הפיקאסו נראה טוב, חשבנו כך בהשקה (גיליון אוטו 249) וגם היום, כשלוש שנים מאוחר יותר, הוא אחד המיניוואנים הנאים בקטגוריה. כניסה לתא הנוסעים מפגישה אותנו עם תא שמרגיש אוורירי מאוד בזכות שטח השמשות – בעיקר הקדמית – הגדול. בשילוב עם קורה A מפוצלת מתקבלת ראות מעולה החוצה, אבל עדיין קשה לראות את מכסה המנוע, מה שמקשה מעט בחניות צפופות. החומרים בתא נעימים והעיצוב מודרני, אבל צביעת הכל-שחור, שהוצעה בגרסה הרובוטית הבסיסית, פחות מזמינה משילוב הצבעים הבהיר בגרסה המאובזרת. גרסת הבסיס חסרה לא מעט אבזור בהשוואה לאחותה המאובזרת, זה מתחיל מהעדר המראה הקטנה בשביל לראות את הילדים מאחור, מיזוג מפוצל לאחור, בקרת אקלים דיגיטאלית, משענת יד לנהג ולנוסע, ריפודים פשוטים יותר וחישוקים, כולם נופלים קורבן לחרב המחיר.
אולם גם הגרסה הפשוטה עדיין שומרת על התכונה העיקרית של תא הנוסעים בפיקאסו – פרקטיות. נראה שלמתכנני הפיקאסו היו ילדים בשפע, והם חשבו כאן על הכל – אולי למעט מחיצה אטומה שתפריד בין ההורים המותשים ליחידת הקומנדו הצעירה מאחור. אז מה יש? שפע אדיר של תאי אכסון גדולים מלפנים (דווקא חסר תא קטן בגובה היד), עם תא מרכזי מקורר שיכול לאכסן בקבוק 1.5 ל'. מדפים בגב המושבים הקדמיים וראות מצוינת החוצה גם משורות היציע.
המרווח מלפנים מעולה בכל המדדים ולא נרשמה בעיית מקום כל שהיא. תנוחת הנהיגה נוחה למדי וההגה (בעל הטבור הקבוע) המתכוונן לכל הכיוונים עוזר גם הוא. מה שלא עוזר הוא כמות הכפתורים המוזרה שמפוזרת עליו והתפעול הלא ממש נוח שלהם.
כמו רוב דגמי PSA, גם בפיקאסו מנוע ה-2.0 ל' האטמוספרי הוחלף ב-1.6 ל' טורבו המספק 150 כ"ס (140 כ"ס בגרסה האוטו') ו-24.5 קג"מ ב-1400 סל"ד(!) המנוע משודך לתיבת הילוכים רובוטית בעלת שישה יחסי העברה (באוטו' 4 בלבד). נתחיל מהסוף - לא רק שהמנוע הזה לא נחות ממחליפו, הוא עולה עליו בכל המדדים בכל מצב ובכל זמן. הסוד נעוץ בהבדלים בעקומת המומנט - המנוע המוגדש מציע יותר מומנט (4 קג"מ יותר, יתרון של כ-20%) מוקדם יותר (1,400 סל"ד לעומת 4,000), וזה פער משמעותי. כבר הרבה זמן שלא נהגנו על מיניוואן שהרגיש כל כך זריז וקל רגליים, בכל מהירות - גם בעליה או בעומס מלא. מרשים מאוד לרכב ששוקל יותר מטון וחצי, לפני שהתיישבתי בו. אגב, בשתי התיבות לחיצה בריאה על הדוושה ביציאה מהמקום תקפיץ את בקרת המשיכה.
ומה לגבי הגיר הרובוטי? הוא בסדר ולא יותר. לא, הוא לא מהווה תחרות בצורת הפעולה שלו לגיר אוטומטי רגיל, אבל בהשוואה לתיבות עם מצמד בודד הוא בסדר, אם כי פה ושם הוא יעצבן אתכם, בעיקר בעיר. זינוקים בעליה נפתרים בקלות בזכות מערכת סיוע שמחזיקה את הבלמים לחוצים כשתי שניות נוספות, ורק ההעברות בהילוכים הנמוכים (במיוחד 1-2), או בעומס מלא מורגשות יתר על המידה. התיבה תספק קיק דאון של ארבעה הילוכים אם רק יהיה צורך, ויש אפשרות לתפעל את הגיר באמצעות משוטים נוחים מאחורי ההגה. אגב, כמו בכל תיבה רובוטית (עם מצמד בודד) מי שיבחר לתפעל אותו ידנית יקבל פעולה טובה ונעימה יותר. ידית ההילוכים עצמה קטנטנה ונמצאת מעל ההגה, צריך לשים לב בעת העברה מהילוך אחורי לדרייב כי המצב התחתון ביותר הוא הידני ולא האוטומטי, מה שיגרום לתהיות למה התיבה לא מעבירה הילוכים... מצד שני מוצעת לנהג עצמאות מלאה במצב הזה, רצית להעביר לבד? קיבלת.
הפיקאסו מציע נוחות ממוצעת, ולא יותר, קצת מאכזב למי שמצפה שכל סיטרואן תהיה הנוחה בקטגוריה שלה, או סתם נוחה מאוד. מצד שני לא מדובר במשהו שניתן להגדירו כרע. בעיר הפיקאסו מתרסק על רצף שיבושים, עם רעשי מתלים מורגשים, ומחוץ לעיר הפריע לנו נידנוד קל מאוד של המרכב בשיוט, שילוב של קפיצים קשים עם בולמים רכים. כך שהתוצאה הסופית היא קצת מתחת לממוצע, אבל לא מעבר.
הפיקאסו הוא מיניוואן פרקטי, שיכול לאכלס 5 מבוגרים בגודל ממוצע ועוד שני ילדים (ואז את המטען תצטרכו להשאיר בבית). פחות נפשות יאפשרו לכם לשחק עם קיפולי מושבים והזזת שורות בתמורה ליותר מקום למטען. הבטיחות גבוהה עם ציון ריסוק מלא, שפע כריות אוויר ובקרת יציבות, ותא הנוסעים נעים. אבל הפיקאסו מרשים יותר בעמידה מאשר בנסיעה, שם התיבה הרובוטית מעט מעצבנת, בעיקר בעיר, ונוחות הנסיעה היא בסדר ולא יותר.