504 סדאן מ-1983
פיז'ו חשפה את ה-504 במסגרת תערוכת הבית שלה – תערוכת פריז 1968. היתה זו מחליפה מודרנית – בעיקר בעיצובה – ל-404 האגדית, כאשר לימים הסתבר כי היא הובילה מהפך עיצובי אצל פיז'ו, שעיקרו נטישת הכנפיים המובלטות, הקימורים הקלאסיים והזנבות המצועצעים לטובת עיצוב מודרני וקל יותר לעיכול.
צילום: מנהל יותר מכל בלט בצדודית ה-504 ה"שבר" כלפי מטה ולאחור בקו תא המטען, המקל על זיהוייה של המכונית גם היום, כצללית ומרחוק. הסדאן הארוכה (449 ס"מ) היתה גם הראשונה בפיז'ו להצטייד בפנסים בצורת טרפז, שלמעשה משפיעים על עיצוב יחידות התאורה בפיז'ו עד עצם היום הזה.
צילום: מנהל הגרסאות האלגנטיות והיוקרתיות ביותר של ה-504 היו הקופה והקבריולט שעוצבו על-ידי פינינפארינה ואף יוצרו בסדנתו באיטליה
אבל, כמובן שלא רק במראה נבדלה ה-504 מקודמתה; הטכנולוגיה היתה ראויה להתגאות בה בשעתו. ה-504 צוידה במתלים נפרדים ובלמי דיסק לכל הגלגלים, הציעה יכולת ספיגת מהמורות ופני דרך משובחת, מרווח פנים ראוי ועיצוב – כאמור – מודרני ומתקדם. המצחיק היה – ולבטח חריג באבולוציה של מכונית מודרנית – שהחל מ-1972 עיגלה פיז'ו את היצע ה-504 כלפי מטה, עם גרסאות פשוטות וזולות יותר, שצוידו בסרן חי ובלמי תוף מאחור, בכדי להציעה במחיר אטרקטיבי יותר, ובשל העובדה שהמכונית החלה לרכוש לעצמה שם של "בלתי הריסה", והפכה מבוקשת במדינות מתפתחות רבות – בעיקר באפריקה ובדרום אמריקה.
צילום: מנהל אב-טיפוס של גרסת הסטיישן עם מערכות ההינע הכפול של דאנג'ל
באותה השנה הצטרפה ה-Familiale להיצע – גרסת סטיישן מרווחת במיוחד עם עד 9 (!) מקומות ישיבה בשלוש שורות (זוכרים את המוניות אצלנו?). גרסה זו הוארכה בחלקה האחורי בלא פחות מ-30 ס"מ היחס לסדאן והגיעה לאורך כולל של 480 ס"מ. ב-1979 הצטרפה להיצע הגרסה שאולי מזוהה – לבטח אצלנו – יותר מכל עם המונח "פיז'ו 504" – ה-504 טנדר. זה האחרון יוצר רק בתצורה אחת – חד-קבינה עם ארגז פתוח, ובתחילת שנות ה-80' הציעה מומחית מערכות ההינע הכפול הצרפתייה דאנג'ל (Dangel) גרסאות 4x4 של כל דגמי ה-504, בכלל זה – ובעיקר – את הטנדר. הטנדר הוצע באירופה עד סוף שנות ה-80' ובמקומות אחרים בעולם עד לתחילת שנות ה-2000.
1982 היתה השנה האחרונה בה שווקה ה-504 סדאן בשוק האירופאי ושנה מאוחר יותר חדל ייצורה לגמרי וגם בצרפת היא נעלמה מאולמות התצוגה.
הפיז'ו 504 יוצרה מ-1968 ועד לשנת 2005 בסך הכל בכ-3.3 מיליון יחידות. ה-504 האחרונה ירדה מפס ייצור במפעל פיז'ו בניגריה, שייצר לשוק האפריקני.
בעת השקתה הוצעה ה-504 עם מנוע בנזין בנפח 1.8 ליטר שהציע 82 כוח-סוס בגרסת המאייד, ו-97 סוסים עם הזרקת דלק. החל מ-1971 ניתן היה לקבל עם ה-504 גם דיזל בנפח 2.1 ליטר – מאוחר יותר הוחלף זה האחרון ב-2.0 ליטר ולהיצע צורף דיזל נוסף, בנפח 2.3 ליטר.
צילום: מנהל גרסת ראלי של ה-504 מ-1974. לסדאן האפרורית עבר קרבי מוכח במרוצי מדבר מפרכים
מעטים מודעים לעברה הספורטיבי של הצרפתייה האפרורית, אך ל-504 לא מעט גביעי ראלי בארון, בעיקר בתחום מרוצי המדבר המפרכים. למשל, ב-1975 אף זכתה ה-504 במרוץ ראלי ספארי שבקניה, ובהמשך אותה השנה זכתה בשני המקומות הראשונים בראלי מרוקו – הישג שחזר על עצמו שנה מאוחר יותר! וזה נמשך: בראלי חוף השנהב ב-1976 זכתה פיז'ו עם ה-504 בלא פחות מחמשת המקומות הראשונים, ובאותו המרוץ שנתיים מאוחר יותר זכו צמד פיז'ו 504 קופה בשני המקומות הראשונים.
