אירוע סוף השנה בספורט המוטורי, Race of Champions – 'מירוץ האלופים', פרוייקט של נהגת העבר מישל מוטון – נערך השנה לראשונה באצטדיון וומבלי בלונדון. המסלול המפותל שהוכן בתוך האצטדיון הפגיש כרגיל את טובי הנהגים בעולם מתחומים שונים, זוגות זוגות ראש בראש בנתיבים מקבילים, בפורמט שהפך כבר מוכר ואהוב. רשימת השמתתפים השנה היתה מפוארת כרגיל וכללה מספר נדיר של מולטי-אלופים, בראשם – בסימן 7 – מיכאל שומאכר (7 פעמים אלוף העולם בפורמולה 1, כמובן) וטום קריסטנסן (מנצח 24 השעות של הלה-מאן 7 פעמים). עוד ברשימה: סבסטיאן בורדיי שזכה השנה בתוארו הרביעי בצ'אמפ קארס (ועובר בעונת 2008 לפומולה 1), אלוף העולם ב-WTCC זו השנה השניה ברציפות אנדי פריו, אלוף נאסקאר הנוכחי ג'ימי ג'ונסטון, כוכב-העל של פעלולי אופנועים ואלוף ארה^ב בראלי טראוויס פסטרנה, אלופי העולם לשעבר בראלי מרקוס גרונהולם ופטר סולברג, עוד חבורת נהגי פורמולה 1 – הייקי קובליינן, ג'נסון באטון, דייויד קולתהארד וסבסטיאן ווטל, נהג הראלי לשעבר אלסטר מקריי (אחיו של קולין, כמובן), הנינג סולברג אחיו של פטר, כוכב מכוניות טורינג איוואן מולר (סגן אלוף ה-WTCC הנוכחי ואלוף ה-BTCC לשעבר), וכמובן – אלוף ה-ROC מהשנה שעברה ואלוף ה-DTM הנוכחי (וב-2004), נהג אודי מתיאס אקסטרום. כרגיל, המכוניות ששימשו לתחרות היו שונות ומגוונות בגודל, באופי, מיקום המנועים קדימה, באמצע ואחורה ובהנעה – אחורית, קדמית או כפולה, זאת כדי לא להעניק לאף נהג יתרון עם כלי שהוא מורגל בנהיגתו. הרשימה כללה את הבאגי ROC הבלתי-נמנע – מכונה קלת-משקל עם מנוע אופנוע 1100 סמ^ק אחורי, 170 כ^ס, הנעה אחורית ומשקל של 475 ק^ג בלבד. מן הצד השני של המתרס – אסטון-מרטין N24 עם V8 ו-410 כ^ס. ביניהם – פורד פוקוס WRC רשמית, פיאט גרנדה-פונטו אבארת' S2000 (הנעה קדמית 270 כ^ס), וסולושן F, מכונית מירוץ יעודית עם שלדת צינורות, מנוע V6 מרכזי בנפח 3.5 ל', 310 כ^ס והנעה אחורית. בשלבים המוקדמים היה זה דווקא הצעיר מכולם, סבסטיאן ווטל בן ה-19 אחרי עונת-בכורה בפורמולה 1, שיצר מפגש-דורות כאשר חבר למיכאל שומאכר בקבוצת גרמניה ב^גביע האומות^. גביע זה נערך בשיטת 2 מ-3 כאשר כל מדינה מיוצגת על ידי שני נהגים. לגמר התייצבה גרמניה מול אלופת אשתקד פינלנד, בהרכב סופר-חזק שכלל את גרונוהולם וקובליינן (האחרון – אלוף אירוע זה מ-2004). דווקא שומאכר פישל כאשר כיבה את מכוניתו על הקו במקצה שלו מול קובליינן, מה שאפשר לחזות במראה נדיר כאשר שומאכר יצא לדרך רק אחרי שקובליינן השלים הקפה שלמה והתייצב מאחוריו של שומאכר; התפתחה נהיגת Show אמיתית כאשר בסופו של דבר מבצע קובליינן עקיפה אגרסיבית (אך חסרת כל משמעות לגבי התוצאה) לכל תשואות הקהל. אבל ווטל הוכיח מאיזה חומר קורץ כאשר הצליח לגבור על גרונהולם המנוסה ממנו פי כמה ולהשוות את התוצאה ובהמשך גם על קובליינן כדי להשיג לגרמניה נצחון 2:1 וזכיה בתואר. בשלב זה היו לא מעט מומחים שהצביעו עליו כעל מנצח אפשרי בקרב הבודדים. אלא שווטל פגש כבר בסיבוב הראשון את קובליינן, שהוא להזכירכם אלוף 2004 ב-Race of Champions, והפעם היה ידו של הפיני המוכשר על העליונה. באותו סיבוב הפתיע טראוויס פסטרנה כאשר גבר על מרקוס גרונהולם, ואמר לו בסיום ^אתה עדיין אליל שלי^... המפגש המרתק ביותר ברבע הגמר היה בין אנדי פריו לקובליינן: עד הפניה האחרונה היה לקוליינן יתרון קל אך פריו מצא אחיזה והאצה ביציאה הפניה והגיע ראשון לקו הסיום בפער של מאיות ספורות, בעוד הפיני מסחרר את מכוניתו ממש על הקו בנסיון אחרון ונואש. בחצי הגמר הראשון נפגשו שומאכר עם סבסטיאן בורדיי, ואלוף ה-F1 הפורש הראה לרוקי של 2008 בדיוק מה ההבדל ביניהם ועלה לגמר. בחצי הגמר השני גבר אקסטרום על שומאכר – ואז הגיע הגמר, בו זכה כל אחד מהשניים בנצחון בטרם הגיע תורו של המקצה הקובע, שנערך במכוניות הסולושן F. השניים החליפו ביניהם מכוניות לבקשתו של שומאכר – אבל זה לא עזר לו, והקהל אף זכה לראותו מבצע ספין ביציאה מהפניה האחרונה ולא מסיים את המירוץ. אקסטרום זכה בנצחון שני רצוף במירוץ האלופים, הקהל באצטדיון וומבלי קיבל הצגה משובחת ומיליוני צופים ב'יורוספורט' צפו בשידור חי בספורט מוטור במיטבו, כאקורד סיום נהדר לעונת 2007.