סבסטיאן לואב ניצח בראלי גרמניה שהתקיים בסוף השבוע, והאמת חייבת להיאמר – הניצחון הזה היה צפוי, אולי הצפוי ביותר מבין כל מרוצי הראלי השנה. הראלי הראשון שניצח סבסטיאן לואב במסגרת ה-WRC היה ראלי גרמניה 2002, ומאותה שנה הוא סגר שרשרת נצחונות רצופה בגרמניה – שבעה בסך הכל, כולל העונה הנוכחית. נתון זה מעמיד אותו בקו אחד עם מרקוס גרונהולם – שניצח 7 פעמים בראלי פינלנד – אך יש להדגיש כי אצל גרונהולם מדובר היה בראלי ביתי וכי הוא לא קבע שיא זה ברציפות, אלא עם הפסד למרקו מרטין ב-2003 לאחר שהתפרק גלגל ממכוניתו.סבסטיאן לואב מנצח בקלות ועולה לראשות הטבלהמרשימה יותר, באופן יחסי, היא העובדה שדניאל סורדו הצליח לעמוד (כמעט) בקצב המטורף של חברו לקבוצה ולסיים את הראלי במקום השני והמכובד. כתוצאה עברה סיטרואן, שלפני הראלי ניצבה 3 נקודות מאחורי פורד, להובלה בטבלת הקבוצות – בפעם השנייה השנה (הפעם הראשונה הייתה בראלי הפותח בו ניצח לואב). ואל תחשבו לרגע שפורד לא ידעה שזה הולך להגיע – שני נהגיה, חובבי שבילי העפר, נשלחו לפני הראלי לסדנת נהיגה על אספלט של רוב וילסון הבריטי. ואם זה נשמע לכם מוכר – זה בדיוק מה שהתרחש עם מרקוס גרונהולם בשנה שעברה, וגם לו זה לא עזר.
הבעיה הגדולה של פורד היא שמתוך ששת המרוצים האחרונים של העונה, שלושה הם מרוצי אספלט בהם יש ללואב שליטה בלתי מעורערת. בעצם, לואב לא הפסיד במרוץ אספלט מאז מונטה-קרלו 2006, בו סיים במקום השני אחרי מרקוס גרונהולם, כך שמיקו הירבונן וקבוצת פורד צריכים להתאמץ מאוד בכדי לחזור לראשות טבלת הנהגים וטבלת היצרנים עד סוף השנה.

הראלי עצמו הניב מספר הפתעות, לטובה ולרעה.
ראשון להפתיע הוא פרנסואה דובאל, שקיבל הזדמנות לנהוג עבור סטובארט-פורד בשלושת מרוצי האספלט של העונה לאחר הצלחתו במרוץ האספלט הפותח במונטה-קרלו (מקום רביעי). למרות ההיכרות המוגבלת עם הפוקוס והקבוצה הוא פתח את הראלי בהצהרת כוונות כשקבע את הזמן המהיר באימון (שייקדאון) לפני המרוץ, אך עם תחילת הראלי עצמו הוא חווה אכזבה מסוימת כשהתייצב במקום הרביעי לאורך היום הראשון לאחר שסבל מבעיות בתיבת ההילוכים ומחוסר ניסיון עם צמיגי פירלי החדשים. קבוצת סטובארט-פורד סבלה גם מהפתעה רעה כאשר ג'יג'י גאלי, נהגה הראשי, התהפך במהירות גבוהה, פגע בעץ ושבר את רגלו. כתוצאה, גאלי לא ישתתף ככל הנראה בהמשך העונה.
אצל קבוצת פורד הראשית המצב לא היה הרבה יותר טוב. מיקו הירבונן פתח בקצב מעט איטי משל לואב אך הלך והשתפר עד כי בסטייג' 5 הוא קבע זמן כמעט זהה לשל אשף האספלט הצרפתי. כה מרשים היה ההישג עד כי לואב עצמו אמר "כנראה שהפינים למדו לנהוג על אספלט, כי זה זמן מרשים מאוד ואפילו אני לא יכול לנהוג מהר יותר". בסטייג' 9 התהפך חברו לקבוצה יארי-מאטי לאטוולה ואיבד מספר דקות עד שהצליח לחזור לכביש. המזל הרע המשיך עבור פורד בסטייג' 14, בו חטף הירבונן תקר ואיבד כ-50 שניות, מה שהפיל אותו בסוף היום השני למקום הרביעי אחרי דובאל. לקראת סוף היום השני האט לואב את הקצב ואפילו החליש מעט את המנוע בכדי לשמור עליו לתחרויות הבאות. כששמע זאת הירבונן אמר כי הוא עושה כל מה שהוא יכול: "אני מרגיש טוב עם המרוץ אבל לא יכול להשוות את הזמנים שלהם. בתקווה סבסטיאן יחליט להוריד עוד קצת כוח בהמשך – אני לא אתנגד".
היום השלישי היה קצר ולא סיפק שינוי במיקומים. הירבונן ודובאל נלחמו על המקום השלישי אך ללא הוראות קבוצתיות מצד פורד הכל נשאר פתוח – ודובאל זכה, כאמור. במקום החמישי סיים פטר סולברג עבור סובארו ואחריו בן קבוצתו אטקינסון. הנינג סולברג הגיע שביעי ולאטוולה רק תשיעי – אחרי אורמו אאבה האסטוני.
כעת מחכים בפורד לראלי ניו-זילנד בסוף החודש, בתקווה ששבילי העפר שלו יאפשרו את חזרתם לראשות הטבלה.


דירוג ראלי גרמניה:
1. סבסטיאן לואב (סיטרואן) – 3:26:19.7 (10 נק')
2. דניאל סורדו (סיטרואן) – 47.7+ (8 נק')
3. פרנסואה דובאל (סטובארט-פורד) – 1:20.0+ (6 נק')
4. מיקו הירבונן (פורד)– 1:30.1+ (5 נק')
5. פטר סולברג (סובארו) – 2:35.3+ (4 נק')
6. כריס אטקינסון (סובארו) – 4:45.9+ (3 נק')
7. הנינג סולברג (סטובארט-פורד) – 5:36.2+ (2 נק')
8. אורמו אאבה (סיטרואן פרטית)– 5:37.8+ (1 נק')

דירוג נהגים אחרי 10 מרוצים:
1. סבסטיאן לואב (סיטרואן) – 76 נק'
2. מיקו הירבונן (פורד) – 72 נק'
3. דניאל סורדו (סיטרואן) – 43 נק'
4. כריס אטקינסון (סובארו) – 40 נק'
5. יארי-מאטי לאטוולה (פורד) – 34 נק'
6. פטר סולברג (סובארו)– 27 נק'
7. הנינג סולברג (סטובארט פורד) – 22 נק'
8. ג'יג'י גאלי (סטובארט-פורד) – 17 נק'

דירוג קבוצות אחרי 10 מרוצים:
1. סיטרואן – 123 נק'
2. פורד – 115 נק'
3. סובארו – 69 נק'
4. סטובארט-פורד – 51 נק'
5. מונצ'י-פורד – 19 נק'
6. סוזוקי – 13 נק'