בוקר. אני משייט בדרך ממודיעין למערכת, אי שם בתוך המטרופולין הגדול. התנועה זורמת כרגיל על 443 עד שאני מגיע לחיבור עם כביש 1, שם פתאום מקבל את פני פקק איטי. שרידי מחאת האופנוענים? לא יכול להיות, הרי כבר תשע וחצי והם יצאו מכיוון ירושלים לפני שלוש שעות...
הטור מתקדם ואני מזהה את ה"בטן" בגדר הבטיחות ואת המאזדה שעומדת לרוחב הנתיב. תאונה. שני הנתיבים הימניים חסומים והתנועה משני הכבישים צריכה להשתלב בצוואר בקבוק צר, כאילו שאפקט הסקרנות לא היה מספיק.
אני מתקרב עוד קצת ופתאום קולט משהו מוזר בסצנה שמולי – מהגדר בולט גלגל. של אופנוע. אני נעצר בצד ומסתכל טוב יותר – כן. אופנוע שלם נדחס לתוך גדר הבטיחות, עוצמת הפגיעה הופכת את שלדת הברזל לאחת עם גדר הפלדה. אלוהים... תחושת קבס מתחילה לעלות בגרון.
שוטר ניגש אלי בעודי מצלם את זירת האירוע (בטלפון. מצאתי לעצמי יום לשכוח את המצלמה בבית). "מאוטו" אני עונה לשאלתו "מה קרה? הוא פגע ברוכב מההפגנה?"
"מה פתאום, הכביש כבר היה פנוי לגמרי – אתה לא רואה באיזו מהירות הוא פגע בגדר?"
"אז מה עושה שם האופנוע?"
"סתם מסכן שעמד בצד. עמדו שניים. אחד ניצל והשני חטף פגיעה ישירה. מסכן, נכרתה לו הרגל, הקסדה שלו זרוקה חמישים מטר הלאה בתעלה...". אני כבר צריך להתאמץ שלא להקיא מול התמונה שהדמיון משלים מול המתכת המעוותת.
"ואיך בכלל האוטו הגיע לגדר, ועוד בכזו זווית?" אני שואל, "לא נראה שהוא התחכך בגדר, אלא ממש התנגש בה". "לזה הוא כבר יצטרך לענות". עונה השוטר "אלוהים יודע... אולי התעסק עם הטלפון, אולי נפל לו משהו והתכופף להרים. אין סיבה הגיונית. פשוט נכנס דוך בגדר – ובאופנוען המסכן שעמד שם".
יחסי ציבור גם כשזה מגיע לחדשות
הביטו בתמונה בעצמכם – קטנה ככל שתהיה – ראו את עוצמת וצורת הפגיעה בגדר, את הזווית בה נעצר הרכב, את החצץ שנורה אל הכביש מההתנגשות האלימה. את הקסדה שזרוקה בתעלה לא תראו, אבל היא שם, תאמינו לי. זה לא היה ניסיון עקיפה שלא צלח שבמהלכו פגע רכב באופנוע שחסם את דרכו. זה לא קרה במהלך הפגנת האופנוענים או כתוצאה ממנה. זו היתה תאונה. תאונה מטופשת, חסרת סיבה, חסרת מזל. תאונה כמו עוד אלף תאונות אחרות.
אבל הפעם מישהו קפץ על ההזדמנות לתת לה הקשר, גם אם הוא לא נכון, שישרת את מטרתו – להוכיח שאופנוענים צריכים לשלם ביטוח גבוה יותר – וקישר אותה להפגנה. הדיווח לאתרי החדשות ולרדיו היה שהאופנוען נפגע במהלך ההפגנה, כאשר נהג שקצה נפשו בפקק ניסה לעקוף את השיירה דרך השוליים. כך כל ידיעה שעלתה או שודרה בנושא ההפגנה הזו – לגיטימית לחלוטין במדינה דמוקרטית, נגד עוולה שזועקת לשמיים ומעדיפה בעלי הון על פני ציבור שלם – כללה גם התייחסות לאופנוען שנפצע במהלך ההפגנה, מפנה מיד את תשומת הלב מהעיקר למקרי, ונוטלת את העוקץ מהמחאה.
כנראה שאין מנוס מיחסי הציבור, אפילו כשזה מגיע לחדשות – תחום שאמור לעסוק בעובדות היבשות, במציאות נטולת העטיפות – הכל עניין של ספינים. איך מציגים את המציאות, מאיזו זווית העובדות מתיישרות בדיוק על הקו שבעל עניין זה או אחר רוצה להציג.
אז לפחות הפעם, אתם יודעים בדיוק מה קרה. נקווה שגם בפעמים הבאות נדע.
