ה-911-סדאן של סדנת טראוטמן-ברנס. שימו לב לסידור הדלתות
הסדאן החדשה של
פורשה,
פאנאמרה, הושקה לא מכבר ברוב תרועה והדר (ויש כבר אפילו
מחירים לשוק הישראלי), אחרי ציפיה דרוכה ותהליך פיתוח ארוך (שלווה בתהליך חשיפה ארוך לא פחות).
אין ספק שמדובר בדרך חדשה ומשמעותית עבור פורשה – אבל מתברר כי אין זו הפעם הראשונה שהיצרן משטוטגארט משתעשע עם רעיון פורשה-סדאן (או לפחות מרשה לאחרים להשתעשע). ממש לא.
צילום: מנהל
כבר בסוף שנות ה-60 הופיעה
911 עם 4 דלתות. היתה זו יצירה חד-פעמית שנבנתה על-ידי סדנת Troutman-Barnes האמריקנית, בברכת פורשה אשר אישרה למתוח את גוף ה-911 – גרסת S, אגב, עם מנוע 2.2 ל' ותיבה מעין-רובוטית (!) עם תפעול מצמד אוטומטי שכונתה "ספורטומטיק" ויוצרה בפורשה במשך כעשר שנים. הסדנה עשתה לעצמה חיים קלים יחסית כאשר השתמשה בזוג דלתות של 911 רגילה עבור הדלתות האחוריות, כשהן מסובבות 180 מעלות – ומכאן סגנון דלתות "התאבדות" אחוריות, הנפתחות אחורה. המכונית נבנתה עבור אשתו של אחד השותפים ללא כל כוונה להפוך את ההסבה למסחרית, ובהמשך הושכרה לאירועים מיוחדים כגון חתונות עד שנחטפה על ידי אספן שהבין כי יש לו משהו מיוחד ביד. יש הטוענים כי המכונית קיימת עד היום.
צילום: מנהל
ב-1986 היה זה תורה של פורשה עצמה לבנות מכונית יחידה במינה בעלת 4 דלתות – בערך, ולא לבדה. יחד עם סדנת AMG שאז היתה עצמאית ולא חלק ממרצדס, נבנתה גרסה מיוחדת של ה-928, הפורשה ה"מודרנית" עם מנוע V8 קדמי מקורר-מים. בסיס הגלגלים הוארך בכ-30 ס"מ כדי לאפשר מושבים אחוריים מרווחים – וגישה נוחה אליהם. סידור הדלתות כאן, שני חצאי-דלתות מאחור הנפתחים אחורה לאחר פתיחת הדלתות הקדמיות, זהה בדיוק למה שהופיע מאוחר יותר במאזדה RX-8, אלא שפורשה הקדימה את מאזדה בכעשור וחצי...
כיאה לאבטיפוס שיצא משערי המפעל עצמו, רמת הביצוע כאן היא ללא רבב והאיכות והפאר גבוהים אף יותר משניתן היה לראות במכוניות פורשה הסדרתיות דאז. כל תא הנוסעים מדופן בעור איכותי בגוון תואם לצביעה החיצונית, שני המושבים הנפרדים מאחור מצוידים בכיוון חשמלי עצמאי, החלונות האחוריים מופעלים גם הם באמצעות חשמל, ויש פתחי מיזוג יעודיים לנוסעים האחוריים.
לא ברור אם היתה לפורשה כוונה של ממש לבחון את אפשרויות הייצור הסדרתי של גרסה מעין זו, אבל כן ברור שהפרוייקט לא נמשך. מכונית יחידה זו נמסרה להיינץ פרכטר, הבעלים (ממוצא גרמני) של סדנת ASC האמריקנית, עימה היו לפורשה יחסי עבודה שוטפים. ב-2002 היא החליפה ידיים במכירה פומבית תמורת סכום מגוחך של 44,000 דולר.
צילום: מנהל
שנתיים מאוחר יותר הופיעה עוד פורשה 4-דלתות, הפעם כקונספט טהור מבית פורשה שנשא את הכינוי 989 – וזו כבר מכונית שאפשר להתייחס אליה כשורשים הראשונים של הפאנאמרה העכשווית. באמצע שנות ה-80 החליטה פורשה לנסות ולפתח סדאן שתיתן תשובה הולמת למכוניות ב.מ.וו ומרצדס הגדולות. על הפרוייקט הופקד ד"ר אולריך בז, היום מנכ"ל אסטון-מרטין.
העיצוב היה בעל קווי דמיון ברורים ל-911, אך המנוע כאן היה קדמי. בסיס הגלגלים היה 2.83 מ', 34 ס"מ יותר מאשר ב-928.
את ההנעה סיפק מנוע V8, כמו ב-928 (אך כנראה בנפח קטן יותר). לעיצוב היה אחראי הארם לגאי ההולנדי, מי שהיה המעצב הראשי של פורשה באותן שנים (ועד 2004), ואפשר היה לראות כאן סממנים שהופיעו מאוחר יותר בדגמי פורשה סדרתיים אותם עיצב, מה-968 וה-911 מסדרה 993 ואילך.
פרוייקט ה-989 לא המריא, בין היתר בשל עזיבת ד"ר בז ב-1991 ומצבה הכללי הרעוע של פורשה באותה תקופה. הפרוייקט נגנז סופית בתחילת 1992 והאבטיפוס היחיד נותר במחסני פורשה – עד עצם היום הזה, כנראה. לקח לפורשה עוד כמעט שני עשורים כדי להביא מכונית-סדאן לייצור סדרתי.
