שוק המכוניות האירופי נמצא במיתון. אומנם הירידה היא לא במספרים שמזכירים אפילו את המצב אצלנו, אבל גם ירידה של 4% במכירות לתשעת החודשים הראשונים השנה, היא משמעותית, בייחוד ליצרן במשבר.
והכי חמור, הצמיחה הכלכלית באירופה נמוכה מהמצופה כך שהיפוך המגמה לא נצפה בעתיד המיידי או הקרוב.
המצב חמור עוד יותר כשמדובר ב"פיאט-אוטו" – חברת המכוניות הפרטיות החולה של הקונצרן אשר אחראית למותגים פיאט, אלפא ולנצ‘יה. באיטליה המצב גרוע משמעותית מהממוצע האירופי: 11% ירידה במגרש הביתי של פיאט – זאת למרות עידוד ממשלתי לרכישת מכוניות חדשות. ואצל פיאט, המשבר התחיל עוד לפני הירידה הכללית במכירות. הבעיה המרכזית היא היצע דגמים בלתי-אטרקטיביים בעליל. גם הפונטו, המכונית המצליחה של פיאט, אינה משחזרת את שיאי העבר כאשר היתה המכונית הקטנה הנמכרת ביותר באירופה בשנות ה-90; היא מתקשה לסחוב על גבה את הסטילו, שתומחרה גבוה מכדי להוות מתמודדת משמעותית בסגמנט C מול ההצלחה הפנומנלית של משפחת פולקסווגן ושל הצרפתיות פיג‘ו-סיטרואן ורנו. בפלחי שוק גבוהים ורווחיים יותר המותג פיאט כלל לא קיים. אלפא, למרות דגמים חדשים ומעוררי תיאבון, עדיין מדשדשת בתחתית סקרי האמינות של אירופה ולנצ‘יה מקרטעת ומשיקה-לא משיקה את דגם הסלון המפואר של הקונצרן, התזיס. כך, הירידה הכלל-אירופית והאיטלקית בפרט התווספו לצרות של פיאט כדי ליצור משבר קיומי אמיתי. בשבוע שעבר הכריזה פיאט רשמית על תכנית-חירום, תוך סימון המטרות הבאות:
* רענון קו המוצרים וחדירה לפלחי שוק רווחיים יותר, בהם פיאט אינה מיוצגת כלל היום
* הגדלת המכירות בשוק האירופאי תוך צמצום התלות בשוק האיטלקי החלש
* הגדלת מכירות דרך רשתות מכירה רווחיות יותר
בהתאם למטרות, החלה פיאט בסדרה של צעדים מרחיקי-לכת בהם תכנון מואץ של דגמים חדשים, חיזוק מערך השיווק והמכירות – ואי אפשר בלי קיצוץ מסיבי בהוצאות.
לצורך תכנון ופיתוח של מוצרים מתקדמים, עומדת פיאט להשקיע בפיתוח סדר גודל שנתי ממוצע של 2.5 מיליארד יורו (!) בכל אחת מהשנים בין 2002 ל-2005. פיאט מתכננת מתקפה רבתי של דגמים חדשים ומצהירה שבסופו של תאריך יעמוד גיל הדגמים של פיאט על מתחת לארבע שנים בממוצע.
לצד התחרותי של הדגמים אמור לדאוג שיתוף הפעולה בין פיאט לג‘נרל מוטורס האמריקאית. שיתוף הפעולה אמור לשאת פרי כבר ב-2003 עם הופעת יחידות כוח משותפות (שאמורות לכלול הילוכים אוטומטים ולאפשר לסטילו סוף סוף עלייה לישראל). לא מכבר דווח כאן על פיתוח
מנועי דיזל מתקדמים, פרי מיזם המנועים המשותף עם אופל; לפי המתוכנן, עד 2005 אמורים חצי מהרכיבים של פיאט להיות משותפים להם ול-GM.
פיאט מתכננת השקעה נוספת של 150 מיליון יורו בשנה בין השנים 2002 ל-2005, לחיזוק רשת המכירות שלה, רכישת מומחי שיווק ומאות אנשי מכירות חדשים תוך התמחות בשווקים חדשים – ציי רכב למשל (מישהו הדליף להם על דלק מוטורס?).
הקיצוץ בהוצאות מדבר על קיצוץ במלאים ובתקורה אך יפול כרגיל קודם כל על כתפי הפועלים. בתוכנית משותפת לפיאט, חברות הבת שלה וממשלת איטליה, יפוטרו אלפי עובדים. חלקם יזכו בדמי אבטלה ארוכי טווח, חלקם בתמיכה ממשלתית המיועדת למפוטרים וכדומה. לפי המדווח, גם ועדי העובדים המיליטנטים בדרך כלל, נרתמו למאמץ להציל את פיאט ואת עשרות אלפי המשפחות שהיא עדיין מפרנסת.
האם זה ילך? שאלה טובה. לצרות של פיאט יש פוטנציאל לזעזע את הכלכלה האיטלקית ואולי את השוק האירופי כולו. שאלה לא פחות טובה היא איפה GM, השותפה האסטרטגית, בכל הסיפור. התשובה המסתמנת היא "ממתינה בצד להתפתחויות". GM עסוקה בימים אלו מעל לראש עם צרות מהבית ועם קידום עסקת דייהו במזרח הרחוק, ובתגובה לספקולציות כבר הודיעה כי אין מה לדבר על רכישת פיאט, למשל.
