מרוצי הבאחה המקוריים קיבלו את שמם מהמדבר שעל גבול מקסיקו וארה^ב שם נערכים מרוצי מדבר מפורסמים. בהמשך אמצו את השם מארגני ליגת מרוצי הראלי האירופאים וכך נולדו מרוצים כגון ^באחה פורטוגל^, ^באחה איטליה^ ועוד. הנתיב משם ועד ^באחה ישראל^ כבר קצר למדי.
למרות השם המפואר, מדובר למעשה באירוע מליגת ראלי-רייד של נועם הימן, גם אם הקשה והארוך ביותר במהלך השנה. בשנה שעברה נמשך המסלול מצפון הארץ ועד דרומה, אבל בחירת תאריך אומללה (ערב ראש השנה) ונתיב שעבר דרך כמה מאתרי הפיקניקים העמוסים יותר בארץ גרמו לפיצוץ האירוע באמצע. השנה למד נועם לקח וריכז את המסלול בחלק דליל-מטיילים יותר של הארץ – הזינוק היה מאזור אשדוד ונמשך לכיוון הנגב המערבי, דרך שבטה ונחל צין למכתש רמון, שם בילו המשתתפים את הלילה. למחרת שונה מעט המסלול המתוכנן בעקבות בקשת נציגי רשות שמורות הטבע והגנים – אחרי תדריך קצר בצומת ציחור הדרימו המשתתפים על הכביש אל נקודת הזינוק ליד שיזפון,נסעו לאורך נחל גרזי, העריבו והדרימו עד לגבול עם מצריים וחזרו במעגל גדול דרך שטחי האש עד לנקודת הסיום על הכביש שבין צומת כושי לצומת ציחור. בסך הכל, אחרי השינויים במסלול, עברו המשתתפים כ-500 ק^מ (270 ביום הראשון ועוד 210 ביום השני)– סך מקובל במרוצי הבאחה האירופאים, כך שהשם איננו רק יומרה שיווקית ריקה.
למרבה הצער היענות הציבור היתה נמוכה. יתכן והיה זה אורך המסלול שהרתיע משתתפים מהקטגוריות העממיות, או אולי אירועים מוטוריים אחרים שנערכו במקביל, אבל התוצאה הסופית היתה מספר מועט של משתתפים. אולם כמעט כל השמות הקבועים חנו ברחבה של ^רסטה^ בגדרה ביום שישי בבוקר, עוברים בדיקות טכניות שסיווגו אותם לקבוצות השונות. בין המתפקדים בלטה קבוצת המרוצים החדשה של מוסך ^רמות^ שבנויה סביב איציק בריל שחזר לזירת הראלים אחרי היעדרות. מי שבלט בחסרונו היה הרכב הצהוב של מוסך ליוגב, היריב הנצחי של שי שמעוני על ראשות ה-4X4. קטגורית הבאגים, או ^אב טיפוס 2X4^ בשמה הרשמי, רשמה התעוררות מה אחרי מספר אירועים בהם נרשמה נוכחות דלה במיוחד, כאשר אל ארז אברמוב וצוות ^אוטו-סרטינה^ מצטרפים עוד שני באגים מבניה עצמית, כך שלראשונה מזה זמן עצם ההגעה לא הבטיחה גביע בקטגורית הבאגים.
ביום הראשון היה השטח היריב הקשה ביותר של כל המשתתפים – אומנם בהתחלה היה מדובר בשבילים מהירים וקלים יחסית בשדות של צפון הנגב, אולם ככל שהדרימו נתקלו המשתתפים בשבילים קשים יותר ויותר, עם שילוב הרסני של פניות, במפים, אבנים שתולות וחריצי מים. ^שטח רע^ כמו שהגדיר זאת אחד המשתתפים, והקצב היה נמוך יחסית בהתאם.
על שני גלגלים היה זה אופיר לוק (מצוות ^ברווז^, ועל כן הכותרת) שנהנה משילוב מנצח של רכיבה, ניווט ומזל בדרך לפער ענק (ולחשוב שהוא הצליח להגיע לזינוק רק בזכות תרומות של חברים ושל מוסך ^ברווז^ שתרמו גלגל חדש במקום זה שנשבר...) לפני כולם, אבל על ארבע גלגלים היתה התמונה מורכבת יותר. בתחילת היום היה זה שי שמעוני שפתח בקצב גבוה, הולך ופותח פער בטוח, אלא שאז חזר איציק בריל לעניינים והחל לצמצם את הפער, כאשר בסיום הוא עובר להוביל אחרי טעות ניווט של גדעון, נווטו של שי. לבלבול הוסיפה בעיית ארגון – נקודה תדלוק הוזזה בשל אילוצי שמירת טבע ולא כל המשתתפים קיבלו את ההודעה על כך מהמרשל, והתוצאה היתה תלונות לגבי טעויות שיפוט שדרשו ברור מעמיק והעלו רגשות שליליים ללא טעם. ארז אברמוב המשיך לסבול מחוסר מזל/מחלות ילדות ואחרי שנאלץ להתמודד על בעיית GPS בחלק הראשון סבל משבר במתלה האחורי בהמשך, דווקא היכן שקיווה כי יכולת הספיגה הגבוהה של הבאגי שלו תאפשר לו לצמצם את הפער ולזכות בניצחון. הוא הצליח לסיים את היום הראשון וצוות הסיוע שלו עמל חצי לילה על תיקון המתלה, רק כדי להיתקע ולפרוש בשל בעיה אחרת למחרת.
ביום השני התמודדו המשתתפים עם השבילים המהירים של מערב הערבה ושטחי הנחלים הגדולים. מדובר בשבילים פתוחים ומהירים יחסית, אך עתירי קפיצות והפתעות שגרמו ללא מעט נזקים. בין הנפגעים איציק בריל וקבוצת ^רמות^ שלא יזכרו את האירוע לטובה. ביום הראשון נאלץ נחום, הנהג השני בקבוצה, לפרוש בגלל בעיות במתלה הקדמי בעוד איציק קובע קצב גבוה, אבל למחרת נאלץ גם איציק לפרוש עם מצמד שהחזיר את חייו לבורא בגלל מיסב גמור. אבל גם פרישתו של בריל לא הבטיחה לשי שקט ושלווה. ביום השני היה זה תורו של צוות ^כריכיית הצבי^ לסמן צלב מטרה על הפאג'רו האדום של שי, ושניהם קבעו קצב מסחרר, שומרים על טווח ראיה אחד מהשני לאורך רב המסלול, עד שאחד מגלגליו של צוות הצבי החליט לצאת לדרך משלו, משאיר את הסופה המשופרת מתנודדת על שלושה גלגלים בלבד (אם כי הם עדיין סיימו, אחרי שמצאו את הגלגל הסורר והחזירוהו למקומו).
בקטגוריה הסדרתית היה זה צוות טלפארמה של ניצן שקל שתוגבר בנווט הותיק חגי אדיב שהצליח להפתיע עם מקום שני (צמודים לאלון אסולין מ^אוטוויק^ ולפני צוות אספיר) למרות רכב נחות משמעותית. כל הכבוד.
מבין השורדים, זכו כמעט כולם בגביעים בשל החלוקה לקטגוריות רבות הנהוגה בליגת ראלי רייד (בשל הניסיון לעקוב אחר חוקי ה-FIA, בתקווה להעברת החוק במוטורי בעתיד הקרוב) ויחד עם חלוקת הגביעים לאלופי הליגה לעונת 2005 (שזה היה האירוע האחרון בה), כמות המאוכזבים היתה קטנה. מלבד צורך בשיפור נוהלי העבודה מול רשויות שמירת הטבע, נועם יכול לרשום לזכותו עוד אירוע מאתגר, קשה והכי חשוב – מוצלח. נשאר רק לקוות שימצאו הספונסרים שיאפשרו את המשך הליגה גם בעונה הבאה.
אופנועים
1.אופיר לוק - ברווז אופנועים (מנצח כללי)
2.רז היימן - NAV&GO
3.ערן גלוסקא - פלרם
אב טיפוס 4*4
1.שי שמעוני וגדעון בן שמואל - גתוס-כל גדר
2.אלון שחף ואורי יעקובוביץ - כרכיית הצבי
מקצועי 4*4
1.צביקה כנעני וברוכי פורת - MARSHALS
2.הראל גולסט ורז שפירא - רזגל-פז
3.איציק אסולין ואלעד רחמים - אוטוויק
אב טיפוס 2X4 – באגים
1.לירן סברוב ואייל אפרתי - CERTINA/אוטו
ג'יפים סטנדרטיים
1. אלון אסולין ואייל עובדיה - אוטוויק
2. ניצן שקל וחגי אדיב - טלפארמה
3. ברק זהר ונמרוד אופיר -אספיר
ג'יפים מתחילים
1.ארז חוטר ישי ואייל שוהם
טרקטרונים
1.יובל שרון
2.אלי אוחיון
