לא בטוח שאנשי מיצובישי-אירופה תכננו השקה שכזו לטנדר החדש שלהם. גשמים שירדו ללא הפסקה במשך כל ימות האירוע הפכו חלקים נכבדים ממסלול הנסיעה בהרי הטאורוס שבטורקיה לבוציים וחלקלקים, עד כדי סכנה בידיים בלתי-מנוסות. כאשר יש תהום בצד אחד, קיר-סלע בצד שני ושביל נטול-אחיזה באמצע, יש צורך במידה גדולה של בטחון ביכולת השליטה העצמית והאחריות של האוחזים בהגה – וכולנו יודעים שהתיאור הזה לא בדיוק נכון כאשר מדובר בעיתונאי-רכב חמים על הגז.
מצד שני, הרווחנו השקת-שטח אמיתית. אמנם ללא קטעי-עבירות פרובלמטיים של ממש, אבל בהחלט די והותר כדי לעמוד על טיבו של ה-L200, דגם חשוב מאד עבור מיצובישי באירופה ולא פחות – עבור היבואן הישראלי (השם שיקבל הטנדר בישראל, אגב, טרם נקבע). כאשר הגיע לכאן ה-L200 מגנום ב-1997 הוא הפך ללהיט כמעט מיידי (לא במעט בזכות היותו הטנדר 4x4 הראשון בשוק עם תיבה אוטומטית), ובסוף שנות ה-90 אף היה לרכב ה-4x4 הנמכר ביותר בישראל. אבל מאז הלכו המכירות וצנחו, ובשנים האחרונות המגנום חדל להיות גורם דומיננטי בשוק. עם הדגם החדש מקווה מיצובישי לשחזר את ההצלחה, ולו באופן חלקי.
ה-L200 מצטיין בעיצוב חדש ואולטרא-מודרני, ומצוייד במנוע חדש, חזק משמעותי מקודמו. הבסיס אמנם זהה למנוע ה-2.5 ל' המוכר מהמגנום הנוכחי, אבל מספר שינויים כולל מעבר להזרקת מסילה משותפת העלו את ההספק המירבי מ-115 ל-136. השיפור במומנט משמעותי עוד יותר, 32.0 קג^מ לעומת 24.5 בלבד במגנום היוצא. עם זאת, מבחינת החבילה מנוע-תיבת הילוכים-ביצועים אין מדובר כאן בקפיצת מדרגה ענקית כפי שהשיג הניסאן נאווארה – נתוני המנוע עולים במקצת על אלו של האיסוזו D-מקס אך נותרים הרחק מאחורי הנאווארה, והתיבות הן עדיין עם חמישה הילוכים (ידנית) וארבעה הילוכים (אוטומטית). יחסי העברה ארוכים בשתי התיבות מאפשרים שיוט נינוח, במיוחד באוטומטית (כ-2,000 סל^ד ב-100 קמ^ש), כאשר המנוע שקט מאד ונעים, אך אותם יחסים ארוכים גם גורמים לכך שהשיפור בהאצות אינו דרמטי. בגרסה האוטומטית נזקק ה-L200 ל-17.8 שניות ארוכות להגיע ל-100 קמ^ש, למעלה מ-6 שניות לאט יותר מהנאווארה. בגרסה הידנית המצב משתפר מעט – 0 ל-100 מתבצע ב-14.6 שניות, 2.2 שנ' מהר יותר מהמגנום (אך עדיין כ-4 שניות לאט יותר מהנאווארה הידנית).
אך בתחומים אחרים ה-L200 בהחלט מעלה את הרף. מיצובישי שמה את הדגש על בטיחות אקטיבית והדבר בא לידי ביטוי בכך שזהו הטנדר הראשון שמציע אפשרות להנעה 4x4 קבועה, עם מערכת הנעה ^סופר סלקט^ הכוללת דיפרנציאל מרכזי ויסקוזי. השבילים החלקלקים והכבישים הבוציים סוג ג' בהם נערכה ההשקה המחישו היטב את יתרון המערכת: הטנדר התנהג היטב ועמד בקלות במשימות שהוצבו בפניו, וזואת למרות שצוייד בצמיגי כביש צפונבוניים ענוגי-מדרס. לתנאים קשים יותר ניתן גם לנעול את הדיפרנציאל המרכזי בעת הצורך. אפשר, אגב, לקבל את ה-L200 גם עם מערכת ה^איזי סלקט^ כמו זו שבמגנום הנוכחי, עם חלוקה שווה וקבועה של הכוח קדימה ואחורה במצב 4H, ואז אי אפשר כמובן להשתמש בה כהנעה כפולה קבועה.
עוד יתרון ייחודי של ה-L200: זהו הטנדר היחיד שמציע בקרת-יציבות דינמית, ESP. זו מגיעה כאופציה המשולבת עם בקרת משיכה, אשר משמשת לא רק באמצעי בטיחותי אלא גם כתחליף לנעילת דיפרנציאלים בנסיעת שטח. בתנאי ההשקה, עם אחיזה ירודה מאד, קשה היה להבחין בפעולת בקרת היציבות; בקרת המשיכה הורגשה היטב (ואולי אף יותר מדי) בהפחתת כוח המנוע כאשר הגלגלים המניעים החליקו. בשטח קשה המערכת אמורה למנוע סחרור גלגלים על-ידי הפעלה סלקטיבית של הבלמים, כמקובל, אך לא נתקלנו במצב בו ניתן היה לבדוק זאת כראוי.
לטובת השמרנים/מסוקסים שבינינו, ניתן עדיין לקבל את ה-L200 גם עם דיפרנציאל אחורי ננעל מכנית, אבל אז יש לוותר על בקרת היציבות/משיכה. שאר הבשורות לאנשי השטח שביניכם מעורבות: במיתלים חל שינוי לטובה – קפיצי סליל במקום מוטות פיתול מלפנים, וקפיצי עלים שעלו אל מעל הסרן החי מאחור. שני השינויים מאפשרים פונטציאל שיפורים טוב יותר. אלא שזויות הגישה והנטישה פחות טובות, ורק בזוית הגחון חל שיפור. גם יחס ה-Low בתיבת ההעברה מאכזב – רק 1:1.9.
בעוד הנאווארה והטויוטה היילקס החדש הלכו לכיוון של הגדלת ממדים משמעותית, מיצובישי נקטה בגישה אחרת. החברה בחרה במוצהר להשאר עם ממדים קומפקטיים יחסית ושמרה על אורך כללי שלא השתנה – 5 מטרים (שזהו בדיוק האורך של מקום-חניה תקני באירופה). גם בסיס הגלגלים נותר קצר יחסית, 3 מטרים בדיוק – תוספת של 4 ס^מ בלבד לעומת המגנום. בשני המקרים מדובר בממדים קצרים ב-20-25 ס^מ ביחס לנאווארה ולהיילקס ויגו. כדי לספק בכל זאת תא נוסעים מרווח בחרו אנשי מיצובישי לוותר על ממד האורך של הארגז, שהתקצר מ-150 ל-132.5 ס^מ, ולהעניק תוספת של 15 ס^מ לאורך תא הנוסעים. הדבר מאפשר מושבים אחוריים עם זוית טבעית ונוחה יותר למשענת הגב, יחד עם תוספת של 6 ס^מ מבורכים למרווח הרגליים. גם מלפנים לא חסר מקום ועכשיו ה-L200 מאפשר להוביל 4 מבוגרים בנוחות. לחמישה כבר יהיה צפוף במימד הרוחב. נוחות הנסיעה, אגב, היא כבר סיפור אחר: מיצובישי טוענת כי המיתלים החדשים מספקים נוחות משופרת לעומת המגנום, אך הטנדר עדיין היה קופצני למדי על אבנים ומשטחים מחורצים ובודאי אינו מתקרב למלך הקטגוריה בתחום נוחות הנסיעה, הסאנגיונג מוסו-ספורטס.
השמירה על ממדים קומפקטיים יחסית מאפשרת ל-L200 להתהדר בקוטר הסיבוב הקטן ביותר בקטגוריה, 11.8 מ' בלבד, וחבל רק שנדרשים יותר מ-4 סיבובים מנעילה-לנעילה כדי להשיג זאת. פרט לכך ההגה מצויין: הוא שונה מסבבת לגל-משונן, מדוייק בהרבה מקודמו ומאפשר נהיגה נמרצת עם – יחסית לטנדרים – הרבה רגש בידיים.
עיצוב תא הנוסעים עבר שדרוג משמעותי, תוך שילוב מעניין של פלסטיקים קשים ועמידים אך בעלי גימור אטרקטיבי ומודרני. תנוחת הנהיגה מצויינת, כאשר כיוון גובה של המושב מאפשר להגיע לישיבה גבוהה ושולטת (אם כי ההגה לא עולה מספיק, ועדיין מתכוונן רק לגובה). המושבים עצמם נוחים בהחלט. ברמת הגימור הגבוהה הם מגיעים, אגב, מצופי עור, עם כוונון חשמלי למושב הנהג וחימום לשני המושבים הקדמיים. האבזור כולל גם בקרת-אקלים ואת כל החשמול המקובל, אך במפתיע מוצע ה-L200 רק עם זוג כריות קדמיות, ללא אופציה ליותר – מוזר, לאור הדגש על בטיחות אקטיבית ושוק היעד האירופי. לעומת זאת מציע ה-L200 פטנט ייחודי (מלבד טנדרים אמריקניים מגודלים): חלון אחורי נפתח חשמלית המאפשר גישה לארגז. נוח ושימושי.
נציין עוד כי ה-L200 מוצע גם בגרסאות תא מוארך (^קלאב קאב^), עם דרגש מתקפל שאינו ממש פרקטי לאכלוס נציגי המין האנושי, וללא דלת-גישה כמו זו הקיימת בנאווארה. כמו כן קיימת גרסת תא-יחיד המיועדת ספציפית לעבודה, המצוייד – בנוסף ללולאות-קשירה פנימיות – גם בווי-עיגון חיצוניים שאינם קיימים בגרסאות האחרות ואשר מותקנים לא רק בצדי הארגז אלא גם בדלת האחורית. נחמד, אך ספק אם גרסה זו תיובא ארצה.
ה-L200 צפוי להגיע אלינו מתאילנד ביוני-יולי, עם סיכוי מצויין לשפר את מצבה של מיצובישי בכלל ובשוק הטנדרים בפרט: בהסתייגות הנדרשת מהיכרות קצרה בחו^ל, נראה כי למעט בסעיף הביצועים, הוא קרוב יותר מכל טנדר יפני אחר להיות תחליף ראוי לרכב-פנאי, בעיקר בתחום הבטיחות האקטיבית. נציגי היבואן סירבו להתייחס לנושא המחיר, אך ניתן להניח כי לא יחרוג משמעותית מאזור מחירי האיסוזו D-מקס.
***
המבחן המלא יופיע בגליון הבא (27) של 'אוטושטח' .
