בחג השבועות חזר אלינו המותג 'יונדאי אקסטרים' עם תחרות עבירות מרובת אקשן, אם כי בינתיים מדובר בתחרות יחידה ולא בליגה. במסגרת אירוע 'יונדאי ואספיר אקשן' המסורתי בתל-עדשים שבעמק יזרעאל, הפיק נועם הימן הבלתי-נלאה תחרות בפורמט שונה מזה שהכרנו, מוצלח מאד לטעם כותב שורות אלו (גילוי נאות: הח^מ שימש ככרוז באירוע). בעבר, פוזרו המתחרים במקביל על-פני המכשולים כך שכל מתחרה ביצע אותם בסדר שונה, והיה קשה מאד לקהל לעקוב אחר המתרחש. הפעם הוזנקו המתחרים בהפרשי זמן וביצעו את המסלול בזה אחר זה לפי סדר המכשולים, מ-1 ועד 17. מבחינת תוואי קרקע ראינו כבר מכשולים קשים ומגוונים יותר, אך נועם התגבר היטב על המגבלה של בניית מכשולים בשדה שטוח, בין היתר באמצעות שימוש נדיב במים אשר יצרו בוץ חלקלק שהווה מכשלה קשה גם לרכבי קטגוריית האקסטרים האימתניים. כל מתחרה ביצע שני סבבים, כאשר בשני בוטלו חלק מהמכשולים מטעמי לחץ זמנים; הסבב הראשון תרם 60% לציון הסופי, השני – 40%. כל קבוצה, בכל הקטגוריות, כללה נהג ואיש קרקע אחד בלבד.
התחרות התפרסה על פני שני ימי האירוע, וכללה מתחרים בשלוש קטגוריות. ביום הראשון התחרו כלים מקטגוריית ^סטנדרטיים^, דהיינו כלי רכב סדרתיים עם שינויים מועטים מותרים. ארבעה מתחרים נרשמו לקטגוריה זו, ביניהם יורמי ידין המוכר בדיסקברי – אשר שברה קורונה-פיניון, רק חלק מהקרבנות המכניים שגבה המסלול במרוצת היומיים. במקום הראשון זכה תומר קומר, בטויוטה היילקס יפיפיה של מוסך SOS טויוטה חדרה/צמיגי גיל גורדון.
ביום השני קיבלנו את האקשן האמיתי – למעלה מעשרה רכבי 'אדוונצ'ר' וצמד רכבי אקסטרים. על העדר הכמות בקטגוריה הבכירה פיצתה האיכות: שני המתחרים היו הצמד המוביל של אירועי העבירות בישראל: אלוף הארץ בשנתיים האחרונות איציק מיני (עם שותפו מוש רחימי כאיש-קרקע), וסגנו מ-2004 עידו כהן בצירוף אחיו יוחאי כאיש קרקע, עם ה^טראקאן אקסטרים^ הנהדר. לצורך העלאת הרמה הוסיף נועם מים ביד נדיבה, וחלק מהמכשולים היו שונים עבור שתי הקטגוריות. המכשול האחרון, שהוגדר כבונוס עבור קטגוריית האקסטרים, כלל ^נחל^ מלאכותי שנחפר לאורך כמה עשרות מטרים הכיל בוץ עמוק במיוחד.
בין מתחרי האדוונצ'ר שמחנו לראות פנים חדשות-ישנות – ארנון מלאכי מ^מוסך אנדורו^ בפרדס-חנה, שחזר להתחרות אחרי הפסקה של מספר שנים עם רכב-העבירות שבנה על בסיס סונומה (!). פרט לשלדה המקורית ולמנוע לא נותר מאום מהסונומה המקורית, אך ארנון הקפיד לבנות את הכלי בהתאם לתקנות הקטגוריה. עוד פנים מוכרות היה איש-הקרקע של הצוות, רונן הרן הותיק, שחבר לארנון לצורך האירוע. ומן העבר השני, יבגני אידלמן המוכר ממירוצי ליגת הראלי-רייד הגיע עם הבאגי הקטנטן שלו, בבירור ללא סיכויים ממשיים בתחרות מסוג זה; יבגני ביצע שינויים מינימליים כמו צמיגים שונים וניתוק המוטות-המייצבים, והתייצב תוך הפגנת רוח ספורטיבית למופת. שאר המתחרים כללו בעיקר שפע סופות וסיקסים ברמות שונות של שיפור, החל מצמד סיקסים פשוטים עם קפיצי-עלים של קבוצת רסטה/לו-אלפיין וכלה בסופות העבירות הבנויות לתלפיות של קבוצת אספיר, המחזיקות בתואר אלופות הארץ. באחת מאלו נהג הדר זוהר, איש הקבוצה המקורית, ובשניה – נהג אורח, שמעון ראובן המוכר היטב מליגת העבירות, שהפעם הופיע כנציג קבוצת אליאנס/קופר. בין הצוותים המוכרים היתה הקבוצה האילתית של ^יוסי במות והובלות^, עם שי משה מאחורי ההגה.
בסופו של יום, לאחר הפגנת נהיגה ברמה גבוהה על-ידי רבים מהמתחרים, סיימו שני צוותים עם מספר נקודות זהה: הסופה של צוות אספיר עם הדר זוהר מאחורי ההגה, וצוות רסטה עם צחי כפרי – הישג מצויין עבור ג'יפ סיקס ברמת בניה פשוטה יחסית. ההכרעה הסופית נקבעה לפי הזמן במכשול-הבונוס האחרון, והזכיה הוענקה לצוות אספיר. קבוצת רסטה זכתה להערכת כל הנוכחים כאשר אל המקום השני של כפרי הצטרף בעל-הבית של רסטה, צדי מלר, שזכה במקום הרביעי. את המקום השלישי על הפודיום נטלו ארנון מלאכי ורונן הרן עם ה^סונומה^.
הדובדבן שבקצפת עבור הקהל היו צמד מתחרי האקסטרים, שנתנו הצגה מרהיבה (כולל נד-בוץ אדיר שהרים איציק מיני ששעט לתוך המכשול הראשון, בסמוך לקהל, כשהצופים נפוצים לכל עבר ונמלטים בעור-שיניהם ממקלחת בוץ). בסבב הראשון היתה התחרות בין השניים שקולה עד שאיציק ספג פנצ'ר ויצא מהתמונה. בסבב השני יצא עידו ראשון למסלול וצלח אותו בזמן-שיא, בתצוגת נהיגה נהדרת; איציק שיצא בעקבותיו לא פיגר בהרבה, עד שפריצת צינור הידראולי עצרה אותו בטיפוס אחת הגדודיות. תיקון מהיר שביצע מוש רחימי אפשרה לאיציק להמשיך, אך בהמשך, תוך נהיגה מהירה במטרה להדביק את הפיגור בזמנים, התהפך איציק על צידו ובשלב זה כבר לא היה ספק לגבי המנצח.
בטקס הסיום הושמעו טענות כלפי נועם על כי שינה במהלך התחרות את הכללים. בתקנון המקורי נכתב כי אי השלמת מכשול תגרור אובדן כל נקודות המכשול, בעוד מי שישלים את המכשול אך מעבר לזמן המותר יקנס בנקודות. בבוקר האירוע, בתדריך לנהגים, נמסר על שינוי וכי מי שישלים יותר ממחצית המכשול בתוך הזמן המירבי המותר יקבל את מחצית הניקוד. חלק מהנהגים ניצלו זאת על-מנת לחלץ את עצמם בסיוע טרקטור לפני השלמת המכשול, ועל-ידי כך לצבור נקודות מבלי ^להלחם^ ולהשלים את המכשול. אלא שנהגים אחרים טענו בפני נועם כי הדבר פוגע ברוח האירוע – נוצר מצב בו נהגים שנאבקו והשלימו את המכשולים תוך חריגה מהזמן המותר צברו את אותו מספר נקודות כמו נהגים שהעדיפו לנצל את שינוי התקנון ולפרוש מהמכשול טרם השלמתו. נועם קיבל את הטענה, אך הודיע על החלטתו זו רק רטרואקטיבית, לאחר השלמת התחרות. הנפגע העיקרי מכך היה שמעון ראובן, שהתמודד על הפודיום וכתוצאה מהשינוי המאוחר ירד למקום החמישי. הוא טען, ובצדק, כי נהג בדיוק לפי התדריך ולא יתכן לשנות את הכללים לאחר מעשה. יש בהחלט צדק בפי אלו שטענו כי מתן ^פרס^ לנהגים הפורשים באמצע מכשול מהווה פגיעה ברוח התחרות ובמהותה הספורטיבית, אך מדובר בשיטה מקובלת ומוכרת בתחרויות עבירות; וכפי שאנו רואים זאת, אין זה נכון להחיל כללים רטרואקטיבית, גם אם הם צודקים מבחינת הספורט ותואמים את התקנון המקורי.
למרות זאת, היה זה אירוע מוצלח ביותר, עם ארגון ברמה גבוהה, מכשולים מעניינים ומאתגרים, והצגה מצויינת לקהל – שהופרד היטב משטח התחרות על-ידי גדר גבוהה ואיתנה. יש לקוות כי בעתיד נראה תחרויות נוספות באתר מוצלח זה – עם יותר מתחרים מקטגוריית האקסטרים – ובכלל נשמח לראות את חזרתה של ליגת ^יונדאי אקסטרים^ מסודרת.
