לא ברור מהו האלמנט המנצח באמתחתה של רדבול – הכסף, המוניטין, יכולת הארגון או מערך יחסי הציבור – אך אי אפשר להתווכח עם התוצאות. והתוצאות כוללות רשימת מלאי מכובדת:
תחרות הדאונהיל הרשמית הראשונה, ויש האומרים המקצועית ביותר שהופקה בארץ; תחרות דומה - בלילה! - במעלה שחרות; תחרות פרירייד ברחובות (ועל גגות) יפו העתיקה; מרוץ קארטינג בטיילת של ת"א (כולל סגירת מספר רחובות לטובת האירוע, ביום שישי, בקיץ), ה'פלוגטאג' המשעשע ובטח פספסתי עוד כמה. עכשיו הגיע הבולדוזר בכחול-אדום גם לחיפה, עם תחרות דואל-סלאלום ברחובות העיר. או ליתר דיוק ברחוב – זה שנמצא ממש מתחת למקדש הבאהיים, שדאג לספק את הרקע לתמונות...

תחרות דואל-סלאלום, למי שלא מכיר, היא תחרות פוטוגנית מאוד ומוכוונת-קהל, בה שני מתחרים מתמודדים זה מול זה במסלול הכולל פניות הדוקות וקפיצות מגוונות, עם תוצאות ברורות לעין מיד, מבלי להזדקק לשעונים. במקרה של התחרות הזו, כנראה עקב אילוצי מקום, האלמנט הראשון כמעט ונזנח ונשאר בעיקר החלק של הקפיצות, עם שפע רמפות עץ ועפר שדאגו לספק לרוכבים זמן אוויר מכובד – אלמנט שגם אחרון ההדיוטות יודע להעריך.

והיו לא מעט כאלו בקהל – אמנם בקרב הקהל היה אחוז מכובד של רוכבים, אבל הרוב היו אנשי העיר שאינם מעורים בענף הרכיבה, שבאו על טפיהם ונשיהם להנות מההצגה יוצאת הדופן. והם אכן קיבלו הצגה משובחת – אקשן רצוף וזורם (המתחרים הוזנקו לדרך כל שתי דקות, כך שלא היו "חורים" משעממים), מסלול נוח לצפייה (כ-500 מטר, בירידה, כך שניתן היה לראות את הרוכבים על פני חלק נכבד מהמסלול מכל נקודת תצפית), קריינות טובה ומוזיקה מתאימה. לצד של האקשן תרמו הרוכבים: 64 התמודדו בשיטת ה'נוקאוט', כאשר עקב המסלול הקצר לא היה זמן לתקן טעויות. כל החלקת רגל מהפדאל, נפילת שרשרת או היסוס לפני הקפיצה עלו למתמודד בהדחה מידית – או בנפילה ספקטקולארית – ומקומו של אף רוכב לא היה מובטח.
למרות זאת, בסופו של יום השמות על הפודיום היו מוכרים אפילו למי שלא ממש מעורה בתחום, לפחות השניים הראשונים. דן דורון, רוכב הבית של רדבול ניצח בגמר את נמרוד חמו (מהשפיץ של הדאונהיל, שגם התחיל להתחרות באנדורו אופנועים לאחרונה) – לאחר נפילה של זה האחרון. את המקום השלישי קטף אורן חסון מת"א בן ה-17 (חמו, אגב, בן 21 ודן בן 25 – לחובבי המספרים והמקריות).