רנו 12 גורדיני (באוויר) ורנו 8 גורדיני (1970)
את השיטה אנחנו מכירים, בעיקר כי היא נפוצה והרבה פעמים גם מצליחה. מוציאים איזה שם מהנפטלין, מנערים ממנו את האבק וקורי העכביש, מצמידים אותו למכונית מודרנית – והופה, יש לנו קלסיקה בן-רגע. למשל מיני ג'ון-קופר-וורקס. או פיאט אבארת'. או דודג' צ'לנג'ר. מעניין כמה זמן ייקח לשברולט לעלות על הרעיון הגאוני להעלות מהאוב את הכינוי 'בל אייר', או לבנטלי להחזיר את ה-Blower. איזה שם ענק!
אבל
האקט האחרון של רנו לא זכאי להכלל ברשימה של מה שמצליח. הוא זכאי להכלל ברשימת הגימיקים הזולים והמקוממים הללו שמפעם לפעם תעשיית הרכב מפליצה, סליחה על הביטוי, לעברנו, וחושבת שאם ישתמשו במספיק דאודורנטים יוקרתיים אפשר יהיה להסוות את הריח. זה שאתה מורח על פיסת לחם עבשה קצת דבש לא הופך אותה למאכל-גורמה.
אני מתכוון, כמובן, לשימוש הציני של רנו
בשם-העבר 'גורדיני'. לאלו מכם ששייכים כמוני לגוורדיית השיניים-התותבות והקטטר לא צריך להזכיר, אני מניח, מי ומה היה גורדיני. לאחרים אסביר בקצרה כי אמדה גורדיני האיטלקי היה גאון מכני (לא בכדי הוא כונה Le Sorcier, המכשף) שהקים סדנה הנושאת את שמו, קנה לעצמו שם במסלולי המירוצים בשנות ה-50 של המאה הקודמת עד וכולל השתתפות בפורמולה 1 בשנותיה הראשונות, עבד עם סימקה ורנו בהצלחה רבה – עד שמכר את הסדנה ואת השם לרנו בשנות ה-60, כאשר גורדיני הפכה עבור רנו למה שהיום AMG עבור מרצדס, סוג של חטיבת ביצועים פנימית. גרסאות גורדיני של אז היו מקבילות פחות או יותר לגרסאות רנו-ספורט דהיום, ובעצם היו הרבה יותר – כי הן ייצגו את רנו במירוצים באופן הרבה יותר נרחב. בעיקר זכורות גרסאות גורדיני ל-R8, שהוציאו הספקים דמיוניים לאותם ימים ומכובדים אפילו היום: מה דעתכם על 95 כ"ס מנפח של 1.1 ליטר, כפול מההספק המקורי?
צילום: מנהל
ועכשיו
רנו רוצה לנצל גם היא את גל הנוסטלגיה שעובר על תעשיית הרכב, ומחזירה את השם גורדיני. סבבה, תאמרו. מה רע? כך חשבתי גם אני לפני שידעתי מה מבשלים לנו שם בצרפת. במוחי דמיינתי קליאו כחולה עם פס לבן מטמבון עד טמבון, עירומה ממשקל עודף, יושבת נמוך על מיתלים קשים ומנהמת ברשעות דרך אגזוז פתוח. בפנים? מתכת חשופה, כלוב התהפכות, מושבים עמוקים, רתמות, שתי כריות אוויר למען הסדר הטוב, ESP כדי שיהיה שקט מצידם של כלבי הבטיחות, תיבה ידנית עם מוט קצר, בלמים שצריך לדרוך עליהם בעוצמה של גברים כדי שיעבדו אבל שלעולם לא יתחממו מדי, וליפט-אוף-אוברסטיר מהגיהינום...
יה, רייט.
גרסאות גורדיני – אתם יושבים – לא יהיו שונות בשום צורה מכאנית מגרסאות רנו-ספורט הרגילות. איפה כן יהיה הבדל? באבזור. שימו לב לרשימת התוספות שיקבל בעליה המאושר של טווינגו גורדיני RS, הראשונה במשפחת גורידני החדשה, יחסית לסתם טווינגו RS:
גווני צבע מיוחדים: כחול או שחור-פנינה.
חישוקי "17 בצביעה שחורה מיוחדת.
בקרת אקלים אוטומטית.
חיישני אורות וגשם להפעלה אוטומטית של הפנסים והמגבים.
בקרת שיוט כולל מגביל מהירות.
בקרת יציבות דינמית, ניתנת לניתוק.
רדיו-דיסק בעל עוצמה של 80 וואט עם שליטה מההגה, כולל חיבור נגני MP3 ו-iPod והפעלתם.
חלונות אחוריים מושחרים.
מושבים אחוריים הזזים בנפרד להגדלת נפח המטען.
ויש גם אופציות: כריות-וילון, מערכת שמע עם חיבור בלוטות' לטלפון סלולרי, גג שמש פנורמי, וגם, הכי חשוב, שטיחוני 'גורדיני' ומפתח הצתה 'גורדיני'.
כלוב התהפכות? מיתלים מוקשחים? תא נוסעים ספרטני? איזו תמימות מצידי...
צילום: מנהל גועל, חברים, נפש. אלוהים אדירים. אין גבול לציניות השיווקית? אין לכם שם ברנו טיפת כבוד לעבר שלכם? לתועבה הזו אתם מרשים לעצמכם לקרוא גורדיני? קחו סיבוב במיני ג'ון-קופר-וורקס או בפיאט אבארת' מודרנית ותבינו איך אפשר וצריך להשתמש במיתוס.
מה השלב הבא? תוציאו סדרה חסכונית במיוחד לפלואנס ולמגאן ותקראו לגרסאות הללו 'פרוסט"'(על שם אלאן, נו)? או אולי תוציאו גרסת 'שלסר' לקנגו, שתהיה שונה מהקנגו הרגילה במדבקה 'שלסר' ובצביעה מיוחדת גוון כחול-דאקאר?
אין גבול להזנייה. אמדה גורדיני מתהפך בקברו, ואין דרך לנחם אותו.
