ב"כביש המערכת" של החודש הקודם, כתבתי על זימון שקיבלתי לקורס נהיגה נכונה, בגין עבירות תנועה אותן ביצעתי כביכול שנים קודם לכן. אחת העבירות אכן נעברה על ידי. זו היתה עבירה טכנית במהותה – נהיגה במכונית חודשיים לאחר שפג תוקפו של רישיון הרכב שלה. העבירה השנייה היתה עבירת מהירות שלא עברתי, אבל הרעיון של לעבור קורס בנהיגה "נכונה" שעשע אותי, והחלטתי שבמקום להלחם בטחנות רוח, דהיינו, לנסות ולהוכיח את שלא ניתן לי להוכיח (עבירת מהירות עליה אני שומע פעם ראשונה כשלוש שנים לאחר שנרשמה לי כביכול), אלך לקורס ואשתף אתכם בחוויות - וכך גם עשיתי.
עכשיו מתברר לי שאני לא לבד: לפי ידיעה שהופיעה באתר YNET וב"ידיעות אחרונות", מסתבר שלמעלה מ-40 אלף נהגים זומנו לקורסים בגין עבירות שנעברו למעלה משלוש שנים קודם לכן. עוד כתוב במאמר, שבנוסף נשללו רישיונות נהיגה של למעלה מ-5,600 נהגים בגין עבירות ישנות כאלו – עבירות עליהן כמעט ולא ניתן לערער. משרד התחבורה, שהכיר בטעות שגרמה לשלילת רישיונות וזימונים המוניים לקורסים (שגיאה שמקורה במחשב משרד הרישוי), הקפיא לאחר פרסום הידיעה את השלילות והזימונים לקורסים. אולם לאחר מכן כינסו בכירי המשרד ישיבת חירום, חזרו בהם מהחלטתם והודיעו על קיצור תקופת השלילה האוטומטית מ-90 יום ל-45 (כמחווה של רצון טוב לנשללים או משהו כזה...) והודיעו כי מי שקיבל זימון לקורס נהיגה נכונה אכן חייב להשתתף בו - למרות שמדובר בטעות מחשב ובנקודות שאמורות להימחק בגין התיישנות (לאחר שנתיים נקיות מעבירות, נמחקות הנקודות הישנות שצברתם).
שימו לב, כן: משרד התחבורה החליט על דעת בכיריו להתעלם משגיאתו, לשלול רישיונות ולזמן נהגים לקורסים (שעלותם לציבור נהגים מסתכנת בעשרות מיליוני שקלים, שעוברים - בין היתר - לחברות פרטיות שאחראיות על מערך ההדרכה לנהגים) - וכולם שותקים?! ממש משרד תחבורה מפואר יש לנו, יד ימין לא יודעת מה שיד שמאל עושה - ושתיהן ביחד לא מחוברות לראש. ככה לפחות זה נראה.
נתחיל בעילה לכל הבלגן הזה: שיטת הניקוד. קודם אשאל באם שיטת הניקוד עובדת? לדעתי, היא לא. אין בה שום תועלת לשיפור הבטיחות בכבישים, וכנראה שגם במשרד התחבורה או במשטרה יודעים את זה. אחרת איך ייתכן שבמשך שלוש שנים לא טרחו לשלוח לעשרות אלפי נהגים את העונשים השונים המגיעים להם לפי השיטה? אם עבירות מצטברות למספר נקודות המחייבות קורס נהיגה "נכונה", או שלילה מטעמי בטיחות – הרי שיש לעשות זאת מיד ולא לאחר שלוש שנים (ולעיתים אף יותר).
מדובר או בזלזול, או ברשלנות או בהודאה באי האמון שגופים אלו רוחשים לשיטה. להזכירכם, העובדה שאין מחקר שהוכיח את יעילות שיטת הניקוד (שמופעלת בארץ מאז אמצע שנות ה-70), לא הפריעה למשרד התחבורה לחזור ולעדכן אותה לפני מספר שנים - ובאופן מחמיר יותר. אבל מה לעשות כאשר בשנה בה הופעלה לראשונה "שיטת הניקוד החדשה" – מספר התאונות עלה ולא ירד...
המסקנה היחידה שניתן ללמוד מהשיטה ובעיקר מאופן אכיפתה, הוא שלא הבטיחות בכבישים היא שבאמת מעניינת את משרד התחבורה במקרה הזה – אלא המלחמה בנהגים ושאיבת הכסף מכיסיהם. אני בטוח שחלקכם חולק על דעתי ושואל "ממתי משרד התחבורה עורך מחקרים הקשורים לבטיחות?". אז זהו, שהוא דווקא כן. תלוי רק איזה לוביסטים לוחצים ובאיזה מקומות. ממש בימים אלו, למשל, התבשרנו שמשרד התחבורה מינה את "הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים" שתבדוק את השפעת שלטי הפרסום על הנהגים בנתיבי איילון. שנה שלמה של מחקר כדי למצוא (או אולי לא למצוא) כי שלט בגודל של קינג-קונג המציג את בר רפאלי בביקיני מינימלי (או בלעדיו), ימשוך את תשומת ליבם של כל הנהגים ממין זכר (כולל גאים) וגם של חלק גדול מהנשים (ולאו דווקא הגאות). אני לפחות יודע את התשובה גם בלי מחקר. אני מוכן לנחש שכל הקוראים יודעים – וגם השר.
גם משרד האוצר משגע
אבל משרד התחבורע לא לבד בתחרות על התואר "משגעים את הנהג". משרד האוצר מתחרה בו במרץ רב. נתחיל עם מחירי הרכב: אזרח ישראלי משלם מחיר כפול מעמיתו האירופאי או האמריקאי עבור מכוניתו. חצי מהמחיר לוקח האוצר - ועכשיו הוא החליט להוסיף על המחיר גם "מס ירוק". הוא קבע נוסחה שמשקללת את פליטה של חד-תחמוצת הפחמן, דו-תחמוצת הפחמן ועוד גזים שונים ונותן הנחה מהמס המוטל על המכונית. אבל אל תשמחו, המדינה לא תעניק הנחות במס מכיסה – היא תגבה אותם מאותם בעלי מכוניות שלא עומדות בתקן אותו הם קבעו. כלומר – מס הקנייה על יבוא רכב יעלה, אך מכוניות "ירוקות" יזכו בהנחה. וזה גם לא פשוט, גם לא צודק ובעיקר לא חכם: לא צודק, כי מזהם רק מי שנוסע. ככל שתשרוף יותר דלק – תזהם יותר. במכונית המודרנית שעומדת בתקני זיהום אוויר מחמירים ביותר, כמות הנסיעה משפיעה יותר מצריכת הדלק הממוצעת שלה.
האם לא היה חכם יותר, פשוט וצודק יותר להטיל עוד היטל קטן על מחיר הדלק בתחנות? צריכת הדלק של כל מכונית היא תוצאה ישירה של חסכנותה המולדת, אופי הנהיגה וכמות הנהיגה. מי שמבזבז יותר – ישלם יותר עבור האוויר שהוא מזהם. תודו שזה צודק יותר מנוסחת האוצר (שמקפחת, אגב, מנועי דיזל – ולא לגמרי בצדק). אני לא מבקש שכר עבור עצתי הטובה – אבל דורש שכל כספי המס המיוחד יוקדשו להשבחת אוויר ארצנו. זה לא יקרה, אבל לא מוגזם לבקש, נכון? אגב, באותה ההזדמנות אולי גם יפטרו אותנו גם מעולו של ביטוח החובה המיותר – ביטוח שבדומה למס הירוק אינו מבחין בין זה שנוסע הרבה לזה שנוסע מעט, ומבטח את כלל האוכלוסייה ולאו דווקא את הנהג. גם ביטוח זה היה ממומן טוב יותר, זול יותר וצודק יותר דרך מס על הדלק ותשלום דרך מנגנון הביטוח הלאומי.
פורסם באוטו 277 (גיליון מרץ 2009)