הסובארו אאוטבק הלבן שבו אנו נוסעים הוא הבסיסי מבין שתי גרסאות הדגם. הוא מצויד במערכת ההנעה הוותיקה ביותר שיש כיום ליצרן וזו מותקנת בין כנפיה של השלדה החדשה יחסית של הסובארו B4. בנוסף, משוחררת הגרסה הזו מריפודי עור, בקרת יציבות, מערכת שמע משוכללת עם פקדים על גלגל ההגה ועוד. הבדלי האבזור וההנעה פוערים פער עצום של 65 *אלף שקלים! כך שתוכלו ליהנות מגרסת הכניסה במחיר של 210,000 ₪ או מגרסת העילית עם תג מחיר נאה של 275,000 ₪*.
הסובארו אאוטבק 2.5 ל' מונע במנוע וותיק מאוד אשר שירת עוד את הסובארו אאוטבק הראשון כשהדגם הושק ב-1997. המנוע, שמוביל את הדגם בשוק האמריקאי (ומוצע גם באימפרזה אאוטבק), מפיק 165 כ"ס ו-23 קג"מ באמצעות 16 שס' וגל-זיזים עילי-יחיד. בהתאם לטכנולוגיה גם התחום היעיל צר למדי ומשתרע מ-4400 סל"ד ל-5600 סיבובים. הכוח עובר לתיבת הילוכים וותיקה לא פחות עם ארבעה יחסי העברה שאליה הצמידה סובארו את מערכת הפיקוד החדשה "ספורט שיפט" עם מפת פיקוד אנרגטית ותפעול ידני. בניסיון להתגבר על הפערים העצומים בין ארבעה יחסי העברה בלבד, קוצר יחס ההעברה הסופי ב-37% ועומד על 1:4.44 מול 1:3.27 שבגרסת ה-3.0 ל'. העברת הכוח מסתמכת על שלושה דיפ' והנעה כפולה-קבועה לכל הגלגלים. הדיפ' המרכזי בעל נעילה וויסקוזית ואילו האחורי מוגבל החלקה. זו מערכת ההנעה ה"סימטרית" המסורתית של סובארו והיא אמינה מאוד, דורשת כמעט 0 אחזקה ושקופה מבחינת התפעול-תוך-כדי-נהיגה. באופן מפתיע, סובארו השאירה את חישוקי הסגסוגת בקוטר "17 גם בגרסה הזו – אך בעיצוב שונה – ועליהם צמיגים דו-שימושיים.
רק חדי עין יבחינו בחישוקים השונים ובכך שנצנוץ הקסנונים נעדר מהחרטום של הגרסה הזו. למעט זאת וגג שמש, הכלים דומים עד זהים. בתא הנוסעים הסיפור אחר לגמרי. אין ריפודי עור, חסר מיתוג על גלגל ההגה, אין Si המשנה את מפת ניהול המנוע, ועוד אבזור רב. מצד שני, עדיין נשמרת האיכות הגבוהה של תא הנהג והנוסעים, המושבים שישנם תומכים יפה בגוף וקצת פחות ברגליים אך הריפוד נוח מבלי להיות רך מדי ונסיעה ארוכה בהחלט עשויה להיות חוויה נעימה. עוד חשוב לציין שרכב המבחן צויד במערכת ניווט מקומית (8200*₪*), נגן DVD בעלות של 5200 ₪*, ומצלמת חניה (910 ₪*) כאופציות.
בכביש ת"א-ב"ש השיוט נעים מאוד וחרישי. רטינת מנוע הבוקסר מרוחקת ובידוד הנוסעים מצוין. בכל הפרמטרים של NVH הפתיע הסובארו אאוטבק לטובה וב-100 קמ"ש וקצת מעלה מזה, תרגישו מאוד נינוחים. בעצם, זה לא מאוד מפתיע שכן כל הדור החדש בסובארו המסתמך על שלדת הסובארו B4 מציע איכות חיים טובה מאוד. המנוע סב ב-2000 סל"ד עצלים, עמוק מתחת לתחום היעיל כך שעקיפה דורשת קיק-דאון או הורדת הילוך ידנית. דווקא את זה תיבת ההילוכים לא עושה הכי יפה שאפשר, ויותר מפעם אחת ירד ההילוך בחבטה לא נעימה.
כשהכביש מתחיל להתפתל אפשר לסובב את המנוע ביתר עזוז ולכוון את מחט המהירות על חיווי דינאמי יותר. בסל"ד גבוה המנוע כבר מתחיל להיות נוכח בתא הנוסעים ומייצר דחף נאה – גם אם לא "מפיל" – תפעול התיבה הידני מאוד עוזר להחזיק את הקומקום ברתיחה ולשלדה המון יכולת ותכונות חיוביות כדי שתתמודד בקלות עם הורדת הכוח לכביש ועם רצף פניות ארוכות ומהירות מאוד. ההיגוי – כרגיל – מעצבן למדי עם מדרגה מורגשת עם תחילת ההפניה ובעיקר משוב חסר ועמימות מה. זה מקשה על היגוי סופר-מדויק אולם יפריע רק בקצב מהיר מאוד. ואז הגענו לכביש המפותל באמת ושם השלדה הייתה פשוט "סוכרייה" אמיתית ואם אני חייב להלין על משהו יהיה זה על מחסור מה בשיכוך החזרה של המתלה האחורי. אבל חוץ מזה, אווירון. הבלמים ספוגיים מעט ומהלך הדוושה ארוך, עד שמתחילה פעולה אפקטיבית ובכל זאת עוצמת הבלימה טובה מאוד והמינון שלה כירורגי. הפריעו לי ה"חורים", שבין יחסי ההעברה וחסר מעט מחץ במנוע – אבל הקצב יהיה יפה מספיק כדי לגרום לחמתך שבץ – וזה תמיד דבר טוב.
לצד כל זה, הרשימה מאוד מערכת ההנעה אשר הייתה צריכה להתמודד עם מצע רך מאוד נטול אחיזה ולעשות זאת בתוך קוליסים עמוקים של לנדקרוזרים. כמעט בלי להרגיש ובטח ללא מחאה, מצא הסובארו אאוטבק אחיזה ודחף עצמו קדימה גם כשנראה לי שהוא – הפעם – כבר לא יצליח להתקדם. אולם, ללא בקרת המשיכה (שיש ב-3.0 ל') הצלבות כבר לא דבר כה פשוט מאחר שחייבים להמשיך בתנועה – אפילו איטית – כדי שה-LSD יהיה אפקטיבי. זאת, יחד עם זוויות מרכב שטוחות יכולים ליצור מפגשים לא נעימים עם הנוף. כך שרצוי להיזהר. בכל מקרה, אם נזכור את הגדרת היצרן לגבי הייעוד ואופי העבודה של המכונית הזו, אז האאוטבק יותר משעומד במשימה אלא עושה זאת על הצד הטוב ביותר. הרבה יותר טוב ממה שבעליו המזדמן של סובארו אאוטבק חולף עשוי לדמיין.
ויש עוד בעיה. פער המחיר לגרסת ה-3.0 ל' עצום – 31% - שליש כמעט! וזה הופך את הסובארו אאוטבק 2.5 ל' לכמעט דגם נפרד בזכות עצמו שפונה לקהל אחר – פרגמטי יותר וכזה שיודע להעריך את האיכות של כלי רכב שאנדרסטייטמנט היא ההצהרה הכי חזקה שלו.