הכתבה הופיעה בגיליון אוטו מספר 224, אוקטובר 2004. *ג'רמי קרונין הוא עורך פורום הרכב באתר ynet ומורעל מכוניות ונהיגה בזכות עצמו זהו. סיימתי. מפת וויילס הפרושה על השולחן הייתה עטורה בקווים פתלתולים שסימנתי בירוק, אדום וצהוב ואלו ציינו כבישים דלי-תנועה, מעוטי-ישובים, צנומי שיטור - ועתירי סיבובים. נבחרת כבישי הנהיגה בווילס. ווילס היא ארץ של כבישים מפותלים, והבחירה הנכונה לכבישים אלו הייתה טבעית מאין כמוה. לוטוס אליז היא מכונית ספורט טהורה. וכמעט הייתי כותב ^פאר תעשיית הרכב הבריטית^ או משהו דומה, רק שהבעלות המלזית פוגמת בתקפות ההכרזה (וגם קיומן של חברות כמו TVR ודומיהן) - אבל זה נשמע יופי. טהורה? האליז נטולת ABS, חסרת בקרת משיכה, ללא מזגן, חפה מבידוד, אינה מכירה ריפוד מהו, לא שמעה על אבזור חשמלי, אין לה כוונון הגה או זווית משענת, נעדרת מגבר בלם, בלי... רגע, רגע. למה אני כל כך שלילי? אולי אתמקד במה שיש לה? ויש לה. לאליז יש שלדת אלומיניום קלה, מנוע 1.8 ל' 16 שסתומים הממוקם במרכז השלדה, ויש לה הנעה אחורית, ורק שני מושבים נמוכים וצרים, הגה קטן ומצופה עור, גג פתוח, ויש לה גם צמיגים אחוריים הגדולים בכמה מידות מהצמיגים הקדמיים. כל מה שיש באוטו הזה, ובמידה לא פחותה, כל מה שאין באוטו הזה, משלב כוחות ליצירת מה שאמורה להיות אחת ממכונות הנהיגה המהנות ביותר שמיוצרות היום. חוויה שאסור לפספס. לא פספסתי. בוקר, לונדון לכן כבר ב-09:00 אנחנו (אנחנו זה זוגתי ואני) מתייצבים במשרד חברת ההשכרה בפרבר צפוני של לונדון. רשיון נהיגה, כרטיס אשראי, חתימה, והאליז האפורה מגיעה מהחניון. חתיכת הבד שמהווה את הגג מתוחה בין שני קורות אורכיות המחברות בין השמשה הקדמית למסגרת האחורית. כל זה מגולגל לחבילה שנכנסת מאחורי מושב הנהג. פשוט. מאחורי המנוע ממוקם תא אחסון שמספק חלל סביר לאחסון מפות, מים ומצלמה. מכסה הפלסטיק המשותף לו ולתא המנוע נטול ידית פתיחה, אז מסובבים את המפתח רבע סיבוב ומכניסים אצבע לחריצי האוורור כדי להרים את המכסה. אנחנו מטפסים פנימה מעל קורות האלומיניום החשופות והגבוהות ומפילים ישבן קולקטיבי לתוך המושב. למושב אין הרבה אפשרויות כוונון. הוא יכול לנוע קדימה ואחורה על מסילה, ויש אפשרות ניפוח לאזור תמיכת הגב התחתון. וזהו. ריפוד המושבים דק ביותר ומצופה עור אדום. אני מסובב את מפתח ההתנעה והמנוע ניעור לחיים (שזאת דרך ארוכה לומר: התנעתי). למנוע הרובר 1.8 ל', המותקן באליז הבסיסית, 122 כ^ס, והוא נשמע כמו כל מנוע 4 צילינדרים מודרני - רק צרוד וגס יותר, כאילו עישן קופסה ליום בעשרים השנים האחרונות. אני מופתע לגלות שהמצמד מאוד פרוגרסיבי ונעים. אין צורך בהרבה גז או בהחלקת מצמד ארוכה כדי להתקדם בצורה חלקה. ההגה, לעומת זאת, מתמסר פחות. יחס היגוי קצר, גלגל הגה קטן ובעיקר היעדר תגבור, גורמים להיגוי קשה מאוד. צמיגים קדמיים ברוחב צנוע של 175 מ^מ מקלים על המלאכה. אלא שככל שהמהירות עולה בדרך מערבה מלונדון ההגה מתחיל לספר לי סיפור אחר. לא לעיר ולמהירים העיניים שלי ממוקמות בגובה צמיגי רכבי השטח הנפוצים בלונדון, ומשאיות חלוקה פולטות את המזהמים שלהן היישר לתוך תא הנוסעים הקטן של הלוטוס. ההגה הכבד והבלמים נטולי המגבר הופכים את הנהיגה בעומסי תנועה למטלה מאומצת ולא נעימה, ובמהירות נמוכה כל תפר בכביש מגיע בשידור ישיר לעמוד השדרה. אני עושה את דרכי מערבה מהר ככל שפקקי התנועה מאפשרים ומגיע לכביש המהיר M4 לכיוון בריסטול. התנועה דלה יותר וסופסוף אני יכול ללחוץ על הגז. אבל מתברר שהאליז היא גם לא מכונית לכביש המהיר. כבר ב-130 קמ^ש הרעש והרוח, כאשר הגג פתוח, משכנעים את הנהג שלא כדאי לו לנהוג מהר יותר מזה, ואם הרעש והרוח לא מספיקים, הרי שההגה מצטרף לחגיגה בקול גדול. תשכחו כל מה שקראתם או מה שחשבתם שידעתם על הגה מתקשר. אין היום מכוניות עם הגה מתקשר - לא אחרי שנוהגים באליז. ההגה מגיב במיידיות לכל שינוי באיכות הסלילה, לכל שיפוע צד ולו הקל ביותר, לכל חריץ או תפר, והוא מודיע לנהג על כך בקול רם מאוד ובאופן מאוד ברור. הוא שולח גם פקס ואימייל, וליתר ביטחון גם SMS כדי לוודא שקיבלת את המסר. אני צריך להזכיר לעצמי להרפות את האחיזה בהגה. כן לכבישים הכפריים חוצים את גשר נהר הסברן אל תוך ווילס. הגבעות הירוקות קורצות דרך שכבת האובך והדופק מתחיל לעלות. B4235 הוא כביש טובל בירק. השיחים והעצים מגבילים את שדה הראייה ואני מנצל את הכביש כדי ללמוד את ההגה, להכיר את התגובות של האליז וגם להיכנס לאווירת הנהיגה בכפר. בכביש המפותל אני כבר מוביל את ההגה במקום שהוא יוביל אותי, כמו שהיה בכביש המהיר - ועכשיו, רק עכשיו, הוא מתחיל לגלות את אופיו האמיתי. כל תנועה של ההגה מתורגמת מיידית לחיתוך זריז של החזית לכיוון הרצוי. קוטר ההגה קטן, יחס ההיגוי מהיר ותיקוני ההגה הנדרשים בסיבובים העיוורים מתורגמים לתנועה כמעט בלתי-נראית של הידיים. ממשיכים ל- 4598, כביש מהיר יותר שחוצה רמה חשופה. אני מרשה לעצמי ללחוץ קצת יותר, וגם אז האליז פונה בדיוק לאן שאני מכוון אותה בלי שמץ של תת-היגוי. למנוע הצרוד, כמה שמחתי לגלות, אין תחום מת בסל^ד נמוך, אין מדרגה שרק מעבר לה המנוע מתחיל לנגן. תזמון שסתומים משתנה עוזר והמשקל הנמוך של האליז - 785 ק^ג - משחק תפקיד מכריע בעובדה כי גם בלי הררי מומנט האוטו יאיץ בקלות גם מסל^ד נמוך. אבל כצפוי, החגיגה האמיתית מתרחשת בסל^ד גבוה. יחסי ההעברה קצרים וקרובים, ואין צורך להתאמץ כדי לשמור את המנוע מעל 4000 סל^ד כל הזמן. הכביש המשני שמספרו B4560 כולל מספר פניות הדוקות יותר, והילד שבי רוצה להוריד הילוך, לזרוק את האוטו לתוך הסיבוב תוך העברת משקל קדימה ולנעוץ את דוושת הגז עמוק לתוך רצפת האלומיניום בתצוגה מרהיבה של החלקת זנב תחת כוח (וואו. העורך). אבל לכבישי הכפר הבריטיים אין שוליים כך שלא נשאר מרווח טעויות ולו קטנטן. והמבוגר שבי מסתפק בכניסה מהירה ונייטרלית לסיבוב, חזרה מוקדמת ומבוקרת לגז, וגמיעה מהירה של האספלט עד לסיבוב הבא (יפה. העורך) הבלמים נטולי המגבר דורשים הרבה מאוד כוח להפעלתם, אבל בבלימות חזקות ניתן לשלוט בעוצמת הבלימה במידת דיוק שלא ניתנת להשגה במכוניות מהשורה. בלימה על סף נעילת צמיגים כל-כך קלה וטבעית לביצוע ונראה כי באמת אין צורך ב- ABS. אפשר להתקרב לפנייה במהירות שגורמת לנוסעת שלי להשמיע קול יבבה שפירושו כנראה ^זה הסוף! ידעתי שאסור לסמוך עליו! הנה החומה ואנחנו הולכים להיכנס בה!^; בעיטה בריאה בדוושת הבלם מורידה עשרות קמ^שים מהמהירות בין רגע. קטע קישור דרך הפארק הלאומי Brecon Beacons מביא אותנו ל- A4069, כביש מדהים שעולה ל- Black Mountain בסדרה ארוכה של פיתולים הדוקים, ואחר כך חוצה את הרמה ברצף של פניות פתוחות ומהירות. אני מגיע ליישוב הראשון אחרי חציית הרמה, מסתובב, וחוזר לעשות את זה שוב, מתעלם מהמסוק שחג מעלי. בעליה השניה שלי לרמה המסוק שוב חג מעלי, ובהצצה זריזה לשמיים אני מגלה את הכיתוב POLICE באותיות גדולות על התחתית. אבל הכביש פנוי, אין מגבלות שדה ראייה ואני ממשיך ליהנות מהטיפוס הטכני אגב גילוי ערנות מוגברת לניידות חבויות. את הסיבוב האחרון של העלייה לפני המעבר לרמה מקיף גוש סלע גדול ואפור ובנקודת הכניסה לפנייה המשך הכביש מוסתר. אני מאט את הקצב, פונה בזהירות - ולהפתעתי אני מגלה ניידת משטרה אורבת לי מאחורי הסלע. השוטרים, מאוכזבים שלא תפסו אותי על חם במפגן של היגוי-יתר, נשארים במקומם. ניידת שניה שהוצבה לחסימה בהמשך הכביש מובילה אותי בדיוק במהירות החוקית לאורך הרמה עד שאני עוצר בצד לצילומים. הכבישים A482 ו- A485 מובילים אותנו לחופה המערבי של וויילס, ואני מתרכז בנהיגה חלקה. ממעט לבלום, מתכנן את הקווים במדויק, זורם עם הכביש ועם האוטו, אבל עדיין לא מצליח להבין אם האליז מבקשת שינהגו בה בברוטאליות או בעדינות. מצד אחד המצמד קל וידידותי וההגה צייתן וזריז, אבל מצד שני הבלמים דורשים טיפול ברוטאלי ממש כדי להביא לתאוצה שלילית, ומוט ההילוכים מגלה התנגדות מסוימת שדורשת הפעלת כוח גדול מהרגיל. במהירויות שבהן אני יכול לנסוע בבטחה בכבישים הציבוריים האלה, אין לאליז שיגעונות. היא לא מפתיעה, לא מאיימת, לא מפחידה. הנהג יודע בבירור כי הוא נמצא תמיד הרבה מתחת למגבלות האוטו, והמגבלות כה גבוהות עד כי נגיעה בהן מחייבת נהיגה במסלול. השמש שוקעת מעל האוקיינוס ואנחנו פונים מזרחה על ה- A44. הכביש חובק את צלע ההר בסדרה ארוכה של סיבובים מהירים. אני בהילוך שלישי כמעט כל הדרך, לפעמים מגיע לרביעי בישורות הקצרות. אני צמא. אני רעב. אני צריך להשתין. אבל הכביש רק שלי - ואני לא מוותר עד שמחשיך לגמרי. אחרי הפסקה קצרה אני חוזר ל- A44 וממשיך בנסיעה מהירה תחת חסות החשיכה. 220 קילומטרים של פניות כמעט רצופות מחוף וויילס עד לאוקספורד. כבר כמעט חצות, אבל אני לא מרגיש עייף. סיבוב מוביל לעוד סיבוב שמוביל לעוד סיבוב שמוביל לעוד, שמוביל; זה פשוט לא נגמר. אני מתמכר לרצף של גז-רביעי-גז-ברקס-שלישי-הגה-גז. מסביב חשוך. אין תאורה. אין תנועה. זה רק אנחנו והאליז על הכביש זרוע עיני החתול. אחרי העיר ווסטר זוג אורות מתקרבים אלי מאחור. אני מאותת שמאלה לסמן להם לעקוף והונדה סיוויק טייפ R עוקפת אותי ביבבת VTEC ומודה לי בסדרה של הבהובי אורות. לפי מהירות הנסיעה אני מבין שהוא מכיר את הכביש היטב, ואני מרשה לעצמי לתת לבחור המקומי להוביל אותי במהירות גבוהה יותר משהעזתי קודם. בסוף הוא נעלם לפנים ומשאיר אותי שוב לבד על הכביש. אחרי חצות, לונדון שתיים אחרי חצות. חונים ברחוב השקט בלונדון ומטפסים החוצה. הגב כואב מתנוחת הישיבה-שכיבה הממושכת. קרסול ימין כואב ממאמצי הבלימה. האצבעות בקושי יכולות לתפעל את המפתח. אני מדדה למיטה, אבל לא מצליח להירדם. סדרת הפניות האינסופית מתנגנת לי בראש כמו תקליט שרוט. למרות שלא דגדגתי במהלך היום את מגבלות האליז, נהניתי מחוויית נהיגה טהורה וכנה, מהסוג שלא ניתן למצוא בארצנו הצפופה ודלת המוטוריקה. אין ספק, ויילס עוד תפגוש בי שוב. לוטוס אליז מנוע 4 ציל', מרכזי, רוחבי תזמון גל זיזים עילי כפול, 16 שס' נפח 1795 סמ^ק מהלךxקדח 80x89.3 מ^מ הספק/סל^ד 122 כ^ס/5600 מומנט/סל^ד 17.1 קג^מ/3500 הנעה אחורית הילוכים ידני, 5 הגה גל משונן, ללא תגבור מתלים ק' עצמות עצה כפולות, מוט מייצב מתלים א' עצמות עצה כפולות, מוט מייצב בלמים ק' דיסקים מאווררים, ללא תגבור בלמים א' דיסקים מאווררים מערכות עזר לגמרי לא צמיגים א' 225/45-17 ק' 175/55-16 בסיס גלגלים 230 ס^מ אxרxג 112x172x378.5 ס^מ משקל 785 ק^ג תא מטען 115 ל' מיכל דלק 32 ל' מהירות מרבית 200 קמ^ש 0 ל-100 קמ^ש 5.7 ש' מחיר (אנגליה) 23,000 ליש^ט אחריות לכיף כל החיים