עם פרוץ החגים מגיעים גם המבצעים ברשתות השיווק. הרי חג ישראלי, כל חג ישראלי, מצוין באכילה רבתי. ואם אוכלים, צריך לשתות – והרבה – זה חשוב מאוד. לא מעט יצרנים בוחרים להעניק לצרכנים, במקום הנחה, כמות גדולה יותר באותו מחיר, ובקבוקי הליטר וחצי המקובלים מפנים לרגע את הבמה לבקבוקי ליטר ושלושת רבעי, או אפילו שני ליטר.
והקשר למכוניות? המאזדה 3 החדשה, כמובן. לקראת החגים השלמנו את ההכרות המעמיקה עם הסדאן מהגליון הקודם בעזרתה של
מאזדה 3 2.0 ל', ובשביל להשלים את הגיוון קטפנו מהמבחר את גרסת ההאצ'בק. המתכון הכי לא ישראלי למכונית הכי ישראלית.
מלבושי חג
אני לא חושב שאף אחד מכם יפול מהכסא אם אגלה לכם שאנחנו אוהבים מכוניות עם דלת חמישית. סרח העודף הקצר יותר מאחור מאפשר יצירת פרופיל קרבי יותר, המשטח הגדול של שמשה-דלת-פגוש מאפשר יצירתיות רבה יותר למעצבים וכמובן שנוח יותר להעמיס לתא המטען עגלות ילדים ושאר חפצים גדולים, אפילו אם לא ניצלנו את אפשרות קיפול המושבים.
המאזדה 3 האצ'בק לא מאכזבת בנקודה זו, מה גם שהדור הנוכחי נראה קצת יותר האצ'בק רענן ופחות סטיישן מהדור הקודם. הפרופיל שרירי ושעון קדימה, משלים היטב את עיצוב החרטום המחייך ובתכלת העמוק של רכב המבחן היא פשוט נראית טוב. בפנים מביאה רמת האבזור הגבוהה ריפודי ודיפוני קרם בשילוב שחור, שכמו תמיד נראים טוב יותר מסכמה כהה-שחורה, אבל רגישים יותר ללכלוך. לבעלי ילדים בולסי במבה אולי עדיף להשאר עם הריפודים השחורים, לשאר מומלץ לשקול שוב ריפודים בהירים.
משאר הבחינות עמדת הנהג זהה לחלוטין לזו שפגשנו ב-1.6 ל'. מודרנית ומזמינה, גם אם לוקה מעט בהנדסת האנוש (בדגש על מסכי המידע של מחשב הדרך ומערכת השמע). ההבדל היחיד הוא תוספת כפתורים על ההגה לתפעול מערכת בקרת השיוט. אלו מופרדים היטב משאר כפתורי השליטה על ההגה, מה שמאפשר תפעול נוח יותר.
מאחור העסק מרגיש מעט צפוף יותר מגרסת הסדאן, בעיקר בגלל הגג הנוטה למרכז, וקורה C הרחבה (שגם מפריעה מאוד בתמרוני חניה ומעבר נתיב) שיחד עם קו החלונות הגבוה נותנת תחושה קלסטרופובית משהו. יש מספיק מקום לברכיים ולראש, אבל רק מספיק, ומבנה המושב הופך ישיבה במרכז המושב האחורי לעניין לא נעים במיוחד. מלפנים, לעומת זאת, אין הרבה תלונות - המושבים נוחים ואוחזים במידה, אבל עלולים להיות מעט צרים לרחבי גרם וגג השמש גוזל ס"מ שיחסרו לגבוהים.
תא המטען מציע פחות ליטרים מהאחות עם הישבן המגודל, אבל מחפה על כך בפתח הטענה רחב ונוח ומבנה רבוע ופרקטי.
להזהר מהגזים
הגרסה המקבילה בדור הקודם של ה-3 קיבלה כיול מתלים נוקשה וספורטיבי יותר משאר המשפחה, מתוך מחשבה, כנראה, כי רק חובבי הגה יתקרבו בכלל לגרסה כל כך לא קונפרמיסטית. בדור הזה. לעומת זאת, לא הורגש הבדל כלשהו בפעולת המתלים (למרות שלמרבה הפליאה, מפשק הגלגלים דווקא מעט צר יותר בגרסאות השני ליטר). הם עדיין מציעים פשרה שנוטה בבירור לצד הריסון והשליטה על חשבון הספיגה, עם פוביה לגבי שיבושים חדי שפה (בורות ביוב בולטים, שברי אספלט וכו'). המשמעות היא שעל הכביש המהיר הנוחות תהיה בד"כ טובה למדי, אולם בעיר היא מעט נוקשה מדי.
אבל אנחנו כאן הרי בגלל המנוע, לא? נו... אלי שואלי התלונן בהשקה על תחושה פחות חדה וכוחנית משל הדור הקודם, והוא לא טעה. התחושה ביציאה מהמקום הדרגתית, רכה. שונה מאוד מהבעיטה שמקבלים מגרסת ה-1.6 ל' בתחילת התנועה. התיבה החדשה, שהגיעה מה
מאזדה 6 (וה-5) לא רק כוללת עוד הילוך, אלא גם מכויילת להעברות הילוכים חלקות יותר, גם אם על חשבון זריזות ההחלפה והביצועים האבסולוטיים. אבל יתרון הסוסים מורגש, ומדבר בקול רם יותר ויותר ככל שהמהירות עולה. בכביש הדינאמי הרכב המשיך למשוך היכן שגרסת ה-1.6 ל' הרימה דגל אסמטי והתחננה "לא עוד!", כשחלוקת ההילוכים הטובה יותר שמציעה התיבה הזו לעומת האחות מרובעת ההילוכים שב-1.6 ל', רק מגדילה את ההפרש. קצת הפריעה לנו בכביש הזה הנטיה של התיבה להשתהות מעט בשיא הסל"ד בטרם תעלה הילוך, ופה ושם גם הצלחנו לבלבל אותה עד כדי העברה חובטת, אבל זה באמת נדיר.
על ההתנהגות הדינאמית באמת שאין מה להרחיב – התחושה אולי מעט יותר מאוזנת מאשר בסדאן החלשה יותר. אולי. אבל השורה התחתונה זהה – זו מכונית שלמרות היעוד המשפחתי תדע להעניק חיוכים גם לחובב ההגה, והמנוע הגדול והחזק רק מאפשר למצות את פוטנציאל הכיף הזה בצורה טובה יותר. ואם ממצים את הפוטנציאל, בוודאי תשמחו לשמוע שהבלמים מעט גדולים יותר בגרסה זו, מה שתורם לעמידות תחת עומס, גם אם התחושה והנשיכה הראשונית יכלו להיות טובות יותר.
נותנים לאוכל לרדת
היתרון העיקרי של ההילוך החמישי הוא כמובן בשיוט. שיוט במאה קמ"ש מציב את המחוג על 2200 סל"ד, כ-500 סל"ד נמוך יותר מאשר באחות החלשה יותר. זה תורם רבות לתחושת הנינוחות בשיוט, כמו גם להעלמת רעשי המנוע (ששקט יותר מה-1.6, ובכלל, בכל מצב). אולם לרוע המזל השקט מלפנים רק מדגיש את הרעש שמגיע מלמטה, ומציק במיוחד ליושבי השורה השניה, כשגם מרעשי רוח לא חפה ה-3 לחלוטין. הסל"ד הנמוך בשיוט תורם גם לצריכת הדלק – כך טוענים דפי הנתונים וזו גם תחושתינו בקטעי השיוט של המבחן, אם כי כמובן שאי אפשר לבצע השוואה אמיתית בתנאים כאלו. בסוף היום, שכלל בעיקר כבישים מהירים וקטעים דינמיים, הראה מחשב הדרך על צריכה של 9.5 ק"מ לליטר. לא רע, בהתחשב בתנאי המבחן.
סיכום
השורה התחתונה אולי לא מקורית במיוחד, אבל נכונה שבעתיים במאזדה 3 – מנוע 2 ל' מתאים הרבה יותר למשפחתית מהדור האחרון, ששמן והכביד מרוב מערכות בטיחות, בידוד וחומרים איכותיים. איתו תחושת ה"נו....!" שתוקפת אותך לפעמים בגרסה להמונים נמוגה לה.
בתור בונוס היא גם חסכונית יותר ומאובזרת יותר מגרסת הליסינג – סיבה ראויה בהחלט לשלוח את היד קצת עמוק יותר אל תוך הכיס. בעיקר אם אתם מבלים קילומטרים רבים עם רכב עמוס או בעליות.
לכל דגמי מאזדה במדריך הקניה לחצו
כאן
