ארבע דורות של סדרה 7 חלפו ואם יורשה לי לצטט את מר וולפגנג שטדלר, מנהל מפעל ב.מ.וו בדינגולפינג, "ה-7 החדשה תהיה ה-7 הנמכרת ביותר בכל הזמנים". ה-7 היוצאת הדהימה את עולם הרכב כשהציגה ב-2001 התנהגות כביש יוצאת דופן שהסתירה את הממדים הכבירים של המכונית. מערכת ה-iDRIVE אשר עשתה אינטגרציה של אמצעי השליטה הרבים הנחוצים במכונית כה מורכבת, לתוך אמצעי יחיד הפכה להיות אחד הפריטים המועתקים ביותר (בוואריאציות שונות) בסגמנט הפאר.לצד כל זה קשה להתעלם מהחיים הקשים שהיו ל-7 היוצאת; עיצוב שנוי במחלוקת, מערכת iDRIVE אניגמטית וצבר של מוניטין אמינות בעייתי, הדירו רגלי רבים מאולמות ב.מ.וו. הוסיפו לכך את ההצגה של הדור החדש של המתחרה מבית – מרצדס S – באמצע חיי הדגם ובנוסף הזינוק במחירי הדלק אשר הפכו מכוניות בגודל כזה לדבר קלס במדינות המערב ובעיקר בארה"ב. המכירות בעולם צנחו והמפעל צמצם את מספר המשמרות על קו היצור. כל זה – כך מקווים במינכן – יהיה נחלת העבר עם הדגם החדש.
פחות שווה יותר
פחות משקל הכוונה. והם עשו לא מעט כדי לצמצם את משקלה העצמי של המכונית אם זה באמצעות עובי פלדה משתנה באזורים נושאי עומס ושימוש נרחב באלומיניום. ב.מ.וו טוענת לחסכון של 55 ק"ג (תלוי ברמת האיבזור של המכונית).
תמצאו כאן את בסיס הגלגלים הארוך בסגמנט: 307 ס"מ (כאשר לגרסה הארוכה 14 ס"מ נוספים המוקדשים לרווחת הנוסעים מאחור). בסיס גלגלים ארוך כל-כך מותיר כר נרחב למשחקי עיצוב – ואלו הפיקו צללית נאה מאוד עם מכסה מנוע ארוך, קו גג קמור המשתפל ברכות לקורה C מתרחבת ומכסה תא מטען קצר. סרחי עודף קצרים ותווי מתאר כאלו יוצרים מכונית שנראית הרבה יותר קטנה משהיא באמת. עוד לצימצום המידות מוסיף קו מתניים מודגש מאוד הנמשך לכל אורך המכונית מהמאותת הקדמי לאחורי וריבוי מרשים של קימורים, קווים ומשחק בין הקעור לקמור אשר מאירים את המכונית באור שונה ככל שמשתנה כיוון האור הנופל עליה. מרשים מאוד.
החרטום מאיים. לא פחות. לפנסי הקסנון האקטיביים "גבה" שגורמת למכונית לזעוף כלפי המתבונן בה. צמד הכליות המסורתי גדל לממדים מפלצתיים והוא עתה דומיננטי יותר מאי פעם. לא אהבתי את מראה החרטום ואני חושב שהוא עשוי לפגוע בכוח המשיכה של המכונית בקרב לקוחות מסוימים. גם לירכתיים הרחבים מסר חזק של עוצמה. אולם לצד הכוחניות יש גם בסיס רחב המשרה תחושת ביטחון ועוצמה לאו דווקא כוחניות. כמובן שגופי התאורה שמאחור כולם LED בוהקים.
למרות הביקורת התוצר הסופי מאוד מרשים בעיניי. ב.מ.וו נפטרה מהמראה הבולבוסי המשונה של ה-7 הקודמת ועתה המכונית נראית דינאמית אך גם אלגנטית ומאוד מושכת.
עור עץ ורמקולים
אם אפשר היה לכנות את המראה החיצוני כסוג של אבולוציה. הרי שהפנים פשוט חדש לגמרי ואינו מרמז אפילו במעט על המראה של הדגם היוצא. ב.מ.וו זנחה את הקונספט של ה"דיונות" אשר היה מינימאליסטי על גבול הדלות ושיפרה עמדות עם עיצוב פנים שהוא רגיל למדי בבסיסו אך מבוצע באופן יוצא מן הכלל. את הבליטה היחידה תמצאו מעל לוח המחוונים שם היא מחפה על תצוגה המשלבת חיווי אנלוגי ודיגיטלי כשאת האחר ניתן להאפיל. צג מידע חדש ומוגדל בעל רזולוציה משופרת וקונסולה מרכזית מסורתית למדי שממוקמת מתחת לשבכת בקרת אקלים צפה ומדהימה בביצועה.
לצד ידית ההילוכים האלקטרונית (אין חיבור מכאני לתיבת ההילוכים) תמצאו מתג הבורר את המצב של המתלים האקטיביים בין שני מצבי ספורט, נורמל ונוחות ומשפיע גם על הגברת ההיגוי, תזמון החלפת ההילוכים וטמפרמנט המנוע. מהעבר השני נחה חוגת ה-iDRIVE הפעם כשהיא מוקפת שבעה מתגים לקיצור המעבר בין התפריטים השונים. אנשי ב.מ.וו טוענים שעתה התפעול של המערכת אינטואיטיבי לגמרי... בין שלל הפריטים תמצאו עתה ספר רכב אלקטרוני המשולב במערכת כך שתוכלו לגלות הכל על ה-7 שלכם מבלי באמת להזדקק ל-RTFM. מערכת הבידור כוללת זיכרון פנימי של 80 ג'יגה וחיבורים להזנה חיצונית. עוד ישנה אפשרות גלישה באינטרנט, מסכי טלוויזיה אינטגרליים בגב המושבים, מצלמות בקצה הפגוש הקדמי שמציצות מעבר לפינת הרחוב, מצלמה נוספת המזהה את שלטי המהירות ומציגה את ההגבלה בלוח המחוונים, תצוגה עילית משופרת, ראיית לילה, מושבים ממוזגים ובטח ששכחתי עוד משהו.
בין הפריטים המרתקים בתיכנון השלדה ראוי לציין את האופציות של מוטות הייצוב האקטיביים ומערכת היגוי אחורית – חשמלית ולא מחוברת בשום צורה מכאנית למסרק הקדמי. במהירות איטית הגלגלים האחוריים יפנו בניגוד לקדמיים מקטינים בכך את רדיוס הסיבוב ומשפרים את יכולת התמרון ובמהירות גבוהה הם יפנו יחד עם הקדמיים מאפשרים החלפות נתיב בטוחות במהירויות אוטובאן מבלי להסתכן בהיגוי יתר.
חד נתיב רב נתיב
זה הדהים אותי ב-2001 ממש כמו שנדהמתי גם עתה. ברגע שאתה גולש מאחרי גלגל ההגה גדל הקוטר, כאילו נעלמות המידות הכבירות של ה-7. זמן ההסתגלות למכונית הזו נמדד בשניות ספורות והרגשתי כמעט מייד כאילו אני לובש אותה בטבעיות מוחלטת.
מנוע ה-V8 כפול מגדשים (407 כ"ס ו-60 קג"מ) חלק ומשיי והקילומטרים חולפים במהירות תחת הגלגלים הגדולים. אפילו ללא זיגוג כפול, הבידוד מרעשי העולם טוב מאוד. אבל לא רק מהרעש גם מהאקלים. מחוץ ל-7 שררו 8 מעלות וזרזיף גשם בלתי פוסק – בפנים 20 מעלות נעימות וריחות של מכונית חדשה. ההתנהלות הרדומה מקבלת חיזוק כשעוברים למצב "קומפורט" אז יוכל מי שאוהב נסיעה רכה ונרפסת ליהנות מתנודות סיפון ימיות לגמרי. אולם הכביש המפותל מזמין ללחוץ ומעבר למצב ספורט מייד מהדק את המתלים, ההיגוי והעברת הכוח. המנוע הגדול נוהם כשהלימוזינה הזו שוטפת מפניה לפניה בקצב מהיר, ההיגוי האחורי מוחק כל זכר לתת היגוי ובקרת היציבות שומרת שגם על עלי השלכת החלקלקים נמשיך בקו המתוכנן. ההגוי העמום יחד עם מידותיה הגדולות של המכונית הקשו להשחיל אותה במהירות בכבישי הכפר הגשומים בהם נסענו ולא עברו קילומטרים רבים עד שייחלנו לצאת לאוטובאן.
כשזה קרה, בדרך דרומה לטירה קסומה שבה החלפנו מכוניות, לא היה פשוט או קל מלחייג 220 קמ"ש על מד המהירות באמצעות רגל ימין. במהירות הזו ה-7 מרגישה בבית. נטועה ויציבה על האספלט הרטוב גומעת קילומטרים רבים בזמן קצר, נוחות ויעילות שאין שני להם. אגב, ב.מ.וו לא רצו אחרי העדר ומיהרו להוסיף יחסי העברה בתיבת ההילוכים. זו נותרה עם שישה הילוכים (7 במרצדס ו-8 בלקסוס) אך נעשה מאמץ להאיץ את החלפות ההילוכים ולעשותם נעימים יותר.
ד"ר דיזל
על כוס אספרסו בארוחת הצהריים, ידע לספר לי האחראי על הפיתוח הדינאמי של השלדה שאמת המידה שלהם לנוחות היא ה-S של מרצדס, דבר שמהיכרותי קשה לאנשים הללו להודות בו. עם זאת, הם לא רצו ללכת "כל הדרך" והשאירו את ה-7 מעט יותר מוצקה ומהודקת – גם במצב "קומפורט" – מהמרצדס כדי שלא לוותר על הקריצה הדיאנמית שלהם. עוד הוא ידע לספר שיש בקנה מנוע רביעי בקו המנועים: V12 שיגיע בהמשך. אולם אנו עברנו עתה לגרסת הדיזל 730 (עם 245 כ"ס) אשר עליה דיברו אנשי ב.מ.וו הכי הרבה כמיצוי הקונספט של "דינאמיקה יעילה": 54 קג"מ ושיוט על 200 קמ"ש עם צריכת דלק ממוצעת של 13 ק"מ/ל'. הדרך חזרה לדרזדן עברה בכבישים עמוסים לעייפה – ומעייפים לנהיגה. בעוד שהאיבזור בעיקרו היה זהה – לגרסת הדיזל בסיס גלגלים קצר בלבד ולכן גם משקל עצמי קל יותר ב-100 ק"ג משל ה-750Li אותה נטשנו במגרש החניה. 7.2 שניות יביאו את הדיזל הזה ל-100 קמ"ש והוא יכול להמשיך להאיץ עד 245 קמ"ש. רעשי המנוע מורחקים יפה, זמינות הכוח לא פחות ממדהימה ורק בסל"ד גבוה מורגש קוצר נשימה של דיזל אך ממילא אין מה להגיע לשם. עבורנו 7 עם מנוע דיזל אינו ממש רלוונטי, אך באירופה הסיפור אחר לגמרי.
סיכום
הדור החמישי לשושלת הבכירה של ב.מ.וו ממשיך את קו החדשנות של קודמיו. אך הוא עושה זאת כאבולוציה בניגוד למהפיכה של קודמו.
ה-7 החדש קובע סף דינאמיות גבוה מאוד העולה בכמה מונים מזה של קודמו ובטוח יקשה על המתחרים לסגור את הפער.
למרות המצב הכלכלי הלא ברור, בב.מ.וו שומרים על אופטימיות וצופים הצלחה ל-7 החדשה. מנהל המפעל אף מצהיר שזו תהיה ה-7 הנמכרת ביותר בהיסטוריה של היצרן מאחר שהלקוח האופייני לסוג כזה של מכונית לרוב לא נפגע כל-כך משפל בכלכלה. "300 מכוניות ליום" אומר שטדלר מנסה ללא הצלחה להסתיר חיוך זעיר בזעירים. אולי הוא יודע משהו שאנחנו לא?