מרקורי, זוכרים? סביר להניח שלא. אין הרבה סיבות לזכור את המותג העלום הזה של פורד, שמוכר כיום בדיוק 4 דגמים – בעצם עד לאחרונה 3 בלבד (הרביעי, מרודר, הוא דגם חדש לשנת הדגם 2003). בעבר הרחוק הוקם המותג אי-שם בשנות ה-30 על-ידי אדזל פורד, בנו של הנרי. דגמי מרקורי ניצבו בתווך בין פורד העממית לבין לינקולן היוקרתית. במרוצת השנים היו למרקורי תקופות טובות יותר ופחות – אבל בשנים האחרונות, למעט יציאה חביבה בדמות המיניואן המשותף עם ניסאן, וילאג‘ר, לא נותר הרבה ממותג מרקורי. המרודר, שהוצג בשנה שעברה, מיועד להחזיר משהו מתדמית השרירים שהיתה פעם למותג – ועכשיו הוצג בדטרויט המסנג‘ר, "שליח" באנגלית. השם לא נבחר במקרה: מרקורי הוא דמות מהמיתולוגיה היוונית/רומית – שליח האלים, בנו של זאוס, וגם האל האחראי על המסחר ועל מסעות.
בתוך השלל הצבעוני של מכוניות-קונספט שגדשו השנה את דטרויט, המסנג‘ר קצת נעלם – וחבל: פורד הצליחו להקנות לו קוים מוצלחים בהחלט, עם נופך אירופאי במידת מה, פרופורציות נאות והופעה שרירית. המפרט הטכני מדבר על תצורה קלסית – V8 מלפנים (ה-4.6 המוכר של פורד), הנעה אחורית; התיבה היא אוטומטית בת 6 הילוכים. כצפוי מרכב תצוגה, צמיגים מוגזמים יושבים על חישוקים מוגזמים – "20 מאחור, "19 מלפנים. בסיס גלגלים ארוך של 2.82 מ‘, עם אורך כללי צנוע יחסית של 4.53 מ‘, מצביע על סרחים-עודפים קצרים. השילדה היא שילוב של אלומיניום וחומרים מרוכבים, והמיתלים הינם אקטיביים מבוקרי-מחשב.
מה יצא לנו מכל זה? בעיקר ההצהרה שהובעה בדטרויט שמתחיל כאן עידן חדש של מרקורי. במהלך ארבע השנים הבאות אמורים להופיע ארבעה דגמים חדשים של מרקורי – קצב פיתוח רצחני כאשר מדובר במותג הרדום הזה. למרבה הצער, אף אחד מאלו לא יהיה המסנג‘ר – מדובר בדגם לתצוגה בלבד.