ובכן במקרה של ה-C5 החדשה, סיטרואן הלכה פחות-או-יותר בדרך הזאת. יש עיצוב חדש שעוזר להשכיח את ה-C5 הראשונה הגמלונית, ולעומת זאת מערכת המיתלים נשארה מובילה בסגמנט בכל הקשור ליכולת גיהוץ מהמורות; נוחות נסיעה מהסרטים, בדיוק לפי המסורת שהחלה עם ה-DS המיתולוגית. מה שלא שונה, וחבל, זה המנוע הבסיסי. אותו מנוע 2.0 ל' חלש שמשודך לאותה תיבת 4 הילוכים מיושנת, שילוב עצל שממש לא מתאים למכונית משפחתית גדולה חדשה שאיננה בין הזולות בקבוצתה. ככה זה כשבאירופה המנועים היותר-חשובים הם מנועי דיזל – ומצד שני, תקנות מיסוי-ירוק מטופשות של משרד האוצר מפלות לרעה מנועי דיזל ומונעות מהם למעשה להגיע לישראל. לסיטרואן יש מנוע שני-ליטר דיזל מצויין, עם תיבת 6 הילוכים אוטומטית – אבל אנחנו לא נהנים ממנו.
למרות זאת, סיטרואן C5 היא עדיין מכונית מרשימה, נעימה, איכותית – ונוחה. מ-א-ד נוחה.