בבריטניה יש כידוע יצרניות קטנות רבות של מכוניות ספורט טהורות; חלקן זעירות וזניחות ואינן מוכרות כלל מחוץ לבריטניה, לאחרות עבר עשיר ושם מהולל גם מחוץ לאיים הבריטיים – ולמרבה הצער, רבות (משני הסוגים) אינן מצליחות לשרוד ונבלעות אל דפי ההיסטוריה. כמו, למשל, ג'נסן; כמו שכמעט וקרה ב-AC; וכמו, או לפחות כך זה נראה, אצל מארקוס.
ההיסטוריה של מארקוס, שהחלה את דרכה עוד בשנת 1959, רצופה עליות ומורדות: החברה המקורית, שהצטיינה במכוניות ספורט מקוריות ויישמה עקרונות רבים מתחום התעופה (כולל, למשל, שלדות עץ בדגמים הראשונים), הטביעה את חותמה באמצעות הצלחות במסלול המירוצים, אך קרסה לראשונה ב-1972. ב-1976 רכש אחד משני מייסדי החברה המקורית, ג'ם מארש (שמו יוצר את המחצית הראשונה של השם ^מארקוס^), את הזכויות לשם ואת אמצעי הייצור, ו-5 שנים אחר כך השיק מחדש את המותג. השלב הזה הביא לקשת הדגמים הגדולה והמרשימה ביותר במהלך שנות ה-90, כולל מכוניות-על של ממש, שהתבססו על מנוע ה-V8 4.6 ל' הפופולרי של פורד. בין היתר – וכולל גרסאות מירוץ, LM600, שהתחרו בהצלחה יחסית במירוצי ה-GT של ה-FIA. אבל זה לא עזר. הדגמים בעלי העיצוב השנוי במחלוקת (מאנטיס, מאנטארה, מאנטריי) עם הגיבנת על מכסה המנוע כבר לא משכו לקוחות כמו בעבר והכסף הרב שהושקע במרוצים לא הניב את התוצאות העסקיות המקוות. ב-2001 מונה למארקוס כונס נכסים והפעם נראה כי ההיבלעות בדפי ההיסטוריה בלתי נמנעת.
אך מארקוס לא נפלה לתהום הנשייה. קבוצת עובדי החברה הקימה את Marcos Heritage, עדיין עם ג'ם מארש מאחורי הקלעים, ורכשה שוב את כל אמצעי הייצור והשרטוטים המקוריים – חלקם לגבי דגמים עוד מ-1960 – במטרה להמשיך בייצור ואספקת חלפים לבעלי מארקוס קיימים. בשנה שעברה אירע הבלתי נמנע: תחילת ייצור מחודשת של מכוניות. החברה שינתה את שמה ל-^
מארקוס הנדסה^ והושק דגם חדש, TS250, עם מנוע פורד V6 2.5 ל' צנוע. גרסה שרירית יותר, TS500, צויידה במנוע רובר V8 בעל 320 כ^ס.
עכשיו, לכבוד בירמינגהם, נפתח עוד פרק חדש בהיסטוריה הצבעונית של מארקוס. החברה הודיעה על שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת ^פרודרייב^ רבת המוניטין, אשר יכלול גם מעבר למפעל חדש, רחב ידיים ומודרני, בתוך מתחם פרודרייב עצמה; וחשפה דגם חדש ויומרני העונה לשם TSO, כאשר ה-^O^ בשם מייצגת את המילה Omologato – כשהכוונה היא לרמז על הקשר למירוצים. את ה-TSO עיצב דמייאן מקטאגארט, שעבד בעבר עבור המתחרה TVR ואחראי על עיצובן של הטוסקאן והסרברה הדרמטיות. העיצוב אמנם מעודן יותר מבדגמי העבר של מארקוס אך עדיין אגרסיבי ומעורר. בנוסף לקו העיצוב החדש עברה מארקוס להשתמש במנוע של GM לראשונה בתולדותיה, אחרי עדינים של מנועי פורד – ולא פחות מאשר במנוע V8 עתיר-השרירים של הקורבט; ואילו פרודרייב, במגרת השת^פ הטרי, סייעו בפיתוח השילדה.
ההיצע של ה-TSO כולל שתי גרסאות. לראשונה 350 כ^ס, גיר ידני 5 מהירויות וחישוקי ^17. היא תהיה שלכם תמורת כ-40 אלף ליש^ט. הגרסה הבכירה מקבלת מספר שיפורים במנוע שמקפיצים את ההספק ל-400 כ^ס, הגיר הוא ידני בן 6 מהירויות, החישוקים מאחור עוברים למידה ^18 והמתלים מקבלים כיול ספורטיבי יותר. עם משקל של 1,090 ק^ג בלבד, הביצועים של הגרסה הבכירה הם 0 ל-100 קמ^ש ב-4 שניות, 0-160 ב-9 שניות ומהירות מרבית של כמעט 300 קמ^ש, וכל זה תמורת 5 אלף פאונד נוספים, מחיר מציאה ממש.
השלב החדש בדברי ימי מארקוס כבר קורה, אגב, ללא ג'ם מארש, שמכר את חלקו בחברה לאיש עסקים אמריקני והחליט לפרוש אחרי למעלה מ-40 שנה. הוא עדיין נכח כאורח כבוד בהשקת הדגם החדש, ומן הסתם היה סקרן כמונו: האם הפעם תמריא מארקוס ותצליח לשרוד? ימים יגידו.
