יצרן האופניים פוקוס היו בעיניי בחזקת נעלם עד שהגיעו למערכת והבחינה שלהן
חייבה עשייה רצינית של שיעורי בית. מהסיבה הפשוטה שאנו חשופים כאן הרבה
יותר לזירה האמריקאית מאשר לזירת האופניים האירופאית. ושם – באירופה –
פוקוס חזקים מאוד עם תארי אליפות מקומיים – בגרמניה גופא – ועולמיים. הם
אפילו מצרים שאין באליפות האופניים תואר ליצרנים (כמו בפורמולה 1 ובראלי
העולמי) מהסיבה הפשוטה שבפוקוס הם משוכנעים שהתואר הזה מגיע להם כיצרן.
תוצרת גרמניה
וזה הקלף החזק ביותר של המותג. הקלף אשר נשלף לא רק על-ידי היבואן המקומי (בסט בייק) אלא גם על ידי היצרן אשר מתגאה באיכות החומרים, ברמת עיבוד המתכת, בשעות הפיתוח הרבות וכמובן בסוללת הרוכבים-כוכבנים המסייעים באופן פעיל לפיתוח הדגמים השונים. כחלק מהמחוייבות שלהם לספורט הם נותני החסות לנבחרת האופניים של גרמניה אשר בשורותיה רוכבים עטורי מדליות אולימפיות.
הדגם שהתייצב למבחן מכונה "פייר אדג'" ומוגדר על-ידי היצרן כאופני "תיור על גבול האול מאונטיין" והן אמורות לעשות את זה בתקציב סביר. הדרך להגיע לתקציב הסביר היא דרך האיבזור.
השלדה היא שלדת אלומיניום כפולת מתלים עם מנגנון 4 זרועות מאחור. איכות היצור של השילדה וגימורה הם מהשורה הראשונה והיא נהנית מצבע מט לבן מבהיק אשר גם מגן מפגיעה מכאנית. ניתוב הכבלים מתחת לקורת השלדה העליונה מצוין, תושבות מובילי הכבלים ממוקמים היטב ומחוברים יפה לשלדה. עוד ראוי לציין שבכל צירי המתלה האחורי נמצא מיסבים אטומים גדולים מהמקובל בז'אנר. עוד בתחום הראוי הוא העיגון המאסיבי של הבולם האחורי לשלדה והגשר המחבר בינו לציר זרוע המתלה העליונה (הגשר) וכמובן את זרועות המתלה עצמו בעלות הפרופיל המלבני וסופיות CNC האוחזות בגלגל. כל זה אומר חוסן מבני יוצא דופן.
לצד השלדה המרשימה הזו נמצא איבזור מפתיע ברמתו הבסיסית. בולם אוויר אחורי מיצרן סיני – DNM – מזלג קדמי רוקשוק "טורה" בסיסי למדי. מעביר שימאנו XT שאדאו מאחור, ד'אור לפנים. נאבות, קראנק, ומעצורים הידראוליים משימאנו (486). חישוקים של אלכסרימז שרוכים לנאבות שימאנו סוגרים את הרשימה. כל הטוב הזה יהיה שלכם בתמורה ל-5800 שקלים.
דבר הישבן
האדג' אוהבות את השבילים הפתוחים. בהתאם לפרופיל המשתמש חלוקת המשקל מאוזנת למדי בין הגלגל האחורי והקדמי וזה מורגש הן במשקל על פרקי הידיים ובוודאי כשצריך לתמרן בזריזות. הן מציגות יציבות כיוונית טובה במהירות גבוהה ועל משטח דל אחיזה אך גם – כאמור – יכולת ניהוג יפה.
עיקר הטרוניה נסבה סביב התפקוד של מזלג "טורה" אשר מסמן V בכל סעיף שבו מתלה מהסוג הזה עשוי להיכשל. חיכוך פנימי רב גורם להידבקות ופעולה לא חלקה לאורך כל המהלך. לברגי הכיוון השונים (עומס קפיץ ונעילת מהלך) השפעה מוגבלת וזאת בנוסף לפיתול מורגש ושיכוך החזרה מהיר מדי. רצף מהמורות גורם למזלג למצות את מהלכו ובקיצור – זה לא זה.
הקרנק התגלה כנמוך מאוד ופגיע בסינגלים הרבים בהם בילינו ובאחד המקרים אף גרם לעמית שרכב על האופניים לחבק עץ אורן אחרי שהדוושה פגשה במפתיע סלע מופתע.
מערכת העברת ההילוכים של שימאנו עבדה יפה ונקי רוב הזמן. מעט מתיחת כבלים באופניים החדשות, חייבות כיוון עדין אך לא מעבר לכך. המעצורים – לעומת זאת – איכזבו למדי כשהציגו ספוגיות רבה ועוצמת בלימה חלשה מהצפוי. המעצורים לא היו נרפים או חלשים – חלילה – אלא פשוט לא עמדו רפידה מול רפידה למקבילים מאוויד.
צילום: ניצן אביבי
האדג' בילו אצלנו זמן רב מהמקובל כשהן עוברות לא רק את רכיבת המבחן אלא גם שלושה מסלולי טיול ארוכים ובעלי אופי שונה מאוד. בכל אלו האדג' התבלטו בחוזקם עלפני שבילים פתוחים, נוחים יחסית ובעלי שטח פנים אחיד והצטיינו פחות במורדות תלולים ומסולעים או סינגלים מאתגרים בעיקר בשל מגבלות המתלים והמעצורים ופחות בגלל חלוקת המשקל או גיאומטריית השלדה. אני בטוח שעם חבילת איבזור איכותית יותר (ויקרה הרבה יותר – כמובן) אפשר היה להפיק מהשלדה המצוינת הזו מטעמים של ממש.
המזלג המעניש והקרנק הנמוך הפריעו לי מספיק כדי שאבחר כמעט תמיד בזוג האופניים השני שיש במערכת על פני האדג' – וזה כבר אומר לא מעט.
סיכום
פעם נהוג היה למדוד מרחק על ידי ציור קו שחור על ציפורן האגודל – מביטים במטרה בעין אחת ומציבים עליה את הקו ואז מחליפים עין ולפי המרחק שהקו זז ניתן לאמוד את המרחק למטרה. זו פאראלקסה. וגם באדג' יש פאראלקסה – אפילו כפולה. אחת היא הפער המורגש בין איכות השלדה לבין איכות האיבזור שעליה. והפאראלקסה השניה היא בין מה שלקוח של מותג פרימיום חושב שהוא קונה לבין מה שהוא מקבל באמת. ואם ניתן יהיה ללמוד משהו מהניסיון של יבואני הרכב – אפשר יהיה להקביל את העניין ליבואן של מותג גרמני יוקרתי אשר נהג לייבא את המכוניות עם אבזור בסיסי בלבד – ומחיר זול לכאורה – כשכל תוספת הייתה יקרה מאוד ולמעשה הביאה בסופו של דבר את תג המחיר לרמת המתחרים.
ובשורה אחת. הרעיון של פוקוס בהחלט שהוא בכיוון הנכון אולם הבחירה דווקא ברכיבים הללו פגעה בתוצר הסופי.
המבחן התפרסם בגיליון שטח 47
