במבט ראשון נראה כי מישהו לקח את ה-BB1 וקימט אותה. במבט שני קשה להאמין כי באמת אפשר להכניס 4 נוסעים בתוך רכב שאורכו כאורך סמארט. אבל זה בדיוק מה שהצליחה לעשות פיז'ו, לראשונה בהיסטוריה של הרכב לטענת היצרן.
השימוש בהנעה חשמלית, שרכיביה קומפקטיים וניתנים לפיזור נוח ברחבי המכונית, עזר בניצול יוצא-הדופן של מרחב הפנים. בנוסף, אומצו כאן עקרונות מעולם הרכב הדו-גלגלי: הנהג יושב בתנוחה אנכית מהמקובל, ובמקום הגה ודוושות קונבנציונליות: נשלט הרכב באמצעות "כידון", כשכל התפעול מתבצע באמצעות הידיים – מה שאיפשר להזיז קדימה את המושבים הקדמיים ולפנות מקום לאלו מאחור. בנוסף, הנוסעים מאחור זוכים למושבים מינימליסטיים למדי ויושבים עם ברכיים פשוקות מעט, סביב המושבים הקדמיים – כמו הנוסע האחורי בקטנוע או אופנוע. גם השילדה, אגב, תוכננה על-ידי מחלקת האופנועים של פיז'ו. הדלתות, הנפתחות לאחור, מקנות גישה נוחה לפנים הרכב. למרות הממדים הזעירים תא המטען מציע 160 ליטרים, אשר יכולים לגדול ל-855 ליטרים על חשבון 3 מ-4 מקומות הישיבה.
 
 
 
את ההנעה ל-BB1 מספקים צמד מנועים חשמליים, המותקנים בגלגלים האחוריים. כל מנוע מספק 10 כ"ס, די והותר – אומרת פיז'ו – למשימות הניוד העירוניות להן מיועד הרכב. בזכות משקל צנוע שאינו עולה על 600 ק"ג (בין היתר בזכות שימוש בקרבון למרכב), האצה מעמידה ל-30 קמ"ש מתבצעת ב-2.8 שניות, ומ-30 ל-60 קמ"ש ב-4 שניות. שני מערכי מצברים מסוג ליתיום-איון, אחד לכל מנוע, מספקים את האנרגיה שאמורה לתת טווח נסיעה נאה של 110 קמ"ש. פאנלים סולריים על גג הרכב דואגים לאוורור תא הנוסעים במהלך חניה בשעות האור
 
 
 
השם BB1 אמור להזכיר לנו את דגמי ה-Baby Peugeot (בצרפתית: Peugeot Bébé – האותיות  BB נהגות בצרפתית באופן זהה פונטית למילה Bébé, תינוק), מכוניות קומפקטיות מהשנים המוקדמות של המותג. הראשונה הושקה ב-1905 וכונתה "טייפ 69" (מי היה בוחר במספר הזה כיום?) ואילו השניה, שהושקה ב-1912, נשאה את הכינוי BP1 ועוצבה על-ידי לא אחר מאשר... אטורה בוגאטי. חדי העין אף יבחינו בגריל אשר מזכיר את צורת הגריל המפורסם של בואטי...