כבר מזמן לא הגיעה לכאן מכונית חדשה כל-כך חשובה ובה בעת כל-כך לא מעניינת. בתור מכונית, זאת אומרת. הרי כבר ברור שמהפכה אין כאן – הממדים דומים, יחידות הכוח דומות, האבזור של הגרסה הישראלית לא באמת השתפר והמערכות המעניינות (למשל ה-i-stop, המכבה את המנוע בעמידה לטובת חסכון בדלק) ייעדרו מארסנל הדגמים המצומק. אין בשורה, אין אפילו ציפייה או התרגשות, חס ושלום – הרי עתידה של ה-3 החדשה ידוע וברור לכל אם עברייה. אם שוב נסתמך על העבר כמורה הטוב ביותר לעתיד, נקבל שכמו ה-323, הלנטיס וה-3 היוצאת, יש לנו כאן עניין עם סתם עוד מלכת קניין.
ואל תשלו את עצמכם, ה-3 והלנטיס לא זכו להצלחה בגלל יתרונות מהותיים ביחס למתחרותיהן, אלא בזכות יבואן שהוא אשף בשיווק ומכירות, שידע לנצל טוב מכולם את עידן הליסינג המתמשך, זה האחראי להצפת הכבישים במשפחתיות-קבוצה-2 שנקנו בזול מהמרבה בהנחה. לפחות במקרה של ה-3 מדובר במכונית לא רעה בכלל, וזו חצי נחמה.