באפריל 2006 החנה משה לוי את רכבו במקום חניה מוסדר בקרית מלאכי. מששב למקום החניה הוא מצא כי רכבו נחסם ע"י רכב אחר. הוא המתין כ-50 דקות ורק אז הגיע בעל הרכב החוסם. לוי פנה לבעל הרכב החוסם, דריגואס דריס יוסף, ואמר לו כי בכך שחסם את רכבו נהג בחוצפה. במקום לשמוע התנצלות, השיב לו יוסף: "מה אכפת לי שאני מעכב אותך".
משהבין כי הוא לא יזכה להתנצלות נכנס לוי לרכבו תוך אמרת קללה. בתגובה, הטיח יוסף את אגרופו בחלון מכוניתו של לוי, פתח את דלת הרכב והכה את לוי בפניו. לוי שהחליט לא לוותר, ניסה להזעיק משטרה, אולם יוסף סירב להמתין ובצאתו מהחניה גם כמעט שדרס את לוי.
בעקבות אירועים אלו, הגיש לוי תביעה כספית לפיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו.

במשפט טען יוסף כי זה לא הוא שחסם את רכבו של לוי שכן הוא החנה את רכבו כחוק. עוד טען כי ברגע שהגיע לרכבו, מיד התנפל עליו התובע בצעקות ובקללות.

למרות שנטל ההוכחה רובץ על התובע ולמרות שבית המשפט הזהיר את התובע כי עדותו היא עדות יחיד – של בעל דין אשר יש לו עניין בתוצאות ההליך, החליט השופט איל באומגרט, לקבל את גרסתו של לוי. "התובע עשה רושם שמודע גם לכישלונו והודה בפה מלא כאשר שגה בקללו את הנתבע". ציין השופט. "הנתבע עשה רושם כאדם מהיר חימה אשר אינו מוכן ליטול אחריות על מעשיו".

לדברי השופט מדובר באירוע אלים שאין להתיר אותו ושכמותו. הנתבע עשה דין לעצמו בכך שחסם את רכב התובע והיכה אותו לפיכך נפסק, בעל הרכב החוסם ישלם לתובע פיצוי כולל של 8,500 שקלים.

לעיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי פסק דין