כבר בתחילת שנות ה-60 יוצרו בארה^ב גרסאות 3-גלגלים לאופנועי שטח קלים, אשר הודות לשימוש בצמיגי ^בלון^ שמנמנים בעלי לחץ אוויר נמוך התאימו היטב לשימוש חקלאי בעיקר. היו אלו בעיקר ^יצרני חצר^, שרצו לספק צרכים אזוריים. הונדה היתה הראשונה להרים את הכפפה ולאחר ניסויים רבים שהחלו עוד ב-1967, עם תצורות של 3, 4 ואף 5 גלגלים, הושק לבסוף ב-1969 ה-US90, מאין אופנוע עם 3 גלגלים שמנים ללא בולמי זעזועים ועם מנוע 89 סמ^ק חלש, בעל 7 כוח-סוס. בשנת 1971 שונה השם ל-All-Terrain Cycle 90, או בקיצור ATC, שם שהפך גנרי לכל משולשי הגלגלים. הרעיון של הונדה היה פשוט: להציע אלטרנטיבה לרוכשי אופנועי השטח מבין החקלאים והחוואים באמריקה כאשר החורף מגיע ומכירות האופנועים בסוכנויות צונחות יחד עם הטמפרטורות.
ה-ATC 90 נמכר בפחות מ-600$, ויחד עם החשיפה לה זכו ההונדות המוזרות עם הצמיגים השמנים בסרט ^יהלומים לנצח^ מסדרת ג'יימס בונד, הפכו מוטציות קטנות אלו למפורסמות בן לילה ולהצלחה במכירות.
המתחרים לא אחרו להגיב אך כבר בתחילה התגלתה נקודת התורפה העיקרית של כלים אלו: חוסר היציבות במהירויות גבוהות. כאשר חוואי רגוע נושא שק דשן כבד מאחור ונע בזהירות בשטח, לא היו בעיות. ברגע שהכלים הפכו לחזקים קצת יותר, חבר'ה צעירים החלו לרכוב עליהם ומאוחר יותר אף הוצעו גרסאות ספורט חזקות ביותר – החלו להגיע התאונות וההרוגים.
לסוזוקי זכות הראשונים בתכנון וייצור ה-ATV – הטרקטורון מרובע-הגלגלים שאנו מכירים כיום. הטרקטורון הראשון אותו מכרו היה ה- QuadRunner LT125 שהושק בסוף 1982 והחל להימכר בתחילת 83' – בדיוק לפני 25 שנה. השם של תצורת רכב זו שונה מ-ATC ל-ATV, שמשמעו All Terrain Vehicle, רכב לכל שטח. לצד גרסאות המוטוקרוס האימתניות מאותה העת עם 3 גלגלים הוצע כלי בעל 4 גלגלים זה למתחילים, לשימושים רגועים ולעבודה. הייתרון המובהק ביציבות ובבטיחות הרוכב הכריעו את הכף ולא חלף זמן רב ויתר היצרניות חדלו לייצר כלים משולשי גלגלים ועברו כולן ל-4 גלגלים. הטרקטורון המוכר לנו נולד.
הונדה התעשתה מהר יותר מסוזוקי ולמרות שלא המציאה את הטרקטורן בעל 4 הגלגלים היא כמעט מן ההתחלה שלטה בשוק. ב-1984 השיקה את ה'קוואד' (4, קיצור ל^4 גלגלים^) הראשון שלה – ה-TRX200 וימאהה הגיבה שנה מאוחר יותר עם ה-YFM200 Moto-4. באותה השנה השיקה סוזוקי את ה-LT50, הטרקטורון הראשון שיועד לילדים ושנמצא – עם עדכונים ושינויים מתבקשים – בייצור עד היום והפך לאחד הטרקטורונים המצליחים בהיסטוריה.
ב-1985 השיקה סוזוקי את טרקטורון הספורט הקיצוני הראשון בעולם – ה- LT250R QuadRacer – חרגול אגרסיבי קל משקל שצויד במנוע אופנוע המוטוקרוס RM250 (דו-פעימתי עם כ-40 כוח-סוס). הקוואדרייסר 250 יוצר עד 1992. במשך השנים שימרו סוזוקי את הנוסחה המנצחת ולמעט מעבר מתיבת הילוכים בת 5 לתיבה בת 6 הילוכים ב-87', נותר הכלי ללא שינויים מהותיים. ב-1985 הצטרפו גם קאוואסאקי ופולאריס – יצרנית אופנועי שלג – לשוק כאשר זו האחרונה משיקה את הגיר הרציף, אלמנט שהתקבל בחשדנות רבה אך הפך ברבות השנים לסטנדרט אצל כל היצרניות.
הונדה חתומה על הטרקטורון כפול ההנעה הראשון עת השיקה ב-1986 את הראשון שבהם – ה-FourTrax TRX350 4x4. זמן קצר לאחר מכן הגיבו המתחרות כאשר בסוזוקי השיקו לראשונה – ב-1987 – כלי כפול הנעה בנפח 250 סמ^ק עם 2 יחסי העברה. מאז צוברת קטגוריה זו עוד ועוד פופולאריות ומזה שנים רבות מהווה את הקטגוריה המצליחה והנמכרת ביותר בענף, בעיקר לנוכח הביקוש הגואה בקרב חוואים, דייגים וציידים.
ב-1987 הושק ה-LT500R QuadRacer שמהר מאוד זכה לכינוי 'קוואדזילה', ולא בכדי. היה זה מפלץ אגרסיבי ואלים שנחשב עד היום לטרקטורון המהיר אי-פעם בייצור סדרתי עם נתון מדוד של כ-130 קמ^ש. מדידות לא רשמיות גירדו אף 160 קמ^ש. אחרי פחות מ-4 שנים הפסיקה סוזוקי את ייצורו של ה-500, בעיקר בשל ריבוי הנפגעים והתדמית הבעייתית אותה ייצר לענף.
באותה השנה השיקה ימאהה את אחת מאגדות הטרקטורונים המוכרות ביותר – הבאנשי המהפכני. היה זה כלי ספורטיבי קיצוני שצוייד במנוע שהושאל (לאחר התאמות מתבקשות) מאופנוע כביש קיצוני בשם RD350; היה זה טווין מקורר מים בנפח 350 סמ^ק שמייצר 51 כוח-סוס לפני שיפורים. הבאנשי משווק עד עצם היום הזה – למעלה מ-20 שנה מאז השקתו – כמעט ללא שינויים, למרות שתקנות זיהום אוויר מודרניות הולכות ומצרות את צעדיו. בשל כך זהו הטרקטורון המיוצר הכי הרבה זמן ברציפות ללא שינויים.
ב-1998 הצטרף שחקן חשוב חדש למשחק – בומברדייה הקנדי, גם הוא עם רקע בייצור אופנועי שלג (וסירות), אך כחלק מקונצרן ענק שעסק בייצור מטוסים, רכבות ועוד. ב-2006 הוחלף שם מותג הטרקטורונים של בומברדייה ל-Can-Am, זכר ליצרן אופנועי שטח אמריקני מן העבר.
כיום מנסים יצרנים ממזרח אסיה – בראשם סין – להשתלט על העולם עם הצפה של כלים זולים אשר רובם חיקויים חסרי בושה של תוצרת מערבית. למרות המחירים האטרקטיביים וריבוי הדגמים (והיצרנים) נראית משימה זו כרגע כרחוקה מלהתממש, בעיקר בשל בעיות איכות, אמינות ואי-עמידה בתקנות הזיהום המודרניות.
מזה כעשור הונדה שולטת בשוק עם נתח מכירות של למעלה מ-30% בממוצע. סוזוקי מסתפקת במקום ה-5 הקבוע, עם נתח שוק הנע בין 4-10%. בשנים האחרונות חלה ירידה עקבית ומתונה בנתוני המכירות בארה^ב (שוק ה-ATV הגדול והחשוב בעולם), אך עדיין המספרים מהממים; מ-912,000 כלים שנמכרו בארה^ב ב-2004, ירד המספר ל-893,000 ב-2005, 890,000 ב-2006 ו-759,000 ב-2007. אבל, המספרים מטעים. השוק בפריחה ועוד ועוד כלים חדשים צצים חדשות לבקרים. הירידה מוסברת בכך שבמקביל קיימת עליה חדה במכירות רכבי ה-UTV, טנדרונים מסוג פולאריס ריינג'ר, קאוואסאקי מיול ודומיהם, שהולכים וצוברים פופולאריות ובעיני רבים מהווים סוג של אבולוציה של הטרקטורון. בסה^כ קטגוריה זו של רכבי פנאי – טרקטורונים על שלל סוגיהם, רכבי ה-UTV ובאגים וכלי רכב דומים מיוחדים – נמצאים בגידול מתמיד ואין באופק סימני דעיכה.
