את הביטוי Hot Rod בלתי אפשרי לתרגם: זהו מונח מלב התרבות האמריקנית, והוא מתייחס בעיקר למכונית שעברה שינויים מפליגים כדי לשלב אלמנטי עיצוב של שנות ה-30 וביצועים לוהטים בקו ישר. הוט-רודים למיניהם מככבים אצל סדנאות-הקאסטום האמריקניות – אבל את עיבודי-המחשב המופיעים כאן יצרה סדנה שבדית, דווקא, VisualTech (שמוכרת אולי יותר בזכות האיש העומד בראשה, Bo Zolland), שאת פרי מעשיה כבר ראינו בעבר בדמות סירת-מנוע בהשראת שברולט קורבט. ההוט-רוד היפה שכאן מכונה Delithium, שילוב של Delirium – הזיה באנגלית – וליתיום. את הסיבה לא קשה לנחש: עיצוב-הרטרו של הדלית'יום מסתיר הנעה חשמלית, בסיוע מצברי ליתיום-איון שמאפשרים טווח נסיעה חשמלי של 50 מייל, כ-80 ק"מ. לצרכי תחרויות מיאוץ או לנהיגה לטווחים ארוכים ניתן יהיה להתקין יחידת הנעה היברידית, ועד שיהיו מצברי ליתיום זמינים אפשר בכלל להשאר נאמנים למקור ולהתקין מנוע V8 אמריקני, כמו שצריך... הספק המנוע החשמלי, אגב, הוא כמעט 400 כ"ס – על הנייר, כמובן – והמומנט המירבי שהוחלט לכתוב על אותו נייר הוא כ-48 קג"מ. זה מספיק (כן כן, על הנייר) ל-280 קמ"ש ולהגיע ל-60 מייל/שעה ב-3.8 שניות. הצמיגים הם 215/40-18 מלפנים ו-275/40-20 מאחור; הפרשים גדולים כאלו הם מאפיין קלסי של אפנת ההוט-רוד.
• עוד עיצוב של בו זולנד: סירת מנוע בהשראת קורבט