אילוסטרציה
מיד כששמעתי על הרעיון הנואל לחייב את בעלי המכוניות החשמליות להטעין את מצבריהן רק ב"טעינה מנוהלת" דוגמת בטר פלייס, התנגדתי לו נמרצות. לי, לפחות, היה ברור שההחלטה הזו לא תיושם. לא שפקפקתי בכוח השכנוע של אגסי, בהשפעה שקיימת לחברה לישראל על פוליטיקאים, או בכמות הכסף שבטר פלייס הצליחה לגייס. אבל, היה לי ברור שאין מצב שיבואניות הרכב או היצרניות יסכימו לשתילת שבב במכוניותיהן, על מנת שיוכלו להתחבר רק למערכת המנוהלת של בטר פלייס.
יתרה מזאת, הטיעון המרכזי שעמד בבסיס ההחלטה למערכת מנוהלת היה גם אופטימי וגם מטעה. אופטימי כי לפיו כבר היום היו אמורים לנוע בכבישי ישראל אלפי מכוניות חשמליות ומטעה משום שאין ממש צורך ברשת מנוהלת על מנת לגרום לבעלי רכב חשמלי להטעין את רכבם בלילה. די לתת תמריץ כספי לשימוש בחשמל בשעות צריכה נמוכות, שהן שעות הלילה – השעות בהן במילא מרבית המכוניות החשמליות יחוברו לרשת החשמל. אבל הסיבה העיקרית שלא חששתי שההחלטה תיושם, הייתה שהחלטה כזו הייתה מעכבת את חדירת הרכב החשמלי לישראל – וזו כרגע החלטה שהרשויות לא יכולות להרשות לעצמן לקבל. ולא הזכרתי את הוועד החזק של חברת החשמל, שספק אם היה עומד מנגד כשהיה מבין שבטר פלייס רוכשת ממנו חשמל זול ומוכרת אותו ביוקר, על מנת לממן את הרשת העצומה שהיא פורשת ואת המצברים אותם היא רוכשת.
כתבתי מספר פעמים שהבעיה בכך שבעלי רכב חשמלי יטעינו את רכביהם בכל מקום בו יש שקע חשמלי, עשויה לצוץ דווקא מכיוון משרד האוצר. זו סוגיה שדנתי עליה עם אנשים האחראים לתחום החשמל בחברות גדולות כמו אודי, ב.מ.וו ורנו. ואכן, זו סוגיה בה דנים רבות באירופה כי קשה לצפות שמשרדי האוצר במדינות הגובות מס גבוה על דלק יוותרו בנקל על מיסוי אדיר זה. בארץ מדובר על מיליארדי שקלים לשנה. מה שכנראה מתגבש באירופה, והצעתי את זה כפתרון מתאים גם כאן, הוא הטל על כמות הקילומטרים אותם גומעת מכונית בשנה. והנה להפתעתי, נשמעים מכיוון משרד האוצר קולות ש"נבחנת האפשרות לגביית מס על קילומטרים...". מצוין, במשרד האוצר עדיין חושבים, אבל כשיחליטו, אין משרד אחר בממשלה שיכול לעמוד בפני הכוח של משרד האוצר. ומה יקרה על בטר פלייס? אני לא מודאג, זו חברה עתירת כוח אדם משובח, מעוף וכסף. הם יצליחו להרוויח כסף גם בלי שהמדינה תדחף לנו אותם במורד הגרון. בכלל, לא יקרה אסון אם חברה זו או אחרות בישראל לא ירוויחו את כל השקעתם תוך שנים ספורות. מי שמשלם את המחיר זה הצרכן - ובסוף גם לו נמאס.
