השם אוונסיס אינו חדש בארץ, הוא משרת את המשפחתית הגדולה של טויוטה כבר יותר מעשור (תריסר שנים ליתר דיוק). ב-2003, כשהוצג הדור הקודם, הוא היה שותף לקפיצה הגדולה של המותגים היפניים בתחום אבל בארץ נותר אלמוני בגלל מחיר לא תחרותי. ולכן הבשורה החשובה ביותר של האוונסיס החדשה היא קודם כל הסתערות מחודשת על קבוצה 4 וציי הרכב. נכון, האוונסיס עשתה זאת פעם או פעמיים בהיסטוריה שלה, אבל אף פעם לא בתחילת הדרך, ולא בצורה כה ברורה. וכשענקית כמו טויוטה עם הדימוי והמוניטין מסתערת על הקבוצה מובן שמדובר במהלך חשוב ביותר וברור שהציבור לא יישאר אדיש אליו.
כמו הדגם הקודם כך מגיעה גם האוונסיס החדשה מבריטניה ולמרות שמירה על בסיס גלגלים זהה טוענים בטויוטה שמדובר בפלטפורמה חדשה (אשר קרובה יותר דווקא לאוריס). אבל בניגוד לדגם הקודם שהציע בעיקר מראה מגודל וכבד, עוברת גם האוונסיס לקווים קלילים ומודרניים יותר. ההשראה למראה באה בפירוש מלקסוס (IS ו-LS) אך גם מהקורולה החדשה. האחוריים נאים, החרטום האופייני לטויוטה נראה קצת כבד מדי והפרופיל הרמוני. התוצאה, במילים אחרות, היא מראה מכובד שעדיין נראה גדול וכבד ממתחרות יפניות כמו הונדה אקורד ומאזדה 6 אך גם פחות ספורטיבי.
בתא הנוסעים אין הפתעות. המכונית הזו נראית טויוטה לגמרי, החל בגוונים הכהים (מדי) של הפלסטיקה, דרך תאורת המחוונים הכתומה, בקרת האקלים ומערכת השמע המקורית, וכלה בהנדסת האנוש הטובה. האבזור עשיר מבעבר ולמרות בסיס גלגלים מהקצרים בקבוצה, יש מרחב נאה ליושבים מאחור שנהנים גם מהרצפה השטוחה. גם תא המטען עם קיבולת של 509 ליטר גדול מאוד ונוח.
בחרטום האוונסיס נמצאת יחידת הוולוומאטיק החדשה והמתקדמת שמייצרת 154 כ"ס ומתהדרת בתזמון משתנה לשסתומי היניקה והפליטה, שליטה בגובה פתיחת השסתומים (יניקה) וסעפות משתנות. אבל מבחינתנו הרבה יותר מעניין הוא המעבר של טויוטה לתיבה אוטומטית רציפה. וכדאי שתתרגלו אליה כי נראה אותה בהרבה מכוניות של טויוטה. התיבה מציעה מצב רגיל-חסכוני, מצב ספורט בו היא לרוב פועלת בסל"ד גבוה יותר. יש גם מצב ידני עם שבעה הילוכים מתוכנתים. התוצאה אפקטיבית ויעילה, כאשר בניגוד להרבה תיבות רציפות, אין את אותה השתהות בתחילת הדרך (להפך התגובה לעיתים עצבנית), וברור שטויוטה ניסו להקנות לה אופי מקובל יותר. לכן חטיבת הכוח הרבה פחות רועשת תחת עומס מהמקובל בתיבות כאלה. האוונסיס מציגה ביצועים טובים למדי ( 200 קמ"ש מרביים וזינוק של 10 ש' למאה) ומסוגלת להגיע למהירויות לגמרי לא רלוונטיות לארץ.
מבחינת ניהוג האוונסיס אינה מציגה הפתעות מרעישות. היא אינה ספורטיבית במיוחד בתגובות ובתחושות אבל מציגה יכולת גבוהה וניהוג צפוי, ובטוח. הגה הכוח החשמלי שמרגיש קל מדי במהירות איטית אך משתפר בהמשך משלים את התמונה הזו. וכך גם הבלמים שאינם נושכים במיוחד, אך שומרים על כושר סביר.
התחושה הראשונית היא שהאוונסיס אינה פורצת דרך בתחום, אבל כהרגלה של טויוטה עושה הכל בסדר ולא סובלת ממגרעות בולטות. אבל, כמו שאמרנו בהתחלה, הבשורה האמיתית כאן היא ההצטרפות של טויוטה לקרב על קבוצה 4 עם מכונית תחרותית בוודאי תורגש. זאת במיוחד כאשר שהיא מגיעה עם רשימת אבזור נאה (למעט המחסור בחישוקים קלים) וציוד בטיחותי עשיר (7 כריות אוויר, ובקרת יציבות). הרבה יותר על האוונסיס החדשה ותכונותיה תוכלו לקרוא בגיליון הקרוב של מגזין אוטו (276).
