במיקום ראוי ושטוף שמש בדרום פורטוגל השיקה ב.מ.וו בשבוע שעבר רודסטר חדשה ומלהיבה, לתפוס את מקומה של ה-Z3 אשר מסיימת את מחזור חייה השנה. ה-Z4 נחשפה בבכורה עולמית בחודש שעבר בתערוכת פריז וכבר שם עוררה מחלוקת באשר לעיצוב. כמו סדרה 7 החדשה ואבי-טיפוס נוספים שנראו מגלמת ה-Z את המראה החדש והנועז של ב.מ.וו תחת שרביטו של כריס בנגל.

נייר, עפרון
ובדיוק אותו עיצוב הוא שיוצר את המגע הראשון עם ה-Z החדשה. שונה מכל דבר אחר על הכביש אבל עם המון קווים וקימורים הקושרים את המכונית ל-507 האגדית ופיסות של פרארי ואסטון-מרטין. התוצר הסופי ספקטקולארי ומרשים יותר על הכביש מאשר בביתן התערוכה. המון קווים ומשטחים משתלבים זה בזה, שתי וערב, ומצליחים ליצור מכונית שבכל פעם שתפנה אליה את מבטך תגלה קו או קימור שלא הבחנת בו קודם. יש שישבחו על התעוזה וההעזה, יש שיאמרו קקפוניה רעשנית. בכל מקרה קל מאוד להבחין בשיוך המשפחתי של ה-Z גם מבלי לראות את הסמל וזה בעצם מה שחשוב, שכן אחד התפקידים של הרודסטר החדשה הוא לבנות את הבסיס התדמיתי עליו יעמוד הדור הבא של ב.מ.וו.
לעיצוב המרכב יש גם ערך מעשי. אנשי הפיתוח בילו שעות ארוכות במנהרת רוח כדי לתת ל-Z קווים וזוויות אשר לא רק יצמצמו את הגרר ויפחיתו עילוי כמה שיותר אלא גם, וזה קריטי ברודסטר פתוחה, ליצור "בועה" של אוויר נייח בתא הנוסעים.

עור, עץבתא הנוסעים בולט לוח המחוונים בשתי החוגות הגדולות שבו. הן מכילות את מד-הסל"ד והמהירות כאשר בתוכן וביניהן משולבות נורות חיווי ותצוגות חום מנוע ודלק. חומרי הדיפון רכים ובעלי גוון מט סופג אור. תיכנון הפנים שומר על סביבת נהג אינטימית ועוטפת אך מנצלת היטב את מעט החלל שנותר לתא הנוסעים. גלגל ההגה מתכוון לגובה ועומק וגם מושבי העור נעים בכל הצירים. איכות החומרים ראויה לשבח, חיבורי המשטחים השונים קפדניים והגימור אקסמפלארי. ככתוב. סביבת הנהג לפיכך מפנקת ונעימה מאוד. כל נקודת מגע עם הרכב מרוככת ועמדת הנהיגה – רחוק לאחור ונמוך מאחרי המנוע – רודסטרית קלאסית.

אלומיניום, מגנזיום
מתחת לקליפה יש שלדה חדשה שנבנתה בבסיסה להיות רודסטר - ופתרה בכך את בעיית העיוות המוגזם של רודסטרים שאיבדו את תקרתם ו/או והמשקל הרב שמתקבל לאחר החיזוק הנחוץ כדי לפצות על כך. לפי ב.מ.וו קשיחות-הפיתול של ה-Z4 יותר מכפולה מזו של ה-Z3 היוצאת, בזכות תכנון חדש ושימוש בחומרים מתקדמים בנקודות נושאות עומס. זה נתון חשוב מאחר שהוא מצביע לכיוון אליו ב.מ.וו מכוונת – להתנהגות כביש. בסיס הגלגלים צמח ל-249.5 ס"מ, הרוחב ל-178 ס"מ והאורך הכללי ל-401 ס"מ. למרות כל זאת, והקשיחות המשופרת, המשקל נמוך משל ה-Z3 היוצאת – 1,365 ק"ג לגרסת 3.0 ל‘, 25 ק"ג פחות מב-Z3 המקבילה. המשקל מחולק שווה על שני הקצוות. המתלים מתבססים על אלו של סדרה 3 (זרועות לפנים ורב-חיבורי מאחור) אלא שעברו כיוון מחדש כדי לחדד את הנהגות הכביש, לשפר את האחיזה ולהעניק למכונית אותה רוח "רודסטרית" חמקמקה.
שני מנועים מוכרים מוצעים בשלב ראשון, שניהם טוריים עם שישה צילינדרים: 2.5 ל‘ המפיק 192 כ"ס, ו-3.0 ל‘ עם 231 כ"ס. מאחריהן תהיינה שתי תיבות ידניות עם חמישה או שישה הילוכים בהתאמה. בקרוב תוצע גרסת SMG על בסיס התיבה עם ששת ההילוכים. לא הוזכרה תיבה אוטומטית רגילה אך דף הנתונים מתייחס לגרסה אוטומטית, שתגיע בשלב זה או אחר כדי לספק את השוק האמריקאי (נכון, וגם את שלנו). ככל בימר ראוי גם ב-Z הגלגלים האחוריים הם מונעים. ועוד איזה גלגלים! גרסת ה-3.0 ל‘ מקבלת חישוקי 17 אינץ‘ מבהיקים עם צמיגים ספורטיביים במידה 225/45-17; קיימת אופציה לצמיגים אחוריים רחבים ונמוכים עוד יותר בחבילת ספורט. גרסת ה-2.5 הצנועה מסתפקת בצמיגי 225/50-16. בתוך חישוקי הסגסוגת תמצאו דיסקי בלם מאווררים בקוטר 300 מ"מ בחזית ו-294 מאחור.

חיישנים, ג‘וקים
סדרה שלמה של מלאכי-שרת אלקטרוניים ממונה על שמירת הזנב שלא יקשקש: ABS שכבר הפך למובן מאליו, DSC מערכת בקרת משיכה ובקרת יציבות ו-DTC המאפשרת מידה מסוימת של תנועה צדית של המרכב (עד 0.4 G) וסחרור גלגלים עד להפעלתה. כמובן שהאמיצים יכולים לנתק הכל. חבילת הספורט מציעה גם שני מצבי ניהול מנוע כאשר במצב הספורטיבי המנוע טמפרמנטי יותר.
אותו מצב "ספורט" משנה גם את אופיו של ההגה – המתוגבר חשמלית. זו הופעת הבכורה של מנגנון הגברה חשמלי אצל ב.מ.וו שמכנה אותו EPS ומרבה (ממש כמו האחרים) לדבר בשבח עלות היצור הנמוכה, גמישות אפשרות ההגברה והחסכון בדלק (עד ליטר ל-400 ק"מ).
עוד תמצאו פנסי קסנון בחזית, מערכת שמע עוצמתית, ומחשב ניווט עם מסך חשמלי המתקפל לתוך הדשבורד. שלא להזכיר את החלונות, המראות, הגג המתקפל (עם חלון אמיתי), מושבים מחוממים ועוד אופציות רבות אחרות.

ישורת, פיתולים
בהשקה נהגתי בגרסת ה-3.0 בלבד (כמה עצוב, הא? רק בגרסה החזקה. באסה). כאן גיליתי שב.מ.וו השקיעה לא רק במראה אלא גם בצליל. והצליל שמפיק המפלט הדו-קני פשוט ממכר. בריטון עמוק שהולך ומתגבר ככל שעולה הסל"ד. תשומת לב הוקדשה גם למערכת היניקה – שתשמע "כמו שצריך" – ואת זה קשה לתאר מבלי להצמיד לאוזניכם סאבוופר ענק ולסובב את מתג הווליוס עד 11.
על הכביש הפתוח עם גג סגור משייטת ה-Z עם מעט מאוד רעש רוח, שמתחיל להישמע רק מ-160 קמ"ש וצפונה. איכות הנסיעה היא על הצד המוצק (בעיקר עם חבילת מתלי הספורט) אך המכונית מבודדת את הנוסעים עד לרמה של חיבור אספלט גס או מהמורה שגם תוציא את המכונית מהקו של קשת מהירה. המנוע חזק מאוד, נשמע כאמור נפלא, ודוחף את ה-Z למהירות מרבית של 250 קמ"ש. תאוצות הביניים זריזות מאוד ונעזרות ביחסי העברה קרובים של תיבת-ששת ההילוכים. משקל ההגה הולך ומתגבר ככל שעולה המהירות אך קמצוץ שטח מת במרכז ועמימות לגבי הנעשה בחזית פוגמים ביכולת לצייר קשת מושלמת ב-200 קמ"ש.
על הכבישים המפותלים ה-Z4 הייתה תגלית. רמת האחיזה גבוהה מאוד ושילוב השלדה/מתלים נכון ומאוזן לנהיגה זורמת ומהירה ברצף פניות שלא נגמר לאורך של כמעט 60 ק"מ. כאן באו לידי ביטוי ההבדלים בין המכונית הרגילה לזו שצוידה בחבילת הספורט שנהנתה מיתרון משמעותי באחיזה, בהיגוי ובנכונות לשנות כיוון במהירות ולהיכנס לפניה. למנוע 3.0 ל‘ המון מומנט מחד וכושר נשימה מרשים מאידך. כך אפשר לנצל את המומנט במרכז הסל"ד בהילוך שלישי או לתקוף פניות בטמפרמנט של 500 סל"ד מתחת לקו האדום. תלוי בסגנון הנהיגה. הפיתולים חשפו את החששות הראשוניים מההגה החשמלי. הוא חד ומהיר כיאה אך חש בידיים כמו גור מת. ללא תקשורת, התנגדות מועטה וחזרה למרכז חלשה, קשה לדעת – דרך ההגה – מה קורה בחזית. הקצב המהיר גם להחלשות משמעותית של עוצמת הבלימה עד לספוגיות חולנית וירידה כזו ביכולת שחייבה האטה. המושבים חסרים תמיכה צדית ולגב התחתון כך מצאתי עצמי מפעיל שרירי גב שהלכו והתעייפו. עמיתים דיווחו על כאבי גב דומים.

שמשיות, קוקטייל
ב.מ.וו נתנה ל-Z4 "בעיטה למעלה" עם מיתוג ומחיר גבוה מזה של קודמתה (כמה גבוה? בין 350,000 ל-400,000 ש"ח). כאן, במרומי פנטאון הרודסטרים, פוגשת ה-Z את הטובה מכולן, הבוקסטר של פורשה. כשחקנית בליגת העל צריכה ה-Z לעמוד בציפיות של מראה, איכות ויכולת ואכן היא אינה מאכזבת ומציגה חבילה מקורית מחד עם שורשים למסורת מאידך, ועם יכולת פיזיולוגית ראויה. אבל ה-Z צריכה למצוא את התקשורת המדהימה שיש לפורשה עם הנהג ולמרות הכל הב.מ.וו אינה כה נוחה ונעימה (מתלים ומושבים) כמו הפורשה. עוד יש לאן להתפתח (גרסת M בדרך וגם גג קשיח), ואולי לשנות כמה כיולים. בכל מקרה נקודת המוצא מרשימה מאוד ומהנה כמעט כמו סקס – בעצם לא.