בראשית, העולם היה פשוט יחסית: מכוניות נבנו מחלקים מכניים בלבד. לאלה יש תכונה טובה ותכונה רעה: הטובה היא שהם אמינים, פשוטים וזולים (וזה כבר שלוש תכונות). הרעה היא שהם טיפשים. לא במובן ה^אהבלי^, אלא במובן מוגבלותם. התחכום הרב ביותר היה במערכות האלקטרו-מכניות: מגבים ואלטרנטור. מהר מאד הובן כי קל יותר להוביל אלקטרונים ולפקח באמצעותם על החלקים המכניים מאשר להשקיע זמן, מאמץ וממון רב במזעור ושיפור הרכיבים המכניים. צריך לסייג ולומר: ברכיבים המכניים חלו שיפורים רבים לאורך הזמן, ובסופו של דבר הם אלו המניעים את הרכב. אלא שמאז החלה האלקטרוניקה בפלישתה אל מכמני הרכב, חל שיפור ניכר בביצועים, ביעילות ובבטיחות ברכב. לאחר ההשתלטות על המנוע, הבלמים, תיבת ההילוכים ושאר רכיבי העברת הכוח לכביש, נותר עוד מעוז אחד לכיבוש - הנהג. לצורך המשימה הוקם כוח מיוחד: כוח טלמטיקס.
ועדת טל(מטיקס)
שלא כמו ועדת טל שדנה בסוגיית גיוס אברכים, כוח הטל-מטיקס דן בגיוס עולם התקשורת והמידע לטובת הנהג, יצרן הרכב, בעל הרכב ולטובת כיסם של מפתחי הרעיון. השם טלמטיקס נגזר משתי מילים: טלקומוניקציה ואינפורמטיקס - העברת מידע אלחוטי אל הרכב וממנו. חריש עמוק שבוצע בשנים באחרונות בתחום הטלפוניה הסלולרית, כמו גם יצירת זמינות מידע באינטרנט ושיפור התקשורת הלווינית, הביא להבשלת התנאים לרעיון הטלמטיקס לרכב. בכנס שנערך בחודש פברואר שנת 2002, ביוזמת חלוצת התחום בארץ - איתוראן ובפרט חברת הבת שלה, הוטאס, העוסקת ישירות בתחום - נעשה ניסיון להציג לאן מועדות פני תעשיית הרכב בעידן הטלמטיקס. אקדים ואומר כי לכל יש תשובות, אך ריבוי האינטרסים בתחום עלול לגרום לחסמי פעולה שיפגעו בהתקדמות בנושא. אך בל נקדים את המאוחר.
על-פי ליאון אטינג, מנכ^ל הוטאס, פיתוח תחום הטלמטיקס נוגע לארבעה תחומים עיקריים: בטיחות וביטחון, תנועה וניווט, מידע תלוי-מקום ובידור, ניהול ציי רכב.
לב העניין הוא כמובן מוקד המרכז את כל המידע המועבר ונקלט. המכוניות ^מדברות^ עם המוקד כל הזמן, בצורה שחלקה ^שקופה למשתמש^ (נעשה בלא ידיעת והתערבות הנהג) ובחלקה פועלת בממשק ישיר לנהג. איך זה יעבוד? נבחן מספר דוגמאות בארבעת התחומים הנ^ל.
רק אלקטרון יביא ביטחון
הואיל וכל אחד מאתנו, כמעט, נושא עמו טלפון נייד, קל לנו להבין יתרונות הגלומים בתחום זה. שערו בנפשכם כרטיס תקשורת המחובר למערכת ניווט לווינית (GPS), המעביר אות מצוקה למוקד מאויש. דוגמא למידע כזה הוא מידע על פתיחת כרית האוויר ברכב, כולל מקום האירוע, ללא צורך בייזום התקשורת על-ידי הנהג. הואיל ופתיחת כרית האוויר נגרמת על-ידי אות חשמלי, ניתן לנתבו לאן שרוצים - גם לכרטיס התקשורת. שימוש דומה מוכר כבר היום בשיטות מיגון הרכב הייחודיות לישראל (כן, כן!) המבוססות על כרטיס המשדר למוקד אירוע פריצה ויודע להגדיר את מיקום הרכב. כמובן, גם התקשרות רצונית אפשרית, לטובת סיוע בצדי הדרך לתיקון תקלות או כל סיוע אחר נדרש. גם את מחשב ניהול המנוע ניתן לחבר לכרטיס, כך שמידע על תקלה יועבר למוקד, ושם תתבצע אבחון מרחוק. ועוד: נעילה מרכזית שכשלה, בדרך כלל עקב כשלון השלט, תוכל להיפתח מרחוק, באמצעות שליחת אות מקודד על-פי סיסמא שיספק בעל הרכב, למגינת ליבם של המנעולנים למיניהם.
מפה לשם
בתחום זה העתיד כבר כאן: מערכות ניווט מוצעות על-ידי מרבית היצרנים בדגמי הפאר שלהם, או בכלי רכב שכורים מתקדמים. הכנס את יעד נסיעתך, וקבל את מיקומך על גבי צג של מפה נעה, כולל הוראות בעל פה מ^פי^ המחשב. פספסת פניה? לא נורא - המחשב יתכנן מסלול חדש וינחה אותך בהתאם. אלא שבמערכת ניתן לשלב מרכיבים נוספים: קבלת דיווחי תנועה עדכניים וכל זאת בעזרת דיווחים שישלחו מכל אותם מאות מכוניות המשדרות את מיקומם ומהירותם למרכז איסוף מידע. כאשר במוקד יתקבלו נתוני המכוניות הללו, ניתן יהיה ללמוד על מצב התנועה. המידע יוכל להישלח לכל מי שיזין למחשבו את יעדו, וכך לדעת מה מצב התנועה בזמן אמת. מי שרק עומד לצאת לדרך - ירוויח. מי שכבר בתוך הפקק...
לשעות הפנאי
עודף המידע הקיים כיום יכול להיות מנותב למכוניתנו. חס וחלילה שלא נפסיד כלום, כאילו זמן הנסיעה הוא זמן מת, שצריך למלאו בתכנים. היישומים הם רבים ויכולים להיות מוכווני תחומי עניין והעדפות הנהג, כפי שיגדיר למערכת: דואר אלקטרוני, מידע ארגוני, מוסיקה, וידאו, משחקים ומידע מבוסס מיקום. הטלפונים הסלולריים מאפשרים לחברת הטלפון לדעת היכן המכשיר נמצא, ברדיוס של מאות מטרים עד קילומטרים, הואיל והתא הסלולרי הקרוב נמצא בקשר עמו, גם כאשר הוא אינו בשימוש (ובלבד שהוא דלוק). גם הימצאות כרטיס ניווט לוויני משולב בטלפון נייד מאפשר למוקד לשלוח לך מידע ופרסום על אתרים מעניינים ושירותים בקרבתך וכמובן - מתן מענה לשאילתות שלך. ואגב, השאילתא הנפוצה ביותר הנה ^היכן הכספומט הקרוב אליי?^. אם ברצוני לנצל פרסום זה או אחר, אוכל לקבל גם הכוונה למקום ומעקב אחרי התקדמותי, למקרה ^התברברות^.
תחום הבידור מהווה סלע מחלוקת בין יצרני הרכב לספקי שירותי המידע: יצרני הרכב חוששים, ובצדק, מהסחת דעתו של הנהג מהמתרחש על הכביש. הספקים מצדם טוענים כי אנו ^מבלים^ יותר ויותר זמן במכונית, עקב העומס בכבישים, כך שממילא זה יסייע להעביר את הזמן ויפחית את הלחץ והכעסים. כך או כך, הכיוון הראשוני הוא ליצור תשתית לבידור של המושב האחורי - שהילדים יישבו בשקט! מסכים כמו במטוסי הנוסעים המתקדמים, אוזניות לערוצי שמע, משחקי וידאו ורק חסרה לנו מכונת פופקורן.
מי פנוי בדיזנגוף?
משאלת ליבם של יוזמי הפרוייקטים הללו היא ששאלה מיתולוגית זו תיעלם מהמציאות הישראלית. ניהול ציי רכב, ובפרט חברות הובלת נוסעים ומטען, אוטובוסים ומוניות, הנו אתגר גדול. להבדיל מהשוק הפרטי, זהו שוק מקצועי, וכל שיפור ברמת יעילותו נמדד בשקלים חדשים ומצלצלים. שיפור רמת התכנון, מחד גיסא, ורמת המעקב, מאידך גיסא, יוכלו להביא לצמצום ^זמן מת^, שבו לא מרוויחים כסף. אלא שכנראה, אימוץ הטכנולוגיה ע^י חברות הובלה תיתקל בהתנגדות מצד ועדי העובדים. כל סטייה מהמסלול תתגלה חיש מהר וכל נסיעה פרטית תירשם. מרכז ההובלה בצה^ל, לדוגמא, יכול להיות גוף פורץ דרך בנושא - לשליטתו במיקום הכלים משמעויות מבצעיות.
בנוסף לאפשרויות האיכון והאיתור, יש למערכות טלמטיקס משמעויות אחזקתיות רחבות היקף: מעקב תקלות ומתן התרעות לטיפולים יזומים. הידלקות נורת שחיקת סנדלי בילום, לדוגמא, תאפשר טיפול בבעיה בלי תלות בדיווח הנהג. גם יצרן הרכב יוכל לבקש מידע בזמן אמת על תקלות בדגמיו, ולהיערך למתן מענה. הלאה - היום כולנו משלמים על ביטוח חובה וביטוח מקיף עפ^י סוג הרכב, בלי קשר לרמת הסיכון של כל אחד ואחד מאיתנו. תשלום פרוגרסיבי, תלוי קילומטראז', יעשה יותר צדק: מי שנוסע יותר ומסתכן יותר, שישלם יותר. המעקב אחרי הקילומטראז' (נסועה) יהיה אמיתי יותר.
מה קורה בשטח?
יש התקדמות! סביר להניח כי בפסקאות הקודמות לא חידשתי יותר מדי - כמעט כל היישומים שנזכרו מוכרים ברמה זו או אחרת, חלקם אף נמצאים היום בשוק הישראלי (שירותי מוקד לאיתור רכב גנוב, שירותי מידע תלוי מיקום), ובכל זאת - שילוב של כל המרכיבים במערכת אחת, אינו כה נפוץ. בארה^ב הוקמה מערכת ה- Onstar - מעין קופסה שחורה המשלבת כרטיס GPS למערכת תקשורת סלולרית. המערכת, הפועלת מול מוקד מאוייש, מטפלת בלחצני מצוקה המותקנים ברכב, ממשק לכריות האויר, התחברות לשקע אבחון תקלות ברכב ומאפשרת חיוג קולי ללא שימוש בידיים, שירותי הכוונה, ניווט ומידע ובחירה של שלושה שירותים מתוך חבילות המוצעות ללקוח. פיאט הוציאה את דגם הסטילו, כשהוא כבר מצויד למחר: מערכת אינטגרלית של רדיו, GPS, לחצן מצוקה, מוקד מידע וחיבור אינטרנט וקו סלולרי. פיאט גם יזמה הקמת מוקד מאוייש לעבודה מול המערכת באיטליה, שוק הבית; מערכת זאת נקראת Connect.
גם מרצדס לא שקטה על שמריה והנפיקה מערכת שנקראת Tele-aid. פורד פועלת בשיתוף עם ענק התקשורת וודאפון באנגליה. יש להדגיש שהפתרונות יהיו גיאוגרפיים, כך שגם אם יש ארצות או יצרני רכב שעבורם יש מערכת כמו Onstar, לא ניתן יהיה להשתמש באלו בארץ אחרת, שכן השירות מבוסס התקשרות עם ספק ספציפי, הממוקם בד^כ רק במדינה אחת.
מתי אצלי?
לפני כעשור נעשה ניסיון שאפתני באירופה לפתח מערכת דומה אך שונה, שנקראה ^פרומיתיאוס^. המערכת התבססה על שילוב רכיבים מכ^מיים בכל רכב, נתיבים חכמים ומוקדי שליטה, שיאפשרו להזרים את התנועה מהר יותר וברווחים קטנים יותר. הפרוייקט נכשל, הן בשל העלות הגבוהה שהייתה כרוכה ביישומו והן בשל אי בשלות הטכנולוגיה. היום, הטכנולוגיה בשלה, התשתית קיימת ברובה והיישום ברור אך העיכוב נובע מסיבות אחרות ובפרפרזה על מאמר אחר: של מי הלקוח הזה, לעזאזל? התשובה לא פשוטה, כלל ועיקר: שלושה אוחזין בטלית - ספק שירותי המוקד והמידע, הספק הסלולרי ויצרן הרכב. שאלת המיליון היא מי גוזר את הקופון? לספק השירות חשוב לבצע את החיוב ושהלקוח יעבוד רק מולו, אך מצד שני ברור לו שעידוד הנהגים להתקין מערכות ברכבם יחייבו לסבסדן ברמה מסוימת. מבחינתו, היישום המוביל הוא שירותי דרך, ביטחון ובטיחות. הספק הסלולרי מעוניין לשמור אצלו את הלקוח, שלא יעבור לרשת עימה בחר ספק השירות לעבוד, וכך ליצר לעצמו מקור הכנסות נוסף. אלא שנכון להיום, הוא מרוכז באזורים גיאוגרפיים מסוימים. באזורים נידחים פשוט ^אין קליטה^. כניסה לתחום מחייבת הרחבת התשתית.
יצרן הרכב, שנכון להיום מאבד את הלקוח בתום תקופת האחריות, מעוניין לשמר את הקשר עמו. עם זה, התחום המעניין אותו ביותר הוא תחום התקלות, על מנת לשפר את המכונית, והוא מודאג מבעיית הבטיחות הנוצרת בעת תפעול המערכת והסחת תשומת לב הנהג. לכל זאת נוסיף שאין היום תקינה אחידה לטלפונים סלולריים (דיבוריות, מחברים, אפילו תדרים) וטכניקת ההפעלה הקולית, שאינה אמינה דיה, אף שאינה תנאי למערכות טלמטיקס. זאת ועוד: ככל שהמכונית הופכת להיות מתקדמת ו^תקשורתית^ יותר, עולה וצפה בעיית הכשרת כוח האדם שיתחזק אותה. האם ישכילו היבואנים להיערך לכך?
