במסגרת המסע לאיטליה נהגנו על מכונית ה-GT הצעירה ביותר של פרארי, מכונית הנושאת את השם 599 GTB פיוראנו. הדגש כאן איננו רק על מנוע ה-V12 הלקוח מהאנזו, אלא גם ובעיקר על השם 'פיוראנו'. זהו שמו של מסלול המרוצים שמהווה את כר הפיתוח עבור מכוניות הספורט של החברה, וזהו גם המסר שהיא מנסה להעביר עם מכונית ה-GT הזו: לא עוד "רק" מכונית ספורט-תיור מהירה מאוד המסוגלת לצלוח מרחקים במהירות מרבית, אלא גם מכונית ספורט חדה ומלוטשת, המסוגלת לענג את הנהג ביום כיף על מסלול המרוצים הקרוב לביתו.
ועם כאלו יומרות - אין מנוס מלנסוע עד איטליה בכדי לבדוק אם המכונית היפהפיה הזו מספקת את הסחורה.
אז יפהפיה כבר אמרנו - והתמונות מדברות בעד עצמן. אבל מתחת לעיצוב המהמם מסתתרת טכנולוגיה מרשימה לא פחות. ממנוע מרוצים המספק 620 כוחות סוס (ב-7600 סל"ד!) ו-62 קג"מ, דרך בולמים אלקטרו-מגנטיים מתוחכמים ביותר ותיבה רובוטית המעבירה הילוכים ב-100 מילישניות ועד למערכת בקרת יציבות/משיכה אשר פותחה בסיוע קבוצת הפורמולה 1 של החברה ומסוגלת לנבא איבוד אחיזה עוד לפני שהתרחש ולהגיב ב-20% מהר יותר ממערכות מקבילות. בקיצור - ערב רב של טכנולוגיה שנועדה לאפשר למכונית הסופר-מהירה הזו (3.7 שניות ל-100 ועד ל-330 קמ"ש) להתנהג כמו מכונית ספורט אמיתית.
ועכשיו בוודאי תצפו לקרוא כאן שהיא באמת עושה את זה. אז זהו, שלא בדיוק.
אל חשש - היא באמת מהירה כשד, בעלת אחיזה אימתנית ויכולת פנייה מהממת. היא גם מסוגלת (לאחר ניתוק הבקרות) להפוך למכונת דריפטים מרשימה, אך החוויה לא מצליחה להתעלות באמת - המתלים רכים מדי ולא מספיק מרוסנים גם במצב הקשה ביותר, ומשהו בהתנהגות שלה, לפחות על הכביש, יוצר ניתוק ושמץ של חוסר בטחון אצל הנהג.
אז כן, יש כזה דבר פרארי לא מושלמת, אפילו אם בחזיתה נמצא אחד המנועים המוטרפים ביותר שייצרה פרארי, או כל יצרן אחר בעצם. והמנוע הזה כל כך מרשים, שאפילו אלי אבוחצירא שלנו לא חשב שהוא צריך עוד כמה סוסים. הנה קטע מדבריו בכתבה בגיליון 274 של מגזין אוטו:
"כאשר המאנטינו מועבר למצב Race ורגל ימין ננעצת בשטיח, המפלצת מתעוררת מתרדמתה ומחזירה את הפחד לעיניך. התאוצה פשוט אימתנית, מועכת קרביים, מעקמת תמרורים. הדחף אולי לא גורם לך להשתנק עד 5000 סל"ד, אבל משם יש למנוע עוד 3400 סיבובים כדי להוציא לך את המיץ ולהראות לך מי ימצמץ ראשון בקרב הזה. זהו משחק אומץ בינך ובינו ואתה תמיד מפסיד - האצבעות מוכנות על ההדק, מחכות לשלוף את ההילוך הבא בתיבה והפנייה מתקרבת. אתה מחכה שהוא יגיע למנתק ההצתה ראשון ותנצח במלחמת הכוחות - מושך את הטורים לשמיים, עוד קצת ועוד קצת, עוד סל"ד ועוד קמ"ש. האדרנלין מבעבע, הקצב מתעתע - והמנתק המקולל לא מגיע. ואז אתה מעלה הילוך ביוזמתך או בולם כי המהירות גבוהה מדי לטעמך, נכנע שוב למנוע שאינו נגמר"
את הכתבה במלואה תמצאו כאמור בגיליון אוטו 274 (דצמבר 2008).
והנה עוד פרארי עליה נהגנו: ה-
F430.
