחית בתחום מנועי הבנזין היא להקטין את הנפח ולהוסיף מגדשים – וכך מתקבלים מנועים צנועי נפח המספקים ערכי הספק של מנוע אטמוספרי גדול, יחד עם מומנט משופר וצריכת דלק נמוכה.
פולקסווגן, שהיא מחלוצות התהליך, מוסיפה לחגיגה הטכנולוגית גם הזרקת דלק ישירה ומחברת את המנועים לתיבה רובוטית כפולת-מצמדים ומרובת הילוכים, על מנת לנצל היטב את תפוקת המנוע ולמקסם את החיסכון בדלק. התהליך הטכנולוגי מחלחל לכל בנות משפחת פולקסווגן ולאחר שמנועי ה-TSI בנפח 1.4 ליטר החליפו את גרסאות המנוע החזקות יותר מגיע תור גרסת ה-1.2 של מנועי ה-TSI לרשת את מקום מנוע ה-1.6 ליטר המיושן.
כשזה קורה במכוניות קטנות כדוגמת הפולו החדשה שפגשנו לא מזמן, הלקוח הישראלי יעקם את האף אך עוד יכול לקבל עם השינוי. הבעיה מתחילה שהחלופה הזו מגיעה לקודש הקודשים המוטורי של מר ישראלי – המשפחתית 1600 האוטומטית. האם הטכנולוגיה המודרנית יכולה לנפץ את הדעה הקדומה של מר ישראלי שצמחה עוד בימי ראשית המדינה והתקבעה בזכות תקנות מיסוי נשכחות?

סקירה ראשונית
הדור השני של סקודה אוקטביה הוצג בשנת 2004 ובמהלך 2008 עבר מתיחת פנים קלילה, שהתבטאה בעיקר בשינויי עיצוב קלים בחזית וקבלת מנועי TSI בנפח 1.4 ו-1.8 ליטר במקום מנועי ה-FSI הישנים. אלינו הגיעה האוקטביה המתוחה לפני שנה ומעט מאוחר יותר זכתה גם למנוע ה-1.2 TSI אותו כבר פגשנו בייטי החדש, בפאביה וברומסטר המעודכנות.
מחירה של האוקטביה 1.2TSI ברמת גימור 'אמביינט' עומד על 120 אלף ש''ח וכולל אבזור בטיחותי מלא (6 כריות אוויר ובקרת יציבות), מחשב דרך ומערכת שמע MP3 מקורית. למבחן התייצבה האוקטביה ברמת גימור 'אלגנס' שכוללת בנוסף מערכת בקרת אקלים מפוצלת, חישוקים קלים ופנסי ערפל, ומחירה עומד על 127 אלף ש''ח.
סקודה אוקטביה (גרסת 1.2TSI): מבחן דרכים
צילום: ניצן רז
האוקטביה המתוחה לא השתנתה הרבה בעיצובה ומציגה מראה סולידי ומוכר כאשר החזית החדשה נאה וזורמת מבעבר. תחושת המכובדות מתחזקת בצבע השחור האלגנטי של רכב המבחן שעדיף מהלבן החיוור שבו מוכרות לנו רוב האוקטביות. גם תא הנוסעים של האוקטביה לא שונה מהותית במתיחת הפנים: העיצוב עדיין סולידי למדי ובגרסת המבחן כהת הדיפונים התחושה קצת קודרת. אין פגמים בולטים בהנדסת האנוש, החומרים נעימים למגע ואיכות ההרכבה ללא דופי.
המרווח במושב האחורי סביר למדי – בעיקר לראש, קצת פחות לברכיים. האוקטביה מרווחת יותר ממאזדה 3, אך אינה מציעה שטחי התפרשות נרחבים כמו ברנו פלואנס. המושבים נוחים למדי אך מרגישים קצת צרים עבור עבי הבשר כמו ניצן רז. את הבונוס העיקרי מעניקה סקודה אוקטביה כמו תמיד, בתא המטען הענק בנפח 560 ליטר המגובה בדלת חמישית שימושית.

כוחו של שבלול
על הנייר, מנוע ה-TSI מבטיח רבות: ההספק, 105 כ"ס, דומה לזה של מנוע ה-1.6 ל' הפורש, אך המומנט גבוה ב-2.7 קג"מ (סך של 17.8 קג"מ) וזמין מ-1550 סל"ד נמוכים ועד ל-4000 סל"ד. ואיך זה מרגיש? האוקטביה סובלת מהשתהות ראשונית – הנובעת משילוב מצמד מהוסס והזמן הנדרש למגדש להיכנס לפעולה – אך לאחר שנייה קלה היא יוצאת מהמקום בנמרצות מפתיעה, שאלמלא בקרת המשיכה הייתה מלוות בחריקת צמיגים. מנוע ה-1.2 ל' טורבו מושך היטב על פני רוב קשת הסל"ד – בוודאי טוב יותר מכל מנוע 1.6 ל' "רגיל" בקטגוריה – ומגובה על ידי החלפות הילוכים זריזות של תיבת ה-DSG. רק מעל 5000 סל"ד המנוע מתחיל להרגיש מעט מחוספס ופחות נמרץ, כך שעדיף לנצל את רצועת המומנט הנדיבה ולא למשוך אותו לטורים גבוהים.
זה בדיוק מה שעושה תיבת ההילוכים רוב הזמן, למעט מספר הסתייגויות. כמו כל תיבות ה-DSG, גם באוקטביה התיבה מרגישה פעלתנית וממהרת לרוץ במעלה ההילוכים במהירות נמוכה. ב-60 – 70 קמ"ש היא כבר מגיעה להילוך שביעי, מה שגורם להשתהות קלה כאשר נדרשים להאיץ והתיבה צריכה להוריד 2-3 הילוכים בבת אחת. העברת ההילוכים נעימה ברוב תנאי הדרך, אך במהירויות גלישה מורגשות מעט קפיצות בשל שילוב מצמד לא מספיק חלק.
את הביצועים המצוינים מגבה צריכת דלק מפתיעה. בתוך העיר רשמה האוקטביה 9.5 ק"מ לליטר, ובממוצע המבחן עמדה הצריכה על 14.5 ק"מ לליטר. אולם מרשים מכל היה הנתון שהושג בשיוט מהיר (כ-120 קמ"ש) בכביש 6 – לא פחות ולא יותר מ-19 ק"מ לליטר (!). זה כבר מאוד מרשים, ושוב, טוב בהרבה מנתונים שתשיגו עם מנועי 1.6 ל' מקבילים.
סקודה אוקטביה (גרסת 1.2TSI): מבחן דרכים
צילום: ניצן רז

בין העיקולים
מבחינה דינאמית, סקודה אוקטביה לא מפתיעה. היא מציגה התנהגות בוגרת, מגובשת ובטוחה, לפעמים אף קצת גמלונית. על אף המנוע הנמרץ יחסית, היא לא מעודדת אותך לדבר עבירה ושומרת על אופי נינוח, אבל גם אם תדחוק בה לפנייה היא תשמור על איזון ניטראלי ואחיזה נאותה (עד שיחצה הסף בו תתערב בקרת היציבות הבלתי מתנתקת). ההגה תואם את אופייה של האוקטביה – הוא נעים ברוב המצבים, משקלו טוב והוא מדויק למדי, אך כמו רוב הגאי התקופה הוא אילם למדי ורק תחת עומס מצליח לעביר קמצוץ של תחושה מהגלגלים. נוחות הנסיעה של האוקטביה טובה למדי בתחומי העיר ומספקת תחושת "מוצקות גרמנית" כפי שהייתה מוכרת בעבר. היא סופגת היטב את השיבושים העמוקים אך דווקא את המהמורות הקטנות מתקשה לשכך. העניין מפריע במיוחד במהירויות בין עירוניות, שם היא עלולה לווברץ ולקפץ באופן מטריד-עד-מעיק על סדרת טלאים או שיבושים רצופים.

סיכום
כשניגשים לסכם את הציונים של האוקטביה, יש תחושה שהשלם גדול מסך חלקיו. מנוע ה-1.2TSI בשילוב תיבת ה-DSG מעניק לסקודה אוקטביה ביצועים נמרצים עם תצרוכת דלק מצוינת. נוסף לכך מביאה האוקטביה את יתרונותיה המסורתיים בדמות תא נוסעים איכותי ומוצק, התנהגות מגובשת ותא מטען אדיר ממדים. אך כמובן שלא הכל מושלם: תיבת ה-DSG לא תמיד רהוטה בפעולתה, המתלים מתקשים לטפל בשיבושים קטנים וציון ריסוק של 4 כוכבים כבר לא מספק בימינו.
בעבר הייתה סקודה אוקטביה יקרה מידי ביחס למתחרות ולא הצליחה להוות אופוזיציה לקרבות הליסינג בקבוצה 2. אבל מאז בוטלו קבוצות הרישוי ושיטת המיסוי הירוק איפשרה להציע את האוקטביה עם מנוע ה-1.2TSI במחיר אטרקטיבי – הפכה גרסה זו לחבילה מעניינת וקורצת למדי. אם יצליח להתגבר מר ישראלי על המחסום הפסיכולוגי הוא יגלה מכונית מצוינת ובעלת יתרונות רבים שמאפילים על מעט הפגמים. למעשה, אין מנוס מלקבוע שהחבילה שמציעה האוקטביה 1.2TSI היא אחת הטובות ביותר המוצעות ללקוח הישראלי בקבוצת המשפחתיות.