רבות נכתב על החיפוש של יצרני הרכב אחר טכנולוגית הנעה חלופית למנועים ולדלקים המוכרים. משאבי מחקר גדולים ויצירתיות רבה מושקעים בנסיון לפתור את החסרונות המובנים של כל אחד מהפתרונות המוצעים, כאשר כל יצרן בוחר בדרכים משלו.
אתמול, במסגרת כנס מיוחד בנושא הנעה בעזרת מימן, הודיעה
רנו כי בחרה בטכנולוגית תא דלק עם רפורמר אינטגרלי כטכנולוגיה בה תשקיע את עיקר מאמצי הפיתוח כטכנולוגית הנעה עתידית. החברה, שמפתחת את הטכנולוגיה בשיתוף עם החברה האחות
ניסן וחברת ''נובירה תאי דלק'', הגיעה להחלטה לאחר שמחקר ממושך הראה כי הטכנולוגיה אכן ישימה, גם אם לא בעתיד המיידי.
את טכנולוגית תא הדלק אתם אמורים להכיר כבר – מבלי להכנס לפירוט המדויק של אופן הפעולה, מדובר ביחידה המוזנת באוויר/חמצן ומימן, מייצרת חשמל ופולטת מים. נשמע אידיאלי, לא? אלא שתא הדלק דורש אספקה סדירה, ובלחץ, של מימן, וזו כבר בעיה קצת יותר קשה – הובלת מימן היא נושא מסובך הדורש נפח רב או מיכלים מיוחדים ויקרים (ומלווה בלא מעט פוביות לא מוצדקות בקרב הציבור, שהמילה ''מימן'' מתקשרת אצלו לפצצות אטום וספינות אוויר עולות באש). בנוסף על כך, תשתית תדלוק במימן אינה קיימת ודורשת השקעה רבה, וחסרונה מהווה את אחת מנקודות התורפה העיקריות של הנעה במימן. גמישות בתדלוק כאן נכנס לתמונה הרפורמר – מכשיר ש''מפצח'' דלקים קונבנציונאליים ומייצר, בין השאר, מימן (או נוזל עשיר במימן) הניתן לשימוש בתא דלק (מי שמתעניין בתהליך המפורט, מוזמן לעיין בתמונות המצורפות). גם על המתקן הזה כבר יכולתם לקרוא אצלנו – הונדה הציעה רפורמר ביתי
כתחנת תדלוק פרטית לרכב תא הדלק שלה, ה-FCX. רנו ושותפותיה הלכו עוד צעד אחד קדימה – הן התקינו את הרפורמר בתוך המכונית, כך שהנהג פשוט מתדלק את המכונית כרגיל והרפורמר מספק את המימן הנדרש לתא הדלק בזמן אמת. כך נחסך הצורך בתשתית תדלוק במימן כמו גם בעיות אחסון המימן במכונית. לדעת רנו אלו יתרונות מספיקים כדי להצדיק את בעיית המשקל הנוסף שהמכונית נאלצת לנייד ממקום למקום (הרפורמר שוקל כ-80 ק''ג), כמו גם את הסיבוך שבהפטרות מהחום שמייצר הרפורמר.
רנו מתגאים בגמישות הרפורמר שלהם, שיכול לקבל כדלק בסיס את כל הדלקים הנפוצים כיום – בנזין, סולר או אתנול. בזכות מיכל הדלק המיוחד שפתחה החברה ניתן לתדלק את המכונית כל פעם בדלק אחר, מבלי להזדקק לפרוצדורה מעבר מיוחדת. את החשמל שמייצר תא הדלק ממיר לתנועה מנוע חשמלי בעוד המים שנפלטים בסוף התהליך נשלחים לרפורמר, שזקוק למים בתהליך עבודתו. הספק המתקן כולו עומד על 70 קילוואט, כ-95 כ''ס – מה שאומר שלפחות מבחינת הספק רנו נמצאים כבר בתחום שימושי. עוד מצהירים ברנו כי טווח הנסיעה המתקבל מתדלוק בודד מקביל לזה של מכונית רגילה.
עכשיו נשארות פתוחות רק שתי שאלות, מהותיות למדי – שאלת המחיר ושאלת היעילות. אם הראשון יהיה גבוה מדי יהיה קשה לקדם את הטכנולוגיה החדשה (ולכן מצהירים רנו כי זו מטרתם העיקרית בהמשך הפיתוח); אם השניה לא תהיה גבוהה מספיק, הרי שיהיה קשה לשכנע את הקונים בעדיפות המערכת.
