מטריקס, חייבים להודות, הוא פשוט שם נפלא למכונית. גם מפורסם בזכות הסרט, גם אקטיבי וגם מתגלגל על הלשון כמעט בכל שפה. אפשר בקלות לדמיין קופה קלילה וצעירה עם שם כזה, ובכל זאת הוא הוצמד דווקא למיניוואן – ולא לאחד, כי אם לשניים. באופן מוזר ,שני יצרנים מובילים בתעשיית הרכב, טויוטה ויונדאי (זו שסימנה את טויוטה כמטרה), בחרו להצמיד את השם הזה למיניוואנים הקומפקטיים שלהם. המטריקס האקטיבי יותר של טויוטה (מבוסס קורולה ותאום לפונטיאק וייב) שווק בארצות הברית ואילו המטריקס התמים למראה של יונדאי נמכר באירופה (הוא נקרא לה-ויטה בקוריאה). באופן מוזר עוד יותר שני הכלים האלה הופיעו באותה תקופה – במהלך 2001 – ונשענו על בסיס גלגלים באותו אורך... וכן, אנחנו מניחים שהזכויות על השם כבר הוסדרו מזמן.
מטריקס, לא הגיע אלינו בגלגול הראשון בגלל בעיית מחיר
משנה מקום
בניגוד לדרכה הרגילה של יונדאי ישראל, זו שממהרת להביא אלינו דגמים חדשים של היצרן הקוריאני, סיפורו של המטריקס שונה. הרכב, שהוצג כבר ב-2001 והגיע לאירופה מעט אחרי, היה בגלגולו הראשון יריב לדגמי הפיקאסו של סיטרואן והסניק של רנו. אבל הוא לא הגיע אלינו בגלגול הראשון בגלל בעיית מחיר. הרכב שנשען על בסיס האלנטרה היוצאת נראה ליבואן יקר מדי וזה העדיף להמתין, בייחוד כאשר תחום המיניוואנים מחומשי המקומות מדשדש והמשקל עבר בארץ למרובי המושבים.
אבל כאשר הוא כבר מתקרב לסוף דרכו, ויחד עם מתיחת פנים שעבר, השתנו גם היומרות של המטריקס. הוא הפך עם השנים לעוד יותר קומפקטי, לא בגלל שהתכווץ בכביסה, אלא בשל צמיחת מימדים כללית בתחום. ולכן הוא הפך קרוב יותר לקבוצת המיניוואנים הקטנים – קרוב יותר לנוט מאשר לפיקאסו. אנשי כלמוביל הבינו זאת וכאשר החליטו להביאו בחרו בדרך שונה. במקום להציגו כאלטרנטיבה זולה לסניק ודומיו (כמו השברולט ויואנט), הם העדיפו להיות בסביבת השועלים הקטנים יותר. מכוניות כמו הנוט ובייחוד הסקודה רומסטר נמצאות על הכוונת. וכדי להילחם בצ'כית המשגשגת, משווק המטריקס כרכב רב-שימושי שנוגע גם בגבולות הברלינגו. עוד תחום בו חסרה יונדאי כלי. מתוחכם...
המראה
מטריקס הוא כלי עם יומרה יותר אירופאית לעומת שאר ההיצע של יונדאי. ולכן ביחס לעיצובים שראינו בתחילת העשור מהקוריאנים הוא הציע מראה מעניין יותר, בוודאי לעומת האלנטרה עליה הוא מבוסס. זה פחות מפתיע אם לוקחים בחשבון שעל העיצוב המקורי חתומה סדנת פינינפארינה, האיטלקית. הגרסה המחודשת שמרה כמובן על הצדודית עם שמשת צד אחורית גבוהה, אך הביאה פנים חדשות לגמרי לחזית בסגנון ה-i10 וה-i30. השינוי הזה מקנה לו מייד מראה קטן יותר ושובבי מסחרי בסגנון הברלינגו. וגם מוסיף לו ס"מ (406 ס"מ סך הכל).
פתיחת הדלת מגלה שלמעט עדכון גוונים מבורך לא עבר תא הנוסעים של המטריקס שינוי גדול במתיחת הפנים. המראה שונה מהצפוי מיונדאי, של תחילת האלף עם קצת פחות שמרנות. מיניוואנים הפכו לא פעם במה לרעיונות מקוריים וגם הקוריאנים היו במצב רוח יצירתי. כאן אנחנו רואים זאת עם מיקום המחוונים במרכז הרכב, כאשר את לוח הבקרה שמאחורי ההגה מאכלס צג הילוכים מהגדולים שידע עולם הרכב (אבל קצת מיושן למראה). מיקום בורר הילוכים גבוה וצמוד לקונסולה המרכזית, כדי לאפשר מעבר בין המושבים הקדמיים, משלים את התמונה.
צילום: תומר פדר
מאחורי גלגל ההגה נמצא לוח בקרה עם צג הילוכים מהגדולים שידע עולם הרכב
בהתאם לצו האופנה המטריקס גם שופע תאי אכסון בפאנל הקדמי, אבל רובם קטנים מדי אפילו לסלולרי דור שלישי של נוקיה ולגמרי לא שימושיים. יש מנשאי כוסות בשפע אבל תא הכפפות קטן ולא מואר.
מכל מבט ברור שהמטריקס אינו שייך לדור האחרון של מכוניות יונדאי. זה בולט, למרות שמתיחת הפנים שיפרה את האיכות והאווירה בסופו של דבר נעימה. אבל, הפלסטיקה וחלק מהפקדים אינם ברמה החדשה של ה-i30 למשל.
מושב הנהג אינו מתכוון לגובה וההגה אינו מתכוון למרחק, אבל גם כך ניתן לייצר תנוחת נהיגה סבירה, וממושב הנהג המאטריקס מרגיש קומפקטי למדי ולגמרי לא מסורבל.
מבחינת הנוסעים האווירה שונה: הרצפה השטוחה מסייעת ליצירת מרחב טוב ותחושה אוורירית, ומאפשרת גם הושבת מבוגר במרכז מאחור. שורת המושבים השנייה אמנם אינה מורכבת ממושבים נפרדים אלא מפוצלת לשניים אבל היא מתכוונת למרחק ולזווית. זה מאפשר לשחק בין מרחב מצוין לרגליים ותא מטען מספק, ולהפך. קיפול המושבים האלה לטובת מטען אינו קל מספיק ומתחתיהם מוסתרים באופן מוזר תאי אכסון (משהו באמת ישתמש בהם?).
צילום: תומר פדר
המושבים האחוריים נעים על מסילה ומאפשרים לשחק בין מרחב (מצוין) לרגליים ותא מטען מספק
כמו פעם
כאמור, מטריקס מבוסס על האלנטרה היוצאת, וזה בולט הן בבסיס הגלגלים – 260 ס"מ ובמידות הכלליות והן בחטיבת הכוח שמגיעה מהמכונית הוותיקה ולא מה-i30 החדשה. זה אומר 103 כ"ס לעומת 122 כ"ס. אמנם, יחידת הכוח הוותיקה עודנה ובידוד הרעשים שופר, אבל היא בפירוש לא ברמה של זו שפגשנו ב- i30. המנוע חסר כוח בסל"ד נמוך, כמו שרומזים 14.4 הקגמים שמושגים רק ב-4,500 סל"ד, אבל הוא גם לא חזק במיוחד למעלה. בנוסף, הוא מייצר רעש בולט כבר בסביבות 4,000 סל"ד – לפני שיא המומנט. זה אומר שכדי לנוע בקצב טוב צריך רגל נחושה ושמיעה חלושה. בעיר ובמישור זה פחות מפריע והמטריקס מסוגל לייצר קצב מספק, אבל בעליות הוא הרבה פחות מבריק, בייחוד כאשר הוא נתקע בפערים שבין ההילוכים. שורה תחתונה, מטריקס מציע יכולת סבירה מבחינת ביצוע אבל הוא אינו ממש זריז. דף הנתונים גם מאשר זאת: 159 קמ"ש מרביים ו-14.2 שניות בתאוצה למאה קמ"ש. מה שמפריע לא פחות הוא האופי הלא רהוט של חטיבת הכוח. מזכיר במשהו את האלנטרה הקודמת ?מאוד. צריכת הדלק נעה בין 12 ק"מ לליטר בשיוט מאוד חסכוני לאזור ה-7.5 ק"מ לליטר בנהיגה מאומצת.
גם תחום הניהוג מזכיר יותר את קוריאה של פעם מאשר את הקו החדש, בייחוד כאשר מדובר בהגה. זה מרגיש קל מדי ומשנה לעיתים משקל בסל"ד ממש גבוה אבל לא באופן פרוגרסיבי מספיק. ההתנהגות עצמה דווקא סבירה, וללא הפתעות מיוחדות גם כי חטיבת הכוח אינה מסוגלת לאתגר ממש את האחיזה הצנועה שמייצרים הצמיגים הקטנים. האחיזה אינה מרשימה במיוחד אבל מה שמפתיע היא בקרת היציבות שמתעוררת מאוחר מדי, ואינה נוסכת ביטחון. טוב ממלא המטריקס אינו ממש מעורר את הנהג להתקרב למגבלות.
באופן מפתיע, תנודות המרכב של המטריקס מרוסנות יותר מאלה של האלנטרה היוצאת, וזה תורם לנוחות סבירה בעיר וקצת יותר טובה באחו. מה שמפריע יותר הם רעשי הכביש והרוח, שמסייעים "להשקטת המנוע".
לא צעיר אבל סביר
בסופו של דבר מתגלה המטריקס כרכב סביר למדי. לא מלהיב אבל גם לא מאכזב, בייחוד אם לא שופטים אותו מול מתחרים מודרניים מהזירה הקומפקטית – שהינם יקרים בהרבה. עם זאת, אם משווים אותו למיניוואנים קטנים שמחירם דומה, הוא כבר הופך מעניין יותר. הוא מצטיין במרחב פנים גדול, ומספק אווירה של מכונית נוסעים יותר מאשר הרומסטר או כלים ייעודיים יותר. כרגיל ליונדאי הוא גם מציע תמורה טובה: מחירו 111 אלף שקלים והוא מגיע עם בקרת יציבות, 4 כריות אוויר וגם (רק ללקוחות פרטיים) מערכת DVD עם מצלמה אחורית. אבל יונדאי בבירור פונה איתו יותר לציי הרכב שצריכים "סוס עבודה" רב-שימושי ופחות לקהל הרחב.
צילום: תומר פדר
מטריקס מציע יכולת סבירה מבחינת ביצוע אבל הוא אינו ממש זריז
והם צודקים. כי עבור הלקוח הפרטי הסיבה היחידה להעדיף את המטריקס על פני מכוניות כמו ה-i30 היא המרחב הפנימי הגדול ונפח הטעינה. במילים אחרות הצורך במיניוואן. אבל מי שאינו זקוק לכזה יקבל יותר בקומפקטית המודרנית.
