השנה האחרונה תיזכר בהיסטוריה כ"שנת האירוניה של הכלכלה העולמית". בסיבוב מוזר של הגורל הפכה ארה"ב, המדינה שבה הקפיטליזם הוא דת וההפרטה היא ערך מקודש, למלאימה סיטונית של חברות פרטיות. החודש הצטרפה לקולקציה שבשליטתה גם יצרנית הרכב הגדולה ביותר בעולם.
ג'נרל מוטורס היא לא רק סמל מובהק לקפיטליזם; היא גם סמל מובהק לקולוניאליזם הכלכלי של ארה"ב, ויש לה אחיזה כלכלית והשפעה פוליטית ביותר מ-140 מדינות בעולם. אבל, לעתים נקודת מבט גלובלית מקשה על המנהלים לראות מה שמתרחש מתחת לאף שלהם, בחצרם הפרטית. גם מנהלי GM לא הצליחו לצפות את השינוי הדרמטי בשוק הרכב האמריקני, ובראשו את משבר הנפט שהיה פתיל ההצתה שהוביל לקריסת השוק. נכון להיום, קונצרן הרכב GM - או כפי שהעיתונות האמריקנית אוהבת לכנות כיום אותו בציניות Government Motors - עובר תהליך יסודי של שינוי, שבסופו הוא צפוי להפוך לרזה יותר ועם דגמים עדכניים ורווחיים שמותאמים לצורכי השעה. עד שזה יקרה ימשיכו ההכנסות להגיע מהדגמים הנוכחיים, שתוכננו לפני שלוש-ארבע שנים, בשיאה של תקופת שפע ארוכה.
השפעה אירופאית-יפנית בולטת
אחד הדגמים הללו הוא השברולט "טראוורס", וממדיו מסגירים את התקופה שבה הוא תוכנן. למרות ששברולט מכנה את הרכב בשם "קרוסאובר", שעשוי לרמוז על הכלאה מוקטנת בין רכב כביש-שטח לרכב כביש, ממדיו החיצוניים קולוניאליים בהחלט. הכלי נמתח לאורך של 5.2 מ' ולרוחב של 2 מ' וניצב על בסיס גלגלים באורך של 3 מ'. אם לא די בכך כדי להעניק לו "אפקט הגעה" מרשים, הוסיפו לו מעצבי החברה עיצוב אופנתי הדוק ושלל סממני "תסתכלו עליי" נוסח ארץ-המרלבורו כמו גריל ענק ובוהק, חלונות מושחרים לכל האורך, וחישוקי 20 אינץ' עצומים. התוצאה היא רכב שיכול לגרום ברמזור רגשי נחיתות גם לבעלי רכבי כביש-שטח גדולים.
בתא הנוסעים ניתן להבחין בנטישה של הקו האמריקני הקלאסי לטובת השפעה אירופאית-יפנית בולטת. עמדת הפיקוד מקיפה את הנהג והנוסע שלצדו, וזורמת לעבר הדלתות בקווים אורגניים רכים וסימטריים; עיצוב לוח המחוונים עלול לגרור תביעת זכויות יוצרים מהמעצבים של אאודי Q7; ומערך המתגים המשני מאורגן היטב ללא מתגי "קינג סייז" מסורתיים. מושב הנהג נוח בנסיעות ארוכות וממוקם גבוה מעל הכביש. הראייה לאחור מבעד לחלונות הצרים דורשת להיעזר במראות הצד, במערכת וידיאו לנסיעה לאחור ובמיומנות חנייה ברברס.
צילום: מנהל
מרחב הפנים שופע ויכול להציע אלטרנטיבה רצינית למיניוואנים "פול-סייז". שורת המושבים השלישית, למשל, יכולה לאכלס שני מבוגרים מבלי לקפח את מרחב הראש והברכיים. אבל, למי שבאמת מתכוון להושיב בהם מבוגרים מוטב להזמין את גרסת 7 המקומות, שכוללת שורת מושבים שנייה עם שני מושבי כורסה נפרדים ומרווח תנועה לאחור ביניהם; כי בגרסת 8 המקומות, שכוללת ספסל שטוח בשורה השנייה, ההשתחלות לאחור דורשת מרץ נעורים. בונוס נדיר בכלי רכב בפלח הוא תא מטען בריא, שמציע נפח של 691 ליטר גם כשכל המושבים מאוכלסים. מלבדו כולל התא עוד עשרות פתרונות אכסון שונים ומשונים שפזורים לאורך הרכב.
איכות ההרכבה טובה באופן כללי, ותא הנוסעים ברכב ההדגמה הלא-צעיר שלנו שמר על שקט יחסי על כבישים משובשים. עם זאת, איכות החומרים עדיין מעידה על קיצוץ עלויות נמרץ; קשה למצוא בסביבת הנהג משטח פלסטי רך אחד לרפואה; ולא מעט מתגים משדרים תחושה של פלסטיק מייד-אין-צ'יינה.
נטייה לנדנודי-לוואי גליים
בידוד רעשי המנוע הוא אחד הטובים שפגשנו בתעשיית הרכב, אך רעשי רוח הם חלק בלתי נפרד מפסקול הנסיעה במהירות שעולה על 130 קמ"ש. יחסית לרכב פנאי ענק, שייעודו העיקרי שינוע (הרבה) נוסעים ומטען, הטראוורס נעים לנהיגה. המתלים ארוכי המהלך סופגים ברכות מהמורות קשות, ולמרות הנטייה לנדנודי-לוואי גליים הנוסעים מאחור העדיפו אותה על פני הנוקשות האירופאית-יפנית המוכרת. נטיית הגלגול בפניות מוחשית, אך עדיין מאפשרת לתקל פניות הדוקות מבלי להרים את הרגל מדוושת התאוצה או להשתמש בבלמים. ההגה קליל אבל יש לו היזון חוזר, ועדיין הוא מהווה שיפור לעומת ההגאים האמריקניים חסרי התחושה בהם פגשנו עד לא מזמן. בסה"כ זה כלי נעים לנסיעות משפחתיות ארוכות, כל עוד זוכרים ומתחשבים בממדים בייעוד ובמשקל, ונותנים לו מספיק מרווח אספלט. יתרונה של ההנעה הכפולה-קבועה יורגש בעיקר בנסיעות חורפיות.
מנוע V6 מבית קדילק עם 281 כ"ס ותיבת הילוכים אוטומטית בת 6 מהירויות נשמעים, על הנייר, כמו הבטחה לריגושים. אבל, בדרך ניצבים משקל עצמי רציני וה"מוח" של תיבת ההילוכים, שמתוכנת לשמור בעיקר על חיסכון בדלק. מי שרוצה למצות את מלוא פוטנציאל התאוצה של המנוע, צריך לשכנע את ה"מוח" שהדבר נחוץ או לאלץ אותו להוריד הילוך באמצעות מתג בורר ההילוכים. בסה"כ האופי של יחידת ההנעה הזו הוא משפחתי-רגוע, כאשר היתרון של פוטנציאל ההספק מתבטא בעיקר בעת האצה בעליות תלולות. צריכת הדלק שייכת לעידן שלפני טראומת ה-150 דולר לחבית, וגם נהגים רגועים יתקשו להפיק מהרכב יותר מ-7.5 קילומטר לליטר.
שברולט, וכלי רכב אמריקניים בכלל, תמיד היו חזקים בסעיף התמורה לכסף, והטראוורס אינו שונה. מי שיוותר על מעט אבזור והידור פנימי ועל מערכת ההנעה הכפולה, יוכל לשים יד על הרכב כבר ב-255 אלף שקל - מחיר לא רחוק מגרסאות מאובזרות של רכבי כביש-שטח קטנים. הנעה כפולה ואבזור מקיף יותר (עור, מזגן מפוצל ועוד) עולים 298 אלף שקל, וב-345 אלף שקל אפשר לקנות את הגרסה המאובזרת ביותר, שכוללת כמעט כל צעצוע ותוספת ברשימת האופציות הארוכה של GM. זה לא כלי לצנועים שבינינו, אך למי שזקוק לכושר שינוע רציני של נוסעים, שיש לו חשבון הוצאות דלק פתוח, שאינו נרתע ממגבלות תמרון בעיר, ושיש לו חניה ביתית בגודל נדיב, ימצא שהטראוורס הוא אלטרנטיבה הגיונית אפילו לכלים מרובי מושבים דוגמת מרצדס GL ואאודי Q7, שעולים כמעט כפול.
זכות: מחיר יחסי, מרחב פנים, נוחות נסיעה, כושר אכסון, עיצוב חיצוני
חובה: תמרון בעיר ובחנייה, צריכת דלק, איכות חומרים
מתחרות
קרייזלר גראנד וויאג'ר
עם אורך של 5.14 מ' ורוחב של 2 מ' הכלי אינו קטן בהרבה מהטראוורס ויש לו בסיס גלגלים גדול יותר. הוא אינו מתהדר בנוצות של כביש-שטח אבל יש לו חלל פנימי ענק ומתוכנן היטב, שיכול להסיע בנוחות הרבה נוסעים פלוס 640 ליטר מטען לפני קיפול מושבים. הכניסה והיציאה לאחור נוחות מאוד. יש לו מנוע V6 בנפח דומה לזה של שברולט, אך הוא מסתפק ב-193 כ"ס.
צילום: מנהל
יונדאי IX55
גם הגרסה האירופאית של ה"סנטה קרוז" האמריקני ממוצבת כמעין קרוס-אובר, עם נטייה לכיוון שטח יותר מאשר למיניוואן. זהו כלי בעל ממדים מרשימים, עם שלוש שורות מושבים ומרווח ראוי למבוגרים גם בשורה השלישית מאחור. לאירופה הוא יגיע עם מנוע V6 טורבו-דיזל חזק, וכנראה גם עם אופציה ל-V6 בנזין בנפח 3.5 ליטר. למרות המיצוב היוקרתי-משודרג, המחירים באירופה יהיו מתונים יחסית לתחרות האירופאית.
צילום: מנהל
ביואיק ENCALVE
התרחבות היבוא האישי הביאה לארץ גם כמה אקזמפלרים של אחיו היוקרתי של הטראוורס, ביואיק ENCLAVE. שני הרכב חולקים ביניהם פלטפורמה, אך לגרסה של ביואיק יש עיצוב עם יותר אישיות ותא נוסעים עם השקעה גבוהה הרבה יותר באיכות החומרים ובסגנון. הגרסה של ביואיק מגיעה רק עם 7 מקומות והמנוע שלה דומה. מחירה בארה"ב גבוה בכמה אחוזים טובים יותר משל טראוורס.
צילום: מנהל
