היום (יום א') אמורה הממשלה לדון בהצעת שר האוצר רוני בר און למיסוי 'ירוק' שהוגשה בשבוע שעבר. ההצעה מבוססת על המלצות הוועדה למיסוי ירוק, בראשה עומד בועז סופר, סמנכ"ל בכיר ברשות המסים. מיסוי 'ירוק' כבר קיים במספר לא מבוטל של מדינות באירופה ועומד על הפרק גם בארה"ב; העקרון הוא לתגמל מכוניות הממעיטות בפליטת מזהמים מסוגים מסויימים. באירופה, המדד העיקרי הנפוץ הוא פליטת CO2, הגז האחראי לחלק הארי של 'אפקט החממה' והתחממות כדור הארץ. כבר כיום, מכוניות מתחת לסף פליטה מסויים פטורות מ"מס הגודש" השנוא בלונדון, ומחוייבות בתשלום נמוך יותר בגיון שווי שימוש בציי רכב.
מטרת ההמלצות שגובשו אצלנו היא עידוד רכישת מכוניות חסכוניות וידידותיות לסביבה באמצעות הטבות-מס, ובמקביל – הכבדת נטל המס על מכוניות מזהמות יותר. לשם כך נקבע לכל מכונית "מדד ירוק" המבוסס על פליטת גזים שונים בשקלול מסויים. המכוניות הידידותיות ביותר לסביבה יהנו מהטבת מס-קניה של 4,000 ש"ח, והמזהמות ביותר – מקנס של 15,000 ש"ח באמצעות הוספת מס קניה. ושלא תהיה טעות: כדי להנות מהטבה צריך יהיה לבחור מכוניות קטנות וחסכוניות באמת. אפילו מכוניות סופרמיני עם מנועי 1.6 ל' ותיבה אוטומטיות נעות סביב נקודת האפס וחלקן אף ישלמו קנס, ומשפחתיות פופולריות כבר ישלמו תוספת מס שיכולה להגיע עד 6,000 ש"ח עבור הפחות-ידידותיות שביניהן, כמו שברולט אופטרה או פורד פוקוס. לשיעור הקנס המירבי מגיעים כבר בשלב מוקדם: על הפורד מונדיאו החדשה כבר יוטל מס-קנס של 15,000 ש"ח (נתון קצת תמוה, יש לציין; רוב המשפחתיות הגדולות שייכות לקטגוריית-קנס של 9,000 ש"ח). רכבי הפנאי הגדולים שייכים כולם לקטגוריית הקנס המרבית, אם כי ספק אם סכום זה יהיה משמעותי עבור רוכשיהם. ובכלל, יש לתהות האם שיעורי הקנסות וההטבות הללו מספיקים לשינוי הרגלי הרכישה וההעדפות של נהגי ישראל. יתכן כי טיפול בעלויות השוטפות, למשל דרך הבדלי שווי שימוש או אגרת רישוי שנתית, יהיה יעיל יותר.
כלי רכב מיוחדים – היברידיים, חשמליים, או כל שיטת-הנעה אחרת עם טכנולוגיה יעודית לטובת איכות הסביבה ושיעורי פליטה נמוכים – יהנו מהטבה בדמות שיעורי מס-קניה נמוך במיוחד. מכוניות היברידיות זוכות לשיעורי מס כאלו כבר כיום, 30% בלבד לעומת 79% לשאר המכוניות (נקודה למחשבה: איזה מין מיסוי יוטל על לקסוס LS600h הקיימת כבר כיום, או על פורשה קאיין היברידית עתידית?). עם זאת, שיעור המס יועלה בהדרגה עד שנת 2015, כאשר יושווה לשיעור המס הכללי – שעד אז ירד ל-60%, כחלק מצעדים לעידוד רכישת מכוניות חדשות ופחות מזהמות על חשבון ישנות. כלי רכב חשמליים יזכו על פי ההמלצות למס קניה נמוך עוד יותר, 10% בלבד, אשר יועלה ל-30% ב-2015.
כלי רכב חשמליים זכו לטיפול נוסף מצד הוועדה: על החשמל שישמש לטעינתם יוטל מס, שווה-ערך לבלו המוטל על דלק רגיל. לכאורה יש כאן תמריץ שלילי לשימוש ברכב ידידותי לסביבה, אך יו"ר הועדה בועז סופר מסביר כי השילוב של מחירי רכישה נמוכים ועלויות שימוש שוטפות נמוכות עלול להביא לשימוש-יתר ברכב, להגדלת הגודש בכבישים ולהגדלת הנסועה השנתית – מה שכמובן יגרור אפקט הפוך מהרצוי; כלי הרכב החשמליים אמנם אינם פולטים CO2 כלל, אך ייצור החשמל המשמש אותם בהחלט גורם לפליטת CO2.
רכב דו-גלגלי אינו נכלל בהמלצות הוועדה, מכמה סיבות. ראשית, מדובר באחוז זניח – פחות מ-5% – ממצבת כלי הרכב בישראל; שנית, הרוב המכריע של צי הרכב הדו-גלגלי ושל המכירות השנתיות הם קטנועים, הנהנים כבר כיום ממס-קניה מופחת של 40%; ושלישית, קטנועים חשמליים (ששיווקם החל בישראל לא מכבר) כבר זוכים למס קניה של 0%.