במבט ראשון אתם עלולים להתבלבל בזיהוי ה-308, מלפנים אתם עשויים להחליף אותה עם אחותה הקטנה, ה-207. מהצד היא דומה לדור הקודם, ה-307, עם שינויים קלים (קפל נאה שנמתח מהגלגל הקדמי עד לזנב, יוצר "קו מותניים" ברור יותר) ומאחור, שם כבר הסיפור קצת שונה (ולא לחיוב) עם עיצוב מעט כבד. אך כמכלול ה-308 היא רכב נאה עם עיצוב מעודכן.
במעבר מ-307 ל-308 התווספו גם סנטימטרים, לאורך, (7.4 ס"מ), לרוחב, (5.3 ס"מ) וגם תא המטען קיבל תוספת זניחה, של 8 ל'. הגובה קטן ב-1.2 ס"מ ובסיס הגלגלים נשאר זהה עם 260.8 ס"מ ממוצעים-נמוכים. כרגע מוצעת ה-308 בגרסאות שלוש וחמש דלתות כאשר בעתיד הקרוב תוצג ה-SW (סטיישן) ובעתיד המעט יותר רחוק תוצג גרסת ה-CC.
היצע המנועים מורכב (ברובו) ממנועים המוכרים לנו מכלי רכב אחרים של פיג'ו-סיטרואן. היצע הבנזין כולל: 1.4 ל' המספק 95 כ"ס (מנוע וותיק שמעולם לא הגיע לארץ), 1.6 ל' 120 כ"ס וגרסת הטורבו של אותו מנוע עם 150 כ"ס (140 כ"ס בגרסה האוטו'). אלו משודכים לתיבות הילוכים ידניות בעלות 5 יחסי העברה, וגם לתיבה אוטומטית (למעט ה-1.4 ל') בעלת 4 היל' (ה-AL4 המוכרת).
צד הדיזל כולל שלושה מנועים: 1.6 ל' 90 כ"ס, 1.6 ל' 110 כ"ס ו-2.0 ל' 136 כ"ס. התיבות הידניות מציעות כאן 6 היל', כאשר בעתיד תוצע גרסה רובוטית (6 היל') שתשודך למנוע ה-110 כ"ס ותיבה אוטו' בעלת 6 יחסי העברה (שחבל שלא מצאה את דרכה גם למנועי הבנזין). בנוסף נציין כי בעתיד (מספר שנים) ה-308 תהיה המכונית הראשונה בפיג'ו שתציע את השילוב דיזל-היברידי.
בצד הבטיחות מציעה ה-308 עד תשע כריות אוויר ובקרת יציבות ובמבחני ה-E-NCAP היא זכתה (עם שבע כריות אוויר) בציון של 5 כוכבים בהגנה על מבוגרים, 4 כוכבים בהגנה על ילדים וציון נאה של 3 כוכבים בהגנה על הולכי רגל.
ה-308 משמרת את אחת התכונות הטובות של הדור הקודם – תא נוסעים מזמין עם תחושת מרווח חסרת תחרות. ה-308 מהן התרשמנו בהשקה הוסיפו גם רשימת אבזור בלתי נגמרת, שלא הייתה מביישת השקה של מכונית מסגמנט גבוה יותר. עיצוב הפנים בהחלט נעים ומעודכן, ואיכות ההרכבה טובה אם כי פה ושם נשמעו מעט זימזומים מיותרים. המרווח מלפנים טוב, למרות הגג הפנרומי המרשים שגוזל מעט ממרווח הראש, ובכלל לא נרשם מחסור כל שהוא במקום לנהג שגם נהנה מראות מצוינת החוצה עם שמשה קדמית מגודלת. מעבר למושב האחורי גילה פתחי מיזוג בין המושבים הקדמיים, מרווח ראש מעט חסר לגבוהים, כנראה באשמת אותו הגג, מרווח ברכיים טוב ומרווח כפות רגליים טעון שיפור. תא המטען בהחלט מספק, כאשר במדף המכסה אותו תמצאו תא אכסון נוסף.
בהשקה התרכזנו בגרסאות הבנזין (בלובינסקי לא בטוחים אם גרסאות הדיזל יגיעו לארץ), מנוע ה-1.6 ל' 120 כ"ס המוכר מה-207 (והמיני) הרשים הרבה יותר כאשר שודך לתיבת הילוכים ידנית בעלת 5 יחסי העברה קצרים (100 קמ"ש ב-2,800 סל"ד). ה-308 הרגישה זריזה, משכה לכיוון הקו האדום ב-6,500 סל"ד בקלות כאשר הכוח הוגש בצורה לינארית מאוד. העצלות עליה התלוננו ב-207, שם משודך המנוע הזה לתיבה אוטומטית, נעלמה כלא היתה.
גרסת הטורבו של אותו מנוע מציעה 150 כ"ס, ולא פחות מ-24.5 קג"מ הזמינים כבר ב-1,400 סל"ד נמוכים. גם כאן המנוע משודך לתיבת הילוכים ידנית בעלת 5 יחסי העברה, אם כי אלו ארוכים יותר בהשוואה לגרסה הלא מוגדשת (100 קמ"ש ב-2,400 סל"ד).
פיג'ו לא ממצבים את גרסה הטורבו כספורטיבית, אלא פשוט כגרסה חזקה יותר, מקבילה לגרסת ה-2.0 ל' ב-307 הנוכחית, והיא אכן כזו. המנוע לינארי מאוד, אם כי הבדל הכח מול הגרסה הרגילה מורגש. צבירת המהירות נעשית בקלות כאשר 100 קמ"ש מושגים תוך 8.8 ש' בדרך ל-213 קמ"ש מרביים.
נציין כי בשני כלי הרכב תיבות ההילוכים הידניות היו בעלות מהלך ידית ארוך ולא הזמינו העברה הילוכים מהירה, אבל יתרון הביצועים מול התיבה האוטומטית במקרה הזה משמעותי.
לסיום נציין שה-308 הרגישה נוקשה בעיר, כאשר על השיבושים הנדירים בכבישי ההשקה נראה שהיא מתקשה להתמודד עם שיבושים קטנים אך מרסנת בצורה טובה שיבושים גדולים יותר. להתרשמות נצטרך להמתין להגעתה של ה-308 לרחובות ישראל המחוררים.
ה-308 מציגה שיפור ברוב המדדים. היא מציעה יותר ברוב המדדים – הגודל, הבטיחות, האבזור, העיצוב ועוד. אך כמובן שלא הכל מושלם. ראשית שידוך מנוע ה-1.6 ל' לתיבת ה-AL4 עלול ליצור מכונית עצלה (אם נתבסס על הניסיון עם ה-207, הקלה יותר) אך זה פחות קריטי בהשוואה לנושא המחיר. אנשי היבואן לא ידעו לנקוב במחיר מדויק, אך סיפרו שה-308 תתרחק מגבולות קבוצה 2 לכיוון קבוצה 3, כאשר המחיר המשוער עומד על כ-130 אלף ש"ח, שיציבו אותה מול הפולקסווגן גולף, ההונדה סיוויק סדאן ומול גרסאות ה-2.0 ל' של רוב המשפחתיות. קל זה לא יהיהי.
מבחן מלא יתפרסם ל-308 במגזין אוטו בגיליון 261 (נובמבר)
