הסימפל הנו תלת אופנוע מתוחכם של ב.מ.וו אשר מצא עצמו מוצג לראווה עם סיום פיתוחו במוזיאון החברה במינכן. כשמו – בהחלט לא הוא; השם הנו ראשי תיבות של Sustainable and Innovative Mobility Product for Low Energy consumption, בתרגום חופשי: כלי חדשני לתנועה בטוחה בפליטת מזהמים נמוכה. פשוט הוא בוודאי שלא...
מטרת ב.מ.וו בעת תכנון הכלי, לפי הראיון שהועלה ביו-טיוב עם מנהל הפרוייקט (ראה למטה), הנה להציע כלי עירוני ידידותי לסביבה בעת השימוש בו – ובעת הייצור שלו – אשר יקטין את ה"חתימה הסביבתית" של הרוכב בו. לפי ב.מ.וו, מרבית הנוסעים לעבודה או הנוהגים בעיר עושים זאת ברכב פרטי בעודם לבדם ותופסים מקום רב על הכביש מחד ומייצרים זיהום רב מאידך. את שניהם ניתן למזער והסימפל מתיימר להציע זאת. תחושת ההנאה מרכיבה מתיימרת לדמות גלישת גלים או ירידה במדרון סקי.
למרות העיצוב הזוויתי, הכלי טופל עמוקות באגף ההתנגדות לרוח ומתיימר להציע יכולת צליחת רוח מעולה, על מנת להפחית רעשים (נוחות), להקטין התנגדות לרוח בנסיעה (חסכון בדלק) ולשפר עמידות ברוחות צד (יציבות, בטיחות).
משקל הסימפל כ-450 ק"ג ורוחבו 110 ס"מ, גובהו כשל ב.מ.וו סדרה 5, הוא קצר מהמיני ונוחות הישיבה בו – כך מתארים זאת בב.מ.וו – הנה כשל ב.מ.וו סדרה 3 קופה. מעבר לנתון המעורפל שמנוע הבנזין מפיק כ-50 כ"ס ושאליו מחובר מנוע חשמלי, לא נמסרו כל נתונים טכניים נוספים. הביצועים? תאוצה של 10 שניות ל-100 קמ"ש מעמידה, ממש לא אופנוע, ומהירות מרבית "מעל 200 קמ"ש". צריכת דלק נמוכה העומדת על 33 ק"מ לליטר, ופליטת 50 גרם CO2 לכל קילומטר מסכמים כל הידוע לנו.
המעניין בסיפור הוא בחשיפה של הסימפל, נכון יותר ב"אין חשיפה". רכב הקונספט המעניין הובל מיד עם סיום העבודה עליו אל מוזיאון החברה, כאשר בב.מ.וו משחררים ראיון ליו-טיוב, כמה תמונות ומידע מינימלי בטענה שהקונספט אינו מיועד לייצור אלא ישמש כפלטפורמת לימוד עתידית.
נראה כי התחום החשמלי והדו גלגלי (תלת, במקרה הזה) מתקרבים זה אל זה וביחד למשהו שנראה יותר ויותר על הכבישים בעתיד הקרוב.