משפחתית קופה-קבריולה עם גג קשיח-מתקפל היא אחד הטרנדים החמים ביותר
בתעשייה – ולא מהיום. כל יצרן אירופאי שמכבד את עצמו מחזיק אחת בארסנל הדגמים שלו
– לרנו, לפיג'ו ולפולקסווגן (לא בדיוק, אבל בערך) יש דגמים כאלו, ותתפלאו לשמוע,
אבל גם לאופל יש נציגה בז'אנר, האסטרה.
צילום: גיא רוטקופ/יצרן אבל זה לא יפתיע את מי שמכיר את אופל קצת מעבר להיצע הישראלי הרדום והנחבא,
כי באירופה מדובר ביצרן שנמצא בפסגת טבלת המכירות במדינות רבות, החזיק בשנים
האחרונות לא פעם בתואר "המכונית הנמכרת באירופה" (עם הקורסה והאסטרה)
ובעל היצע רחב ומגוון של מכוניות פנאי וסגנון חיים (דווקא בגלל התדמית האפרורית,
אותה מנסה החברה להשיל). ההיצע הכולל של אופל מכיל אחד-עשר דגמים שונים, לא כולל
דגמים מסחריים גדולים וללא ספירה נפרדת לגרסאות ה-OPC
הספורטיביות, שגם להן שמור מקום של כבוד בשדרוג התדמית של המבוגרת של החברה.
אסטרה כפול 4
האסטרה מיוצרת בארבע גרסאות – האצ'בק, סדאן, קופה ו-Twin Top בעלת
גג קשיח-מתקפל, אשר הוצגה בתערוכת פרנקפורט 2005 והגיעה לאולמות התצוגה, באירופה,
באביב 2006. למרות הדמיון הרב לאסטרה האצ'בק המוכרת, במיוחד מלפנים, כ-70% מהחלקים
של הטווין-טופ יוצרו במיוחד בשבילה, כך שהפער גדול ממה שהעין רואה.
צילום: גיא רוטקופ/יצרן היצע המנועים כולל 4 מנועי בנזין: 1.6 ל' 115 כ"ס, 1.8 ל' 140
כ"ס, 1.6 ל' טורבו 180 כ"ס ו-2.0 ל' טורבו 200 כ"ס. בנוסף מוצע
מנוע דיזל בודד בנפח 1.9 ל', המספק 150 כ"ס. צמד מנועי הבנזין החלשים משודכים
לתיבה ידנית בעלת 5 יחסי העברה וכל שאר המנועים לתיבה ידנית עם 6 הילוכים. תיבה
אוטומטית, בת 4 הילוכים, היא אופציה עם מנוע ה-1.8 ל' בלבד. בצד הבטיחות נזכיר
בקרת יציבות ו-4 כריות אוויר, בנוסף להגנה נגד התהפכות בדמות מוטות הנשלפים מאחורי
ראשי הנוסעים (ב-0.2 ש' בלבד!). עם זאת, יצוין כי גרסת הטווין-טופ לא נבחנה עדיין
במבחני הריסוק של E-NCAP.
פגישה ראשונה
כאשר ראיתי אותה לראשונה במגרש החניה לא הצלחתי להחליט אם אני אוהב את
העיצוב או לא. אבל, ככל שעברו הימים במחיצתה היא נראתה לי יותר ויותר נאה, אפילו
בצבע הסתמי של רכב ההדגמה. אומנם לא הייתי מתנגד לקצת יותר סקס-אפיל בחזית
השגרתית, אבל מהצד ומאחור העסק משתנה והקווים זורמים יותר. כאשר הגג סגור
הטווין-טופ נראית כקופה חביבה למראה, ללא כל מיני גיבנות מוזרות אותן ניתן למצוא
בחלק מהמכוניות המשתמשות בגג מהסוג הזה.
צילום: גיא רוטקופ/יצרן פתיחת הדלת באסטרה דורשת יד חזקה בשל משקלה, ואם תאלצו לצאת מהרכב לאחר
חניה בשיפוע, זה כבר הופך להיות מעט לא נעים. כניסה לתוך תא הנוסעים מפגישה את
הנהג עם קוקפיט מעט שחרורי (המקביל השחור של אפרורי) עם פאנלים בצבע... שחור. מזל
שיש כמה פסי קישוט כסופים כדי להציל את האווירה הקודרת.
הגרסה שלנו הרגישה מעט פשוטה מבפנים במבט ראשון, אבל בפועל הסתבר שהיא
מאובזרת למדי, עם ריפודים משולבי עור (שחור), פנסי קסנון עוקבי פניה, מערכת ניווט
לוויני ומערכת קול חביבה (עם חיבור לנגן חיצוני). נעדרים מהרשימה בקרת אקלים
מפוצלת ואולי כמה צבעים לאווירה טובה (נראה שריפודי העור החומים המוצעים כאופציה
מוסיפים רבות לאווירה, לפחות בתמונות היצרן).
צילום: גיא רוטקופ/יצרן באופן מעט מפתיע, מושב הנהג מרגיש גבוה מדי גם במצב הנמוך ביותר, מה שיוצר
קרבה אינטימית מדי לגג כשהוא סגור (ממתי אתה בכלל נוסע עם גג סגור?! הזדקנת מאז
החתונה. העורך). בשילוב עם מראה אמצעית גדולה וקורות A
מגודלות נוצרת בעיית ראות מוחשית ומציקה ברמה בה לא נתקלנו זמן רב. אם מתעלמים
מהרצון התמוה להסתכל החוצה, מגלים שצמד המושבים הקדמיים נוקשים למדי, אם כי בהמשך
התברר מתברר שהם נוחים לאורך זמן (גם אם חסרי תמיכה צדית לחלוטין). המרווח לנהג
מספק, כאשר רק מרחב הראש מעט חסר לגבוהים, אבל מאחור – כרגיל במכוניות מסוג זה –
המצב פחות מזהיר. מאחורי נהג גבוה יוכל לשבת ילד קטן בלבד ומרווח הראש לוקה בחסר
אף הוא, מה שאיפשר אפילו לזוגתי – הקצרה ממני בלא פחות מ-25 ס"מ – להיות
קרובה לתקרת הרכב (עניין נדיר עבורה כמעט כמו להסתיר בקולנוע), והיא הוסיפה
ודיווחה מהשטח שהראות החוצה לא מבריקה כאשר הגג סגור ושהיא רוצה להרוג אותי בגלל
עודף רוח כאשר הגג פתוח.
ואיך הוא נפתח? הגג הקשיח-מתקפל הינו בעל שלושה חלקים הנעלמים לתא מטען
בפחות מ-30 ש', כאשר ניתן לבצע את התהליך גם בנסיעה, עד למהירות 30 קמ"ש.
אולם כפתור הפתיחה נמצא ליד המראה האמצעית, מה שאומר שלא ממש נוח ללחוץ אותו
ברציפות במשך 30 שניות לא קצרות. הפתיחה עצמה היא מופע חביב, אם כי בניגוד למתחרות
נראה שבאופל הסתבכו מעט עם המערכת והיא מרגישה גמלונית יחסית באופן פעולתה. כמצופה,
תא המטען מצוין כאשר הגג סגור (440 ל') ובהחלט סביר גם כאשר הוא פתוח, עם 205 ל'
המרגישים שימושיים יותר מהנתון הרשמי (הצלחנו לאכסן מזוודת "טרולי"
ממוצעת בנוסף לתיק יד מגודל במיוחד ואפילו להשאיר מקום לכמה בקבוקי מים). מי שירצה
להגיע למטען כאשר הגג פתוח ייעזר בכפתור אשר יבצע חלק מפעולת סגירת הגג (עניין של
כמה שניות גם כן) ויאפשר הגעה נוחה יותר לציוד. נחמד.
מנוע-גיר (ידני!)
רכב המבחן צויד במנוע ה-1.8 ל', המוכר לנו גם מהאסטרה בארץ ומספק 140
כ"ס ב- 6300 סל"ד ומומנט של 17.9 קג"מ ב- 3800 סל"ד. המנוע
שודך, כמצופה באירופה, לתיבת הילוכים ידנית (אבל להפתעתנו, בעלת 5 יחסי העברה בלבד). גרסת הטווין-טופ
מוסיפה למשקלה כרבע טון בהשוואה להאצ'בק המוכרת, אך המנוע (המעט רועש) מצליח לייצר
קצב סביר למדי המספיק להתנהלות זריזה (ולא יותר). המנוע מרגיש ליניארי ועוצמתו
מתגברת מעט עם העלייה בסל"ד, יחד עם כמות הדציבלים שעולה אף היא. תיבת
ההילוכים בסדר, לא מעצבנת ולא מרגשת, השילוב מדויק יחסית והמהלך תקין גם הוא.
צילום: גיא רוטקופ/יצרן בשיוט מהיר הורגש חסרונו של הילוך שישי, כאשר כבר ב-100 קמ"ש המנוע
מרגיש עסוק מדי בעודו מסתובב ב-2800 סל"ד לא נמוכים. שיוט ב-150 קמ"ש
כבר יגרור רעשי מנוע נוכחים מדי ודווקא סביב ה-130 קמ"ש (שלא במפתיע, זאת
המהירות המומלצת באוטובאן והמקובלת בחלק ניכר מאירופה) יש איזון בין רעשי המנוע
לרעשי הרוח. מי שירצה לנצל את האסטרה בכבישי גרמניה הבלתי-מוגבלים יגלה שמעל 150
קמ"ש התאוצה איטית במיוחד (ותודה לטרנזיט שעקף אותי ב-180 קמ"ש בעודי
מנסה נואשות להאיץ...), אבל למרות זאת ניתן, בכביש ארוך במיוחד, עם דיסק טוב ברקע
ואטמי אוזניים, להגיע למהירות המרבית המוצהרת של 209 קמ"ש. צריכת הדלק, אגב,
הפתיעה לטובה ועמדה על כ-10 ק"מ לליטר בנהיגה משולבת.
דינאמיות ונוחות
אני חובב הגאים והגה
טוב ומתקשר יכול לגרום לי לאהוב גם מכונית שרחוקה מלהיות מושלמת. כמובן שיש יוצאים
מן הכלל, אבל הכלל הבסיסי הזה גרם לי לחייך כאשר התחלתי לנהוג באסטרה וגילתי הגה
כבד (אולי מדי) עם משוב אמיתי מכיוונם של הגלגלים הקדמיים. לא מדובר בהגה מבריק
במיוחד, אבל יחסית להגאים המוזרים בהם אנו נפגשים בזמן האחרון הוא בהחלט מעל
הממוצע, בוודאי אם מתחשבים בעובדה שזו לא מכונית עם יומרות ספורטיביות כלשהן.
אבל פה בערך נגמר הפרק הדינאמי האמיתי, כי האסטרה טווין-טופ לא ממש אוהבת
שדוחקים אותה לקצה, וכאשר זה קורה היא ממהרת להביע את מחאתה באמצעות גלגל פנימי
המסתחרר לו בפניות איטיות, זוויות גלגול גדולות מהרצוי ותחושה גמלונית. בעומס גם
מורגשת (כצפוי) גמישות יתר מכיוון השלדה (במיוחד כאשר הגג פתוח), אבל אם מורידים את
הקצב מעט, עוברים מ"מהיר" ל"זריז", העסק מתחבר הרבה יותר טוב:
ההגה משדר משוב, האחיזה גבוהה (הודות לצמיגי ה-225/45-17 המגודלים) וזוויות הגלגול
הפחות-מוחשיות יאפשרו ליהנות מהנהיגה עצמה (כדאי גם שיהיה נוף יפה, כי יהיה לכם
יותר זמן להסתכל עליו...).
בכבישי העיר האסטרה הרגישה מעט קשיחה ונראה היה שהיא מתקשה לשכך שיבושים
קטנים וחדים. מחוץ לעיר המצב דומה אבל רוב הזמן הנוחות טובה, אם כי צריך לזכור
שמדובר בכבישי אירופה האיכותיים. נסיעה עם גג פתוח תהיה נוחה ונעימה עד 100
קמ"ש לערך. מעל למהירות הזו הרוח נוכחת יתר על המידה בתוך תא הנוסעים, אך
קרוב לוודאי שבעיה זו תשתפר משמעותית כאשר יותקן מסיט הרוח האופציונלי שלא נכח
אצלנו.
אוהבת לא אוהבת
האסטרה לא גורמת לך להתאהב בה מיד, ואולי לא גורמת לך להתאהב בה בכלל. אבל
במשך השבוע שהיא היתה ברשותנו היא דמתה לחיית מחמד חמודה – עושה כל שתבקש בצורה
צפויה וחביבה ומנעימה את זמנך. למעט נושא הראות והמרווח החסר מאחור היא אינה סובלת
ממגרעות בולטות (הלקות הדינאמית איננה נקודה חשובה במשפחתית פתוחה, כמובן),
ולדעתנו היא יכלה להאיר את המבחר הישראלי של אופל (עם התיבה האוטומטית המתחייבת,
כמובן) באור סקסי יותר – משהו שעדיין חסר למותג הזה במחוזותינו.
הכתבה הופיעה באוטו 270, גיליון אוגוסט 2008
נתונים עיקריים:
מנוע: 4 ציל', רוחבי, 1796 סמ"ק
תזמון: גל זיזים עילי כפול, 16 שס'
הספק/סל"ד: 140 כ"ס/6300
מומנט/סל"ד: 17.9 קג"מ/3800
תמסורת: הנעה קדמית, ידני, 5 היל'
קוטר סיבוב: 11.2 מ'
מתלים קדמיים: מק'פרסון, מוט מייצב
מתלים אחוריים: קורת פיתול
בלמים ק'/א': דיסקים מאווררים/דיסקים
מערכות עזר: ABS, ESP
צמיגים: 225/45-17
בסיס גלגלים: 261.4 ס"מ
אxרxג: 447.6x183.1x141.1
ס"מ
משקל: 1515 ק"ג
תא מטען: 205-440 ל'
מיכל דלק: 52 ל'
מהירות מרבית (יצרן): 209 קמ"ש
0 ל-100 קמ"ש (יצרן): 11.4 שנ'
צריכת דלק (מבחן): 10 ק"מ/ל'
ציון מבחן ריסוק (E-NCAP): לא נבחנה
