השביל הפתוח פנה ימינה בחדות לעבר ערוץ הנחל. אחרי קילומטרים ארוכים של
דיווש מונוטוני, סופסוף התחלפה זווית הטיפוס הקלה בשיפוע מורד תלול
כשהשביל מצייר סרט ארוך בצורת רצף Sאים לעומק הערוץ שמולנו. תדריך קצר
לניצן שעל אופני ליווי שישמור על הגלגל הקדמי לבל ייסחף במהירות הגבוהה
שתגיע על השביל החלקלק ואפשר לצלול במורד. השיפוע החד מייד גורם למהירות לעלות בחופזה ושני הגלגלים מתחילים להעביר את אפקט הג'יירו המייצב. פניה רודפת פניה ואני מתמוגג מכל שנייה ומנסה במקביל להישאר על החלק המקנה מעט יותר אחיזה. האופניים תחתי נטועות ויציבות ומציירות קשתות מושלמות על השביל הפתלתל. מולי פניה אחרונה הולכת ומתהדקת, הרדיוס מצטמצם ואחרי מאות מטרים של צלילה מושלמת אני נאלץ להפעיל בלם ולגלח מהירות כדי לקחת את הפניה, נזהר שלא לאבד אחיזה, אני מעביר את המשקל אחורנית וסוחט בעדינות את מנופי הבלם. האופניים נעתרות, נכנסות לפניה עם גלגל קדמי נסחף מעט ובדיוק במוצא הפניה, נגמר השביל הרחב והופך לסינגל תלול וטכני – אין סוף להנאות.
חידוש
משפחת הסטמפג'מפר, היא מהוותיקות בליין של ספשילייזד ואלינו הגיעה גרסת FSR כפולת המתלים ברמת איבזור ביניים: יען קומפ. השלדה החדשה והמעוגלת (5M בשפת היצרן) טוענת לניצול מירבי של הסגסוגת ממנה היא עשויה וקשיחות המתלה האחורי בגרסאות ה-FSR. כוללת מזלג של פוקס מסדרת RL, בולם פוקס טיארד בעל שלושה מצבי שיכוף, מעביר אחורי שרם 9X, מעביר קדמי שימאנו ד'אור LX. חישוקים של DT סוויס, בלמים אוויד ג'יוסי 5 והמון איבזור היקפי של ספשילייזד.
בצבעי אדום-לבן האופניים הללו משכו המון תשומת לב במשרד כמו גם על מנשא האופניים ולצד המראה המושך יכולנו להתרשם גם מהאיכות הכוללת הטובה ורמת הגימור המוקפדת. אהבנו את המעבר למעביר האחורי של SRAM אשר הוכיח עצמו בקילומטרים הארוכים של ימי המבחן. הצמיגים אינה במידה רחבה מדי של 2.0 והתגלו כעמידים ובעלי אחיזה טובה במגוון סוגי שטח. פחות אהבנו את ניתוב הכבלים מתחת לצינור השלדה הראשי ואת הגמישות של הסמוכות העליונות במתלה האחורי אשר גילו פיתול מה לנוכח עומסי צד.
כל הטוב הזה יהיה שלכם בתמורה ל-11,500 שקלים.
דיווש
הסטמפ מרגישות ארוכות ומעט גמלוניות ביכולת התמרון. וזו לא העובדה שאנוכי קצר מדי אלא כיול מושכל של ספשילייזד – כך לפי אתר היצרן. החבילה כולה חשה מוצקה למדי למרות הפיתול של המתלה האחורי, ובזכות מזלג ובולם שכיוונו על הצד המהודק יותר – שעבדכם מעדיף. מסלול המבחן כלל שבילי עמק פתוחים, סינגלים מהירים לצד מורדות מטורפים ומסולעים מהר מירון כמו גם דיווש על גינות סלעים, מעלות ומעברי מים רבים. בתוך ההקשר המסועף הזה, הסטאמפ חשו הכי בנוח על השביל הפתוח ובמורדות מהירים אך חלקי-פנים. היציבות הטבעית של השלדה משרה על הרוכב נינוחות שאננה כמעט ומאפשרת שיוט נעים למרחקים ארוכים. אותה יציבות גם מאפשרת ייצור קמ"שים נאה במורדות מהירים ושהייה בהם בביטחון מלא.
מעבר השני של הקליט, המזלג ממש מעניש בגינות הסלעים מתקשה לשמור על קו ומתיש את הרוכב. לאורך כל הרכיבה קיבלנו את הרושם כאילו הפוטנציאל של המתלה האחורי לא ממוצה בגלל המזלג הנרפה.
צילום: ניצן אביבי
המעביר האחורי של SRAM לא החסיר פעימה גם אחרי שחזר ונרטב במים ואף נחבט בסלעים ולחך עשב יבש. כל אחד מאלו מספיק כדי להכריע כל מעביר שאני מכיר משימאנו וזה בהחלט שמצדיק את המוניטין של SRAM. אנו רגילים לקבל מאוויד מעצורים חזקים מאוד ואילו כאן צמד הדיסקים היה מספק ותו לא. עוצמת הבלימה הייתה טובה אבל חסרה נשיכה החלטית. ייתכן שזה בשל העובדה שהאופניים הגיעו אלינו ישר מהניילונים – ובאמת שחשנו שיפור בבלימה ככל שנקפו הקילומטרים ונשחקו הרפידות.
אישוש
הסטמפג'מפר קומפ תהיינה אופני שלב שני של רוכב בדרך למעלה.
הן מציעות איכות כוללת טובה ואיבזור נדיב וכל זה במחיר שאינו מאוד זול אך גם לא יקר מדי. הטרוניות העיקריות נוגעות לזריזות התמרון החסרה ובעיקר למתלה הקדמי אשר לדעת כותב שורות אלו פשוט מגביל את מעטפת הביצועים של הכלי. ובשורה אחת: תמורה טובה לכסף ויכולת מגוונת.
