סוף עונה בתחילת ינואר? ועוד בחריש?
המצב העגום הוא שלעמותת הקארטינג הישראלי אין מסלול מרוצים ביתי והיא נאלצת לחפש מסלולים מאתגרים לקיום מרוצים. חבר העמותה בוריס, בן הישוב חריש (כ-15 דק‘ מחדרה), פנה ליו"ר העמותה הזמני מוקי אדיב על כך שיש מסלול אספלט "אינסופי" באזור ישובו. מיהר היו"ר הזמני לבדוק את העניין, השיג אישורים מתאימים והחל במסע לקיום המרוץ.
המסלול הנ"ל הוא כביש שבמקורו נסלל לטובת שכונת קוטג‘ים מפוארת, אולם מסיבות לא רלוונטיות השכונה לא נבנתה – אחרי שהוקמה התשתית. כך שהמחזה שנגלה לבאי שכונת הקוטג‘ים מפוארת זו הוא של אספלט מתפתל הכולל כיכר כיאה לשכונה מודרנית, ואין סוף אפשריות לעריכת מרוצים.
התוואי שהתווה ועד העמותה, בהתחשב במסלול הסלול כמובן, התאפיין בישורת ארוכה ופניות של 90 מעלות מהירות. הישורת המהירה זכתה למספר "שייקיינים" להאט את הקארטים שצברו מהירויות מרשימות בהחלט. החסרונות במסלול היו שלצופים מהצד לא הייתה אפשרות צפייה בכל המסלול בגלל גודלו, ואילו מי מהנהגים שטעה בבחירת הקו הנכון ו/או כניסה לפניה במהירות גבוהה מדי מצא עצמו נוחת על אבנים או יותר נכון סלעים קטנים, מה שגרם לנזקים לא מעטים לקארטים. מנהיגה במסלול (על 2 פעימות כמובן) מצאתי שהוא מאתגר ומהיר במיוחד.

למרוץ
התכנית כללה מרוצי 4 ו-2 פעימות, דבר אשר האריך את יום המרוצים עד לחשכה והפך את האירוע למתיש משהו.
כ-30 נהגים הגיעו ל-4 פעימות ו-10 נהגים ל-2 פעימות. את טבלת העונה ב-2 פעימות הוביל נתן וקסלר, שכל שעליו לעשות על-מנת לזכות באליפות היה להשתתף במרוץ ולסיימו על 4 גלגלים ללא חשיבות למיקום. משיחה מוקדמת עם וקסלר על כך שעליו לנהוג במשנה זהירות ולסיים את המרוץ, הצהיר וקסלר הותיק כי עבורו "זה הכל או כלום", כי אין בכוונתו לוותר או להיזהר, ושהוא הולך על המקום הראשון בלבד ושהוא עושה זאת לשם הכיף כמובן. רוח ספורטיבית למופת.
האיום הרציני על וקסלר היה מצדו של אלירן ביטון בן ה-13 שמשתפר ממרוץ למרוץ ומוכיח שיש לו מה לומר על המסלול, נעזר בשרותו של מר קארטינג: ברק גולדפינגר. בשלב מדידת הזמנים בלטו כצפוי ביטון ווקסלר.

מקצה הגמר
סדר הזינוק אשר נקבע על פי המקצים המוקדמים היה כדלקמן: וקסלר "בפול", ביטון שני, אדרי שלישי ואחריו אדיב, מירון, ויסלברגר, בוריס, פינקלס, מוזס ודורית נחום.
מתח על הגריד וכולם מתכוננים לזינוק, הדגל מונף והמרוץ החל. מיד עם הזינוק וקסלר שומר על המקום הראשון שבאחוריו נושפים ביטון ואדרי.
ממש בתחילת המרוץ אדרי ווקסלר נפגשים בפניית ה"היירפין". ביטון שמחכה לטעות של וקסלר מנצל זאת ונוטל את ההובלה, אדרי עולה למקום השני ואילו וקסלר מוצא עצמו לפתע שלישי. מכאן ועד לקראת סוף המרוץ שמר ביטון על ההובלה תוך כדי הגדלת הפער מהמקום השני. וקסלר שכאמור בא לתת הופעה לא ויתר והחל לסגור פערים על אדרי וביטון. את אדרי עקף וקסלר בנקל והתייצב במקום השני. אבל את ביטון הצעיר שנהנה מיום מוצלח ביותר תוך הפגנת יכולת נהיגה מרשימה וקסלר לא הצליח לעקוף. פה ושם נראה היה שוקסלר מצליח לסגור פער, אבל לא עד כדי איום של ממש על ביטון הצעיר.
מאחור החל מסע פרישה ולא מרצון. מירון תפס מנוע תוך כדי השארת סימני גומי חזקים על האספלט; ויסלברגר שסבל מיום לא מוצלח ותאונות גם במקצים המוקדמים, פרש תוך כדי מגע לא רצוי עם קארט נוסף. כמו כן פרשו פינקלס ומוזס, ואילו אדיב קיבל דגל שחור (דהיינו פסילה) על מגע לא חוקי.
הקפה אחרונה, ביטון מוביל בבטחה ומקבל ראשון את דגל השחמט. וקסלר עם פער לא מבוטל מסיים שני, בוריס (מסלול ביתי) מפתיע ומסיים במקום השלישי.
מרוץ סוף העונה הכתיר את נתן וקסלר לאלוף העונה (בן 40+!) ואת אלירן ביטון (בן 13!) לסגנו.
את סיום המרוץ וטקס הענקת גביעים (ללא פתיחת שמפניות) ליוותה הרגשה נוראית בעקבות אסון ספינת החלל באותו יום.
בשורה התחתונה – למרות המרחק ולמרות התלאות הצליחה העמותה להרים מרוץ 2 פעימות מהנה, מאתגר ו...קשה לצפייה (נו מילא, גם בפורמולה 1 הצופים לא רואים הכל...).

תוצאות – מירוץ חריש
1. אלירן ביטון
2. נתן וקסלר
3. בוריס פ.
4. ירון אדרי
5. דורית נחום

דרוג נהגים סופי
1. נתן וקסלר - 117 נק‘
2. אלירן ביטון 97
3. ירון אדרי 85
4. תמיר מירון 55
5. אופיר ויסלברגר 45
6. דורית נחום 44
7. רן פינקלס 41
8. בוריס פ. 39
9. איגור מוזס 33
10.מוקי אדיב 28

ליגת 4 פעימות – תוצאות
ג‘וניורים – ריקי פריקאו
סניורים – לי בן ארי
מאסטרים – נתן חקמן

ליגת 4 פעימות – אלופי 2002
ג‘וניורים – ריקי פריקאו
סניורים – זיו חקמן
מאסטרים – אלי פאור