קטגורית המשפחתיות הגדולות היא הקטגוריה התחרותית ביותר בשוק הרכב. אין הכוונה לתחרות על ראשות טבלת המכירות – שם הן אף פעם לא היו פונקציה בישראל – כי אם על העליונות התכנונית והביצועית של בנות הקבוצה. אפשר למנות למעלה מעשר מכוניות בקבוצה שכל אחת מהן מצטיינת בזכות עצמה ואשר כולן קרובות באיכותן אחת לשנייה באופן שפשוט לא מוצאים בקטגוריות אחרות.אל הפסגה הצפופה הזאת הצטרפה סובארו ב-2003 עם דור חדש ללגאסי (סובארו B4 בארץ), והביאה אל שילוב תכונותיה המסורתיות (מוניטין אמינות, הנעה כפולה, יכולת דינאמית) מנוע חדש ומחוזק, ממדים מוגדלים ותא נוסעים משופר ומרווח. התוצאה היתה אחת המכוניות המוצלחות בקבוצה, עם תמהיל נדיר בין נוחות נסיעה גבוהה והתנהגות כביש מצוינת. אבל היה עוד מה לשפר, ולפני כשנתיים וחצי עדכנה סובארו את שתי נקודות התורפה העיקריות של הסובארו B4: ביצועים והיגוי. את מנוע ה-2.0 ל' 138 כ"ס החליפה החברה ביחידת כוח חדשה, מהחזקות בקטגוריה (165 כ"ס) והוסיפה גם מערכת הגה מקוצרת ומהירה יותר. התוצאה היתה אחת המכוניות המומלצות ביותר על ידינו עבור אלו הזקוקים לרכב בשווי שימוש 4 (151,000 ש"ח), אבל המנוע החדש עדיין לא סיפק את סחורת הביצועים המובטחת.
לפני כשנה ביצעה החברה מתיחת פנים נוספת, גדולה ומקיפה יותר, שינתה את העיצוב החיצוני ועדכנה את תא הנוסעים והאבזור, וכעת היא מבצעת שדרוג נוסף – ומכוונת מחדש את המנוע: במקום 165 כ"ס ב-6800 סל"ד גבוהים מקבלים עתה רק 150 כ"ס, אבל ב-6000 סל"ד שימושיים יותר, וחשוב מכך, יותר מומנט – 20 קג"מ (במקום 19.1) באותו סל"ד נמוך יחסית (3200).

קפיצה למרחק
העיצוב נותר זהה, ומבחוץ הסובארו B4 נאה והרמונית – אם כי מרגישה מעט קטנה ביחס לתקן הממדים הנוכחי של הקטגוריה. תא הנוסעים הולכת ומאבד מזוהרו אף הוא (וחבל שצבע הדיפון היחיד המוצע בארץ הוא שחור), למרות שאיכות החומרים וההרכבה טובה ושהאבזור נדיב למדי (הסטנדרט כולל בקרת שיוט, מחליף ל-6 דיסקים ובקרת אקלים מפוצלת ימין/שמאל – אבל ללא בקרת היציבות החשובה, המוצעת בגרסאות היקרות יותר).
הישיבה ברכב מעט נמוכה והמרווח לפנים טוב מאוד, אך המושבים שהיו מוצלחים מאוד לפני מתיחת הפנים האחרונה, הוחלפו ביחידות חדשות אך פחות טובות. בסיס המושב קצר מדי, תמיכת המסעד לוקה בחסר והם אינם נוחים לאורך זמן. מאחור המצב טוב יותר, אך המרווח אינו נדיב במיוחד לכפות הרגליים ולראש. תא המטען אינו מרשים בנפחו (433 ל' בלבד), אך מפצה על כך בפתח רחב ובסף הטענה נמוך (וחבל שאין כפתור פתיחה צמוד).

אתלטיקה קלה
בתחום חשוב אחד במדינתנו בעלת התשתית המתפוררת, נוחות הנסיעה, הסובארו B4 המוחלפת היתה פשוט מצוינת, וקביעה זאת עלתה גם ביחס לטובות שבמתחרות מאירופה. החדשות הטובות הן שהנוחות הזו נשמרה רוב הזמן, הרעות הן שהשינוי הקל שבוצע בבולמי הזעזועים במתיחת הפנים האחרונה החריף מעט את רגישותה לשיבושים קטנים ורצופים. יכולת ספיגת מהמורות גדולות, לעומת זאת, נשארה מצוינת ודווקא על שברים וחטטי אספלט היא נוטה לווברץ יותר מבעבר. מחוץ לעיר, כאשר העומס עולה, פעולת המתלים הומוגנית לגמרי, עם כושר ספיגה מצוין גם תחת עומס, ואיכות הנסיעה מרשימה ביותר. נקודת התורפה היחידה היא כאשר במהירות גבוהה יחסית פוגש הרכב בכביש גלי ומגיב בנדנוד בלתי מרוסן.
באגף הדינאמי, בעיקר בזכות מערכת ההנעה הכפולה הפנטסטית, לא נעשו פשרות והסובארו B4 היא עדיין אחת הטובות והמהנות בקבוצה. אחיזת הכביש מצוינת, שינויי הכיוון מידיים ונטולי היסוס והיכולת עדיין גבוהה ממה שרוב הנהגים יוכלו – או יירצו – לנצל. הבלמים מספקים את הסחורה אף הם, חרף מהלך הדוושה הארוך ותחושתה הנוקשה, ורק ההגה עדיין טעון שיפור; לאחר שבמתיחת הפנים הראשונה קוצץ השטח המת שבמרכזו, שינו במתיחת הפנים האחרונה את הכיול והתחושה מלאכותית מבעבר, גם אם דיוקו אינו נפגע מכך.
גם ביחידת הכוח – עיקרו של השדרוג האחרון – לא נרשם שינוי לחיוב – המנוע עדיין מרשים, הגיר עדיין לא. מנוע ה-2.0 ל' מייצר עתה דחף מוחשי יותר בסל"ד נמוך וזורם יותר בליניאריות לטורים גבוהים, אך עדיין מספק את עיקר כוחו בשליש העליון של סקאלת הסל"ד – דבר שלא כל כך מסתדר עם העובדה שהתיבה מציעה רק ארבעה הילוכים. זו מוסיפה חטא על פשע עם יחסי העברה ארוכים (הילוך שני עד 120 קמ"ש, שלישי עד 190), ואלו מקשים לנצל את המנוע ופוגמים בביצועים. בנוסף, תגובת התיבה איטית ובמצב הידני (בניגוד לעבר) היא אינה מאפשרת עצמאות מלאה לנהג בבחירת ההילוך (מבצעת קיק-דאון ומעלה הילוך בקו האדום). עוד ראוי לציין כי למרות הרגל הכבדה שמצריכה יחידת הכוח כדי לקבל ביצועים ראויים, צריכת הדלק נותרה סבירה (בהתחשב בתנאי המבחן התובעניים) עם 8.9 ק"מ לליטר בממוצע.

קפיצה לגובה
הסובארו B4 הנוכחית טיפלה בחלק מהבעיות של קודמתה ומביאה חבילה שלמה ומרשימה יותר – עם שילוב נדיר של נוחות נסיעה ויכולת דינאמית באריזה אטרקטיבית. יחידת הכוח עדיין אינה מרשימה כמצופה (בגלל תיבת ההילוכים העצלה), אך המנוע בהחלט שימושי ויעיל יותר מקודמו. אולם הבעיה אינה הסובארו B4 היא עצמה, כאם המתחרות שלה. כיום, באותו מחיר וקבוצת רישוי כבר אפשר לקבל את הפורד מונדיאו והמאזדה 6 החדשות, ואלו מציעות יכולת גבוהה יותר ברוב התחומים והופכות את הסובארו הוותיקה למעט מיושנת.

* המחירים נכונים ליום פירסום המבחן במגזין