זה זמן שבפולקסווגן (ובכלל באירופה), יש מגמה של צמצום נפחי המנועים ומתן פיצוי לסמק"ים החסרים באמצעות מגדש או שניים. לא כל המנועים שכן עדיין נמצא מנועי V6, V8 וגם V10 בחרטומם של אי-אילו כלים. אבל בסגמנטי המאסה, הנפחים הולכים וקטנים. הביטו ב-Q5/טיגואן שלהם מנועי 2.0 ליטר המבקשים להתחרות במנועי V6 של היריבים או מנועי 1.4 ליטר (גולף,ג'טה) המהווים אלטרנטיבה למנועי 2.0 ליטר של המתחרות.
כעת מגיע השלב הבא בהידוק החגורה – נטישת מנוע ה-1.6 ליטר המסורתי לטובת 1.2 ליטר מוגדש טורבו. אמנם המנוע החדש כבר החל לשרת את פולקסווגן פולו (שאף נבחנה אצלנו לאחרונה) ובחודשים הקרובים גם יחל להניע את דגמי הגולף בישראל, אולם להבדיל מהטפטוף והצעדים המדודים בפולקסווגן, סקודה קופצת הישר למים העמוקים. למעשה מלבד הסופרב הגדולה, המנוע החדש מופיע בכל קשת דגמי סקודה. מהפאביה דרך הרומסטר והאוקטביה ועד היטי (הקרוסאובר החדש). וזו כבר סיבה מספיק טובה כדי לכנס את עיתונאי העולם ולהעניק להם טעימה מרוכזת ומוגדשת בסנוניות הראשונות לקבל את המנוע החדש: הפאביה והרומסטר.
אחי, 1.2 ליטר? לא קטן מדי?
לא פעם מועלות בפנינו שאלות ותהיות בנוגע ליכולתם של מנועים מצומצמי נפח להחליף מנועים אטמוספריים גדולים, ומנוע ה-1.2 ליטר של קונצרן פולקסווגן לא נמלט מהספקות. אז בואו נענה על זה כאן ועכשיו: מנוע 1.2 ליטר טורבו של סקודה בהחלט עומד בכבוד – אם לא למעלה מכך – מול מנוע ה-1.6 ליטר המסורתי והחביב כל כך על הלקוח הישראלי.
טוב, עכשיו שזה מאחורינו בואו נתחיל.
כבר מליטוף ראשון של דוושת הגז מרגישים את יכולת ההשפעה של דוחס האוויר על הקצב. אין מדובר בדחף ספורטיבי המאיים לרסק את חוליות הגב, אלה בדחף נחוש וליניארי כמעט לכל אורך קשת הסל"ד. גם השילוב עם תיבת ה-DSG מצוין וחלוקת שבעת ההילוכים בהחלט מעניקה יכולת התקדמות נאותה כמעט בכל תנאי הדרך. התלונה היחידה שנרשמה כנגד התיבה היא השתהות ראשונה ביציאה מהמקום – בעיקר כאשר דוושת התאוצה זוכה ללחיצה הגונה.
למרבה ההפתעה, למרות שנמצא את אותו שילוב מנוע גיר בפאביה וברומסטר, התגובה לקיק-דאון בכל אחת מהן מעט שונה ומשפיעה על תחושת הנסיעה הכללית. בשני הדגמים מכוילת התיבה להגיע להילוך הגבוה ביותר מהר ככל האפשר. הגיוני, הרי שם המשחק הוא חיסכון בדלק ומזעור פליטת המזהמים ומלכתחילה זאת הסיבה שהוקטנו המנועים. אולם כאשר רומסים את הדוושה, הפאביה משום מה מבקשת לקפל יותר הילוכים מאשר הרומסטר. כך קורה שבשיוט בהילוך שביעי בגזרת ה-65 קמ"ש, תגובת הפאביה לקיק-דאון תהיה הילוך שני ואילו ברומסטר רק הילוך שלישי. זה יכול היה להיות מוצלח אילו צבירת הקמ"שים בפאביה היתה נחושה יותר (היא הרי גם קלה יותר), בפועל מקבלים היסוס קל בפרץ הכוח ונדנוד מיותר כאשר ההילוך השני נאות להשתלב. כאילו הרובוט בתוך הגיר מביע את מורת רוחו לעבודה הרבה שהוטלה עליו. ברומסטר המצב שונה ומשביעי לשני ניתן להוריד רק עד כ-50 קמ"ש, כך שהתיבה מרגישה מעודנת יותר ומתאימה יותר לאופי המשפחתי והנינוח של המכונית.
עוד שני מנועים צפויים להגיע אלינו כאשר הם משולבים עם תיבות ידניות בלבד (5 הילוכים): טורבו-בנזין 1.2 ליטר (86 כ"ס) שיופיע רק בפאביה ודיזל 1.6 ליטר (90 כ"ס) שיופיע ברומסטר ובפאביה ספייס (סטיישן) בלבד. בשני המקרים, בנזין ודיזל, מדובר במנועים נאותים עם שילוב הילוכים המותאם למידותיהם של הכלים. בדיזל עוד מקבלים מנוע חזק יחסית עם ביצועים מרשימים ביחס ליחידת הכוח המוחלפת. עם זאת, כפי שקורה עם לא מעט מנועי דיזל קטנים, במעלה הסל"ד האוויר נגמר מהר מדי והדחף נחלש. החלפת הילוך ויכולת התאוצה שוב חוזרת.
אתגר עבירות
כבישיה המרוסקים של יוון יכולים להוות אתגר לא קטן עבור כל כלי רכב. אתגר בו הרומסטר הצליחה לעמוד בכבוד, הפאביה מעט פחות. מתליה של סקודה פאביה מכויילים לצד הנוקשה של הסקאלה וכאשר אלה באים במגע עם אספלט שמרגיש כאילו פוסידון בעצמו היכה בו בקלשונו, תא הנוסעים נאלץ לספוג חבטות בלתי רצוניות. זה מתרחש בעיקר במגרש בו אמורה מכונית קטנה להצטיין, במרחב העירוני. גם לא ממש שקט בפאביה אשר מאפשרת לרוח להצליף בה בגסות בשיוט בכביש המהיר. בספייס אגב, המצב חמור יותר; שילוב של בידוד לא מושלם יחד עם תא מטען הפתוח לחדר האירוח יוצר המולה תמידית המתעצמת ככל שהמהירויות גוברת.
מדלגים מעל המחסום הפסיכולוגי